"לא מספיק כסף ישראלי משתתף בהשקעה בהיי-טק"

בפאנל על הנפקות היי-טק עסקו הדוברים במניעת בריחת חברות לחו"ל

"הפרדוקס הוא שלא מספיק כסף ישראלי משתתף בהשקעה בתעשייה הכי גדולה שלנו", כך אמר הבוקר (ה') יו"ר משותף של IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, יואב שלוש, שהנחה פאנל שהוקדש להנפקות חברות היי-טק במסגרת כנס ג'רני, של אנסט אנד יאנג ישראל ו"גלובס".

לדברי שלוש, "רוב הכסף בא ממשקיעים זרים וחבל. אני מקווה שפעילות ועדת המו"פ המשותפת לבורסה ולרשות ניירות ערך תוביל אותנו למצב שישראל תהיה בסיס יציאה טוב, טכנולוגי ופיננסי, לחברות כאלה".

מנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה, חני שטרית בך, הציגה את עיקרי המלצות ועדת המו"פ, שמטרתה עידוד הנפקות היי-טק, ושמסקנותיה הסופיות יוגשו בקרוב. "יש בבורסה 514 חברות, מהן 135 חברות היי-טק, אבל לנו זה לא מספיק, כי אנחנו 'סטארט-אפ ניישן'", אמרה. "יש חברות שבורחות לנו לחו"ל, נרכשות על-ידי חברות מארה"ב, ואז אנחנו מפסידים את הדור הצעיר ואת היכולת לפתח תעשיית היי-טק בריאה".

"הפעם הבורסה מכוונת גבוה: חברות המטרה לביצוע הנפקה ראשונית הן כאלה עם מכירות של 80 מיליון שקל, או אם מדובר בחברות ביומד - לקראת סוף שלב II בניסוי הקליני", אמרה. בוועדה מתייחסים גם לחברות הקטנות יותר, ומציעים פתרון של כניסה עקיפה לבורסה באמצעות קרנות היי-טק שייסחרו בבורסה.

"כדי לחשוף את החברות הישראליות גם לשוק הזר וגם לשוק הישראלי ניזום שני מדדים", אמרה שטרית בך. "הראשון - מדד טק-עלית שיכלול חברות בשווי של 250 מיליון שקל ישר אחרי ההנפקה וחברות נסחרות בשווי של 400 מיליון שקל ומעלה. השוק מחכה למדד הזה כדי ליצור תעודות סל. השני - ינסה למכור לחו"ל את ההיי-טק הישראלי - לא רק ישראליות בבורסה בת"א, אלא בשילוב ישראליות שנסחרות בעולם, כמו צ'ק פוינט ואמדוקס. נשיק את המדד עם עורך מדד בינלאומי ומנפיק תעודות סל".

"רף הוועדה טיפה גבוה"

אחת מהחברות שנסחרות גם בת"א וגם בחו"ל היא חברת הביומד קמהדע. בת"א היא נסחרת מ-2005; ב-2010 היא קיבלה אישור לשיווק תרופה בארה"ב, ולאחרונה הונפקה בנאסד"ק. מייסד ומנכ"ל קמהדע, דוד צור, אמר שההנפקה בת"א הייתה אבן דרך לחברה, "ובלעדיה לא היינו יכולים להגיע לאן שהגענו". כשנשאל על רף המכירות שמציבה הוועדה, השיב שלדעתו הוא "טיפה גבוה".

שריה אורגד, יועמ"ש מחלקת תאגידים ברשות ני"ע, שעמד בראש הוועדה לצד שטרית בך, אמר שקרנות ההיי-טק שייסחרו בבורסה ישקיעו הן בחברות פרטיות והן בחברות נסחרות. אורגד הציג מודל נוסף: "קרנות מו"פ נסחרות". "מדובר במכשיר שהמטרה המרכזית שלו היא לאפשר גיוס למיזמים צעירים, שכדי להתפתח הם צריכים ליצור שיתופי פעולה עם חברות גדולות", אמר אורגד.

בהקשר זה דיבר שחר פלורנץ, סמנכ"ל הכספים של שטראוס. מה לתאגיד מזון ולהיי-טק? "מי שניסה להשאיר קצפת במקרר שבוע בלי שהיא תיפול יכול להבין כמה מו"פ צריך לזה", אמר פלורנץ, שאמר ששטראוס יכולה להיות שותפה של חברות טכנולוגיה צעירות. "שם המשחק הוא מינוף היכולות שלנו, החשיפה לשוק והמשאבים", אמר. "יש לנו שותפויות עם חברות גדולות כמו דנונה ופפסי, ואנחנו יכולים לתת לחברות ההיי-טק נגישות אליהן".

שגיא שליסר, ממייסדי TabTale, שמפתחת אפליקציות לילדים, העריך שהמלצות הוועדה יוכלו לעודד השקעה בחברות צעירות בכך שיעזרו לקרנות ולאנג'לים לדעת שהם יכולים "להיפגש עם הכסף" בהנפקה בת"א.

צרו איתנו קשר *5988