"בעתיד נשקיע ברפואה על חשבון מכונית או דירה"

אם תבקשו מזיו נרקיס מ-IBI להקצות חלק קטן מתיק המניות שלכם לביומד, הוא יציע לכם לעשות זאת בחו"ל ■ מהו פרופיל החברות המומלצות, ומיהן אלו שתואמות אותו?

תחום הביומד בתל אביב מתעורר, עם זינוק מדדי של כמעט 30% מתחילת השנה, אך לפי זיו נרקיס, מנהל השקעות ב-IBI קרנות נאמנות ומומחה לביוטכנולוגיה, אופציות להשקעה בתחום כדאי לחפש גם מחוץ לישראל.

נרקיס רואה מן הסתם את המגמה חיובית בביומד המקומי, בהובלת חברות כמו קמהדע ומזור שמוכרות היטב; קומפיוג'ן, שהחלה לממש הבטחתה עם הסכם מבטיח; וביוליין, כן פייט, בריינסוויי, אינסוליין ואבוג'ן, אשר להן מוצרים מבטיחים או חוזים משמעותיים. אולם לדבריו, "ההשקעה בחו"ל מאפשרת ניצול נכון יותר של המגמה הגואה של עליית תעשיית הביומד העולמית".

בעוד ענקיות התחום האמריקניות נהנות מתקופה נהדרת, חברות ביוטק ישראליות קטנות עדיין מתקשות לגייס כסף משוק ההון החשדני, ונאלצות למצוא פתרונות יצירתיים, כמו הסכמים עם שותפים סיניים, אך בדרך כלל אלה הסכמים בסכומים מוגבלים.

ואילו בינתיים בחו"ל, להערכת נרקיס, רק מתחילה העלייה של תחום הביומד כתעשיית המחר, ועלייה זו תימשך לטווח הרחוק. "אני מאמין שבעתיד, עם השיפור ביכולת של הרפואה להאריך את חיינו ולשפר אותם, אנחנו נצטרך כל הזמן עוד ועוד מהמוצרים הללו, והם יתפסו נתח הולך וגדל מתוך הארנק. אנשים יוותרו על מכונית כדי לקנות מוצרי בריאות מאריכי ומשפרי חיים, כי לא תהיה להם ברירה".

- אבל היום אנשים לעתים משתמשים במעות האחרונות שלהם כדי לעשן, ולא קונים תרופות. המהפך המחשבתי הזה יגיע לכולם?

"כן. לדעתי, בעתיד אנשים שלא ייקחו אחריות על החיים שלהם ייתפסו כתימהוניים. ביטוח הבריאות יהיה הרבה יותר יקר עבורם. הם יישארו עם הסיגריות שלהם מאחור. מעט מאוד פעמים קורה, שהמציאות משנה התנהגות אנושית ככה, אבל כמו שזה קרה עם הסלולר, זה יוכל לקרות גם עם הביו".

לדברי נרקיס, כבר היום רואים צמיחה במדעי החיים כמו בתקופת האינטרנט. "למרבה הצער, ישראל היא לא המובילה הגדולה בביוטק או במדעי החיים. ארה"ב מובילה וגם אירופה חזקה מאוד. ישראל בונה את עצמה היום בתחום. "בישראל יש חדשנות, אולם נדרשת יד מכוונת ממשלתית. לא חשוב מי יהיה המתעשר הבא ומי ינפיק - אנחנו צריכים כאן את התאגיד הרב-לאומי שיפתח כאן מרכז פיתוח. כשנראה את השלט של חברה כמו אמג'ן ברחובות, נבין שיש פה תעשייה ולא תחרות בין יזמים".

"קופקסון שווה פעמיים 'תמר'"

נרקיס נמנע מלהמליץ על מניות. "ביומד זה כמו לחפש זהב בשדה מוקשים. ציבור המשקיעים, אנא היזהרו. אל תשימו את כספי הבת-מצווה על מניה אחת. ההשקעה צריכה להיות מבוזרת מאוד. זהו תחום שצריך להיות משולב בתיק ההשקעות באחוזים בודדים מן התיק המנייתי".

ובכל זאת, הוא טוען, כשיש זכייה אז היא זכייה בגדול. "מאגר 'תמר' ישנה את מדינת ישראל. קופקסון שווה פעמיים 'תמר'. תרופה טובה היא כמו זכייה בלוטו, אבל לא כל תרופה היא כזו".

לדברי נרקיס, אחרי תקופה ארוכה שבה החברות הגדולות לא הצליחו להביא תרופות לשוק בקצב שאליו התרגלו, ודובר על משבר במו"פ של החברות הגדולות - בשנתיים האחרונות הפרודוקטיביות של המו"פ בחברות התרופות הגדולות משתפרת מאוד, גם אם לא כל כך ברור מדוע.

בהתאם, מדד הביוטכנולוגיה בארה"ב הציג בשנתיים האחרונות ביצועים טובים משמעותית ממדד הביוטק בישראל, והוא גם מציע למשקיע חשיפה לחברות גדולות, צומחות ורווחיות, הנהנות מצבר מוצרים חסר תקדים לצד צמיחה רצופה בהכנסות וברווח. "יש קצת אוויר חם בתחום, ולא בטוח שהמדד לא יצנח לנו פתאום ב-15%, אולם בטווח הרחוק אני מאמין בתחום".

נרקיס מסרב כאמור להמליץ על השקעה במניה בספציפית, אבל מצביע על החברות המובילות במגזר הביוטק - התרופות הביולוגיות, שהן התחום הצומח ביותר מתוך כלל תעשיית התרופות (ראו טבלה).

מיהם המשקיעים שרווים נחת בתחום

לפני סיום, נרקיס מציין, כי משקיעי הביוטכנולוגיה מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: האחת מחפשת ריגוש ותשואה גבוהה ומהירה, ודינה ככל קבוצת מהמרים - לעתים נדירות אפשר "לעשות את המכה", אבל לאורך זמן בדרך כלל הבית ירוויח.

הקבוצה השנייה כוללת משקיעים מנוסים יותר, המקצים חלק קטן מתמהיל התיק שלהם לתחום הביוטכנולוגיה ומוכנים "להחנות" את הכסף לתקופת זמן ממושכת. משקיעים אלה עושים שימוש בקרנות נאמנות או במוצרי מדדים ומחפשים תשואה כוללת גבוהה על פני תקופת זמן ארוכה. אלו המשקיעים אשר רווים נחת בשלוש השנים האחרונות.

החברות המובילות במגזר הביוטק
 החברות המובילות במגזר הביוטק