נכנסים ללב: להקת המחול L-E-V מציעה תפריט יצירתי

להקת המחול L-E-V של שרון אייל וגיא בכר מציעה חדשנות ■ עם שילובי מוזיקה עכשווית ורגעי תנועה מופנמים, הם כובשים מקום משמעותי בעולם

אנחנו חוזרים כעת מאמסטרדם, אחרי מסע הופעות שהתחיל בצ'אפל היל, צפון קרוליינה, בפסטיבל המחול ג'ייקוב'ס פילו, והסתיים בהולנד והיה מדהים מכול הבחינות", אומרת שרון אייל בקול נרגש, רגע אחרי שנחתה בארץ ממסע הופעות עם להקתה, L-E-V. בשבוע הבא תעלה הלהקה שלושה ערבי מופעים באולם רידינג 3 בתל אביב, ובהם קטעי המחול "שרה", ביל" והאוס", ומופע מוזיקלי רוקיסטי של "לא כוחות" - ההרכב החדש של גלעד כהנא (הג'ירפות) ותמיר מוסקט (בלקן ביט בוקס) שיעלה על הבמה בפעם הראשונה.

בשנה החולפת, מאז יצאה הלהקה לדרכה, נראה שהיא מעפילה משיא לשיא. "באמסטרדם היו ממש תגובות יוצאות דופן - אנשים הריעו, עמדו וצעקו אלינו. אמרו לנו שכזו תגובה חזקה לא ראו שם כבר הרבה זמן".

- אתם פועלים כלהקה עצמאית רק כשנה. זו הצלחה מאוד מהירה.

"נכון".

- לעומת יצירה בתוך בית מסודר ומשומן, ניהול המנגנון של להקה צעירה לא מכביד עליכם?

"זה כבד וקשה מאוד, בעיקר בגלל ההיבט הכלכלי, אבל אני מרגישה שהחיים שלנו בדיסוננס. מצד אחד זה הכי מהמם בעולם, אני מאמינה שיש לנו מוצר מאוד מיוחד - צוות מעולה, ניהול מצוין, אנחנו מקבלים את הביקורות הכי טובות ויש ביקוש מעולה, בארץ ובעולם, ובכל זאת זה לא מספיק כדי לייצר תקציב מספק. אבל אני רואה את זה כחלק מהתהליך. אנחנו להקה בתחילת הדרך".

- כמה רקדנים בלהקה?

"כרגע שמונה, אבל אנחנו עדיין לא יכולים לעבוד ברצף כלהקה. אנחנו עובדים לפי פרויקט. זה מאתגר אבל אנחנו לגמרי אופטימיים ויודעים שזה יקרה, כי זה הכי נכון. מזל שהרקדנים כל כך פתוחים ומסורים בצורה לא רגילה. מלמדים ועובדים וחוזרים אלינו כשיש עבודה".

אייל הייתה רקדנית ראשית בלהקת בת שבע במשך כשני עשורים. לרבים היא זכורה כ"פנים של אנפאזה", עם הקרחת והכובע המחודד לראשה. היא החלה ליצור מחול בבת שבע, בשנים האחרונות שימשה ככוריאוגרפית הבית של הלהקה המובילה, לצד המנהל האמנותי והכוריאוגרף הנערץ אוהד נהרין.

אייל התגלתה עם השנים כיוצרת נועזת וחתימת ידה מובחנת יותר ויותר. בין היתר בלט שיתוף הפעולה הסימביוטי כמעט שלה עם בן זוגה, האמן הרב תחומי גיא בכר. לשניים חבר המוזיקאי אורי ליכטיק, השותף ליצירה ולתפיסה שמאחורי הלהקה החדשה L-E-V.

- ההחלטה לצאת מהבית החם של "בת שבע" הייתה קשה או שהרגשת שפרשת כנפיים?

"היה לי מקום מדהים בבת שבע - תמיד היה לי את הקול שלי ואת החופש ליצור בדרכי. גם כשעזבתי הרגשתי הרבה הבנה ופרגון. אני מאוד אוהבת את אוהד (נהרין) זו פרידה וזה תמיד קשה, אבל אני גם מרגישה שזה דבר אמתי שצריך לקרות".

- בתוכנית החדשה אתם מציגים את "ביל", בפעם הראשונה מחוץ לבת שבע?

"אנחנו עושים חתיכה קטנה מ'ביל', זה לא המופע כולו, זה כמו טיזרים".

- בידי מי הזכויות ליצירה שנוצרה בבת שבע?

"באופן מקסים, בת שבע נתנו לי את כל הזכויות לכל העבודות. אני חושבת שזה משקף את התפיסה של כולנו כיוצרי אמנות - לאפשר לאמן ליצור. לתת לי לעשות את הדבר שלי. אין טעם להשאיר אותי מדוכאת כיוצרת".

- העבודה "שרה" מגיעה מהולנד. היית זקוקה למרחק ולזרות כרקע?

"זו עבודה מאוד מינימליסטית, של 13 דקות עם מעט מאוד תנועה. אני רואה אותה כמו פנינה בתוך צדפה, שאם פותחים טיפה יותר מדי זה פשוט נעלם. הקליימקס שלה הוא בעומק הפנימי, משהו מאופק ועדין, שזוהר למרחקים בלי שום מאמץ, ונותר לא מוחצן", היא מתארת בפיוטיות. אייל הוזמנה ליצור מחול עבור הלהקה ההולנדית החשובה NDT2 "גם הם הסכימו שאקח את היצירה שלי הלאה איתי, בשיתוף פעולה מלא, כי גם הם מוסיפים להציג אותה בתוכניות של הלהקה".

- והצטרף אליכם רקדן מהלהקה ההולנדית.

"זה קרה באופן די טבעי. האמת היא שהוא יצר איתי קשר כבר מזמן ועכשיו בהולנד - הייתי צריכה עוד רקדן ופנינו אליו לאודישן. אני לא אוהבת לעשות אודישנים, אני מעדיפה לעבוד עם אנשים שאני מכירה ועובדת איתם כבר הרבה שנים. היו עוד רקדנים שרצו להצטרף, אבל זה בעיקר תלוי בכימיה בינינו. אני מרגישה מאוד מהר מה מתאים והוא מאוד מוכשר".

- אתם אוהבים לשבור את התבניות ולהכניס שיתופי פעולה מתחומים זרים למחול. כמו בערב החדש - עם הופעת "לא כוחות"?

"אני חושבת שזה מתוך סקרנות ולא מרצון לשבור משהו. זה נראה לנו מאוד מעניין, חיבור בין אנשים מיוחדים ומוכשרים. זה מעשיר את כל הצדדים".

החיים האינטנסיביים של יוצרים בתנועה - לא רק על הבמה אלא גם ברחבי העולם, הם חלק מהעשייה שלה כיוצרת טוטאלית. הקושי נוצר בתחזוקה של חיי בית ומשפחה - עם שני ילדים (4.5 ו-12) שלעיתים נוסעים איתם ולעתים ממתינים עם סבתא בבית.

"עכשיו אנחנו בארץ קצת, אחר כך ניסע לסיור לצרפת ובוקרשט, אח"כ אנחנו נוסעים ליצור עבודה באופרה של שטוקהולם ואחריו סיור ארוך בשווייץ, 6 שבועות".

- מתי נוגעים בקרקע? זה גם מתיש גופנית?

אייל: "גופנית זה כלום. אנחנו מתאמנים יום יום בגאגא, שיטת התנועה של אוהד נהרין, וזה שומר עלינו מנטלית ופיזית. אני חושבת שזה מאוד חשוב. עם הילדים אני מרגישה שיש הרבה תסכולים, לכל הצדדים, אבל זה גם מאוד מקרב ויש משהו נפלא ומאוד ברור עבורם בעובדה שהם רואים אותנו עושים משהו חשוב ואמיתי".

הופעות ברידינג 3 בתאריכים 24-26 באוקטובר. כרטיסים באתר: eventim.co.il *9066 150-180 שקל.