33 מיליארד שקל כלואים

איזה מתח, איזו התרגשות. בזמן פציעות, כשהכול היה נראה גמור, והאוצר היה כבר עם רגל אחת מחוץ למגרש, כשטבע ממשיכה לכדרר את הכדור לרוחב המגרש, סביב קו האמצע, קרה המהפך.

ברגע של חוסר תשומת-לב, אולי עייפות ממאמץ המשא-ומתן הארוך, הנהלת טבע נתנה לכדור לחמוק מבעד לחומת ההגנה שלה ו.... גול! ניצחון! האוצר הצליח לחלוב מטבע מסים בסך 2 מיליארד שקל - ורץ לצלמים לעשות גליצ'ים על הדשא מול כל עם ישראל ולספר באיזו נחישות לחם למענם.

רק מי שעושה את הגליצ'ים מול הדירקטוריון שלו ורושם לעצמו ניצחון ענק, הוא דווקא אייל דשא, והנהלת טבע, שטלטלה את מדינת ישראל בחודש האחרון, לפי תסריט מתוזמן, מתוזמר ומדויק, שסופו, כמו תחילתו, נוהל בקור-רוח, אותו יכולים להרשות לעצמם קונצרנים גדולים כמו טבע, ששוכרים את טובי המוחות האסטרטגיים.

כשהחברה הפריחה שמועות על מהלך קרוב של פיטורי עובדים וזרקה מספרים לאוויר, היה נדמה כי מתנהלים בחדרי הישיבות של טבע דיונים סוערים על אם וכמה עובדים יפוטרו. גם אחרי שפרסמה הודעה רשמית והתחילה לחטוף על הראש, אפשר היה לחשוב שגם החברה עצמה בהלם מעוצמת הכעס שהופנה כלפיה. עד שאחרי משא-ומתן עם ההסתדרות והקפאת הפיטורים, דלף מכתב שהופץ לחברי הדירקטוריון וחשף את ההליך הציני, שנוהל עד כה לפרטי פרטים, כולל החלק האחרון שלו, שחרור הרווחים הכלואים.

התברר כי עוד טרם נודע לציבור על פיטורי 800 העובדים, כבר ישבו המומחים האסטרטגיים של טבע וניתחו את ההשלכות התקשורתיות של המהלך, תוך הכנת תסריטים מדויקים איך יגיבו הפוליטיקאים, מה ישודר בתקשורת, ואיך לרתום את ההסתדרות לצידה של החברה במאבק שיתנהל נגדה.

כולם נצמדו לתוכנית. ג'רמי לוין הצליח להרגיע את ההסתדרות, בכל דיון התייצב נציג של טבע, כמו שהיה כתוב בפרוטוקול, ודיבר על ישראליותה של החברה שהיא בשר מבשרה של ישראל.

ועכשיו הגיע שלב הרווחים הכלואים. באותו מסמך נכתב כי שחרור הרווחים הכלואים ותשלום המס ירגיע את דעת הקהל ויחזיר את האהדה לטבע.

אז דעת הקהל לא נרגעת, גם אם מנסים לקנות אותה ב-2 מיליארד שקל, שממילא החברה הייתה מוכנה לשלם, כדי לחלץ 33 מיליארד ששוכבים לה בקופה והיא חייבת להוציא אותם כדי לנסות לעמוד שוב על הרגליים.

אנחנו לא קונים את התרברבות האוצר, על כך שפקידיו הקשוחים עמדו מול טבע והצליחו לחלוב מהם את הכסף. את טבע לא חולבים אם היא לא רוצה שיחלבו אותה.

אנחנו גם לא קונים את טוב-הלב שקפץ פתאום על הנהלת טבע וגם לא את הדברים הנרגשים שאמר אייל דשא, מיד אחרי חתימת המסמכים עם האוצר, ש"טבע היא חברה ישראלית, אשר תרמה, תורמת ותתרום רבות לכלכלת ישראל", כי טבע תורמת קודם כל לעצמה.

אם מדינת ישראל באמת הייתה חשובה לטבע, היא הייתה משקיעה את אותם 33 מיליארד בישראל, כמו שעשתה למשל אינטל, שבחרה להשקיע בארץ את רווחיה הכלואים.