אל תנוחו!

סך השקעות ההון סיכון בחברות היי-טק עשוי להגיע לאחד משיאי כל הזמנים, לאור הרבעון השלישי שבו הושקעו כ-660 מיליון דולר (על פי נתוני IVC זה הנתון הגבוה ביותר מאז 2000). האקזיטים הרבים השנה הצטברו עד כה לסכום של יותר מ-4 מיליארד דולר וייתכנו עוד עסקאות לקראת סוף השנה האזרחית, מועד המסמן לחברות בינלאומיות הזדמנות לרכישה, לפני הגשת הדוחות השנתיים המסכמים. נוסף על אלה, קרנות ההון סיכון הישראליות החלו לדווח על הצלחות בגיוס כספים חדשים. גם זו אינדיקציה חשובה לבריאות הזירה המקומית - העובדה שמשקיעים (בעיקר זרים) מביעים אמון ביכולת של כלכלת ההיי-טק הישראלי לייצר החזרים משמעותיים על השקעותיהם.

ואולם, למרות כל הסימנים החיוביים, אסור לה לממשלת ישראל לנוח על זרי הדפנה. ההיי-טק הישראלי עומד כיום בפני תחרות בינלאומית גוברת והולכת. הקסם שביצירת כלכלת היי-טק מתקדמת לא נעלם מעיניהן של ממשלות רבות והן משקיעות מאמצים רבים בעידוד השקעות במדינותיהון ביצירת אקלים מקומי אוהד ליזמות וחדשנות. משלחות רבות הגיעו לישראל השנה - מרוסיה, מהודו, מברזיל, מסין, מפינלנד, מקנדה וממקומות רבים אחרים - ללמוד מהניסיון המצטבר בישראל ביצירת כלכלת היי-טק משגשגת ובניסיון להעתיק את מה שרלוונטי למדינות שמהן הגיעו לכאן.

העולם השטוח מהווה תחרות יומיומית לא רק לכל אחת מחברות ההיי-טק הישראליות, אלא גם לממשלה, המנסה לשמר במדינה אקלים שימשיך ליצור פה מאות אלפי מקומות עבודה, מיליארדי דולרים של השקעות זרות ומיליארדים רבים נוספים בדמותם של רווחי אקזיטים והנפקות.

לצורך שימור היתרון המקומי, יש כמה תחומים שבהם רצוי שממשלת ישראל תמקד מאמצים בשנים הקרובות:

עידוד השקעות מקומיות

ההיי-טק הישראלי הולך ונעשה תלוי יותר ויותר בהשקעות זרות. על פי נתוני IVC, יותר מ-75% מההשקעות ברבעון האחרון הגיעו מקרנות זרות. אף שזוהי תופעה טבעית ובמידה מסוימת ברוכה, אסור ליצור מצב של תלות מוחלטת במשקיעים זרים. ממשלת ישראל חייבת למצוא דרכים לעודד את המשקיעים המוסדיים הישראליים להשקיע בקרנות הון סיכון מקומיות ולעתים גם להשקיע ישירות בחברות היי-טק.

הממשלה ניסתה בעבר הקרוב, במידה מסוימת של הצלחה, לעודד הקמתן של קרנות הון סיכון ייעודיות, שזכו להטבות מסוימות ולהגנה מוגבלת מפני הפסדים. חשוב להמשיך ביוזמות חקיקה תומכת, המטפלת בעידוד השקעות של גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים (אנג'לים) כאחד בשוק המקומי.

המדען הראשי

ממשלת ישראל חייבת להגדיל את תקציבי משרד המדען לצורך השקעה משמעותית יותר בחברות חדשניות, המפתחות טכנולוגיות בתחומים שונים, שבהם קיים בישראל יתרון תחרותי. בשנים האחרונות חלה ירידה דרמטית בהשקעות של קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים בתחומים פחות "חמים" במגזר העסקי הפרטי כגון מוליכים למחצה או ננו-טכנולוגיות. רק עידוד ממשלתי, המבוסס עדיין על עקרון התחרותיות וההתמקדות בתחומי הליבה שמאפיינים את היכולות של המו"פ המקומי, יבטיח את המשכיות היתרון התחרותי של ישראל בתחומים אלה.

תקנות מיסוי "אוהדות"

למרות ההתקפות החוזרות ונשנות, במיוחד בימים אלה, על חוק עידוד השקעות הון והטבות המיסוי הנובעות ממנו, חשוב שממשלת ישראל תמשיך לנקוט קו אוהד ביחס למיסוי רווחים של חברות היי-טק ומתן הקלות מיסוי משמעותיות במצבים שבהם הרווחים מופנים חזרה להשקעות בשוק המקומי. בעולם גלובלי ותחרותי ביותר, מדינת ישראל חייבת ליצור סביבת הטבות המציעה יתרונות חקיקתיים ומיסויים לחברות הבינלאומיות, שאותן אנחנו רוצים לראות כאן אצלנו, בין קריית שמונה לדימונה, מעסיקות אלפי עובדים ומפרנסות עסקים רבים סביבן.

אינטגרציה של חרדים ובני מיעוטים בהיי-טק הישראלי

מעבר למשימה הלאומית והחשיבות המקרו-כלכלית שבעידוד התעסוקה בקרב מגזרים אלה, בשוק ההיי-טק הם יכולים להיות מקור חדש לכוח אדם איכותי מכל הסוגים - החל ביזמים, המשך במדענים ומהנדסים וכלה בעובדי ייצור, טכנאי בדיקות ועוד. המגזר העסקי הרים את הכפפה הזאת בשנים האחרונות באמצעות עשרות יוזמות מקומיות, המעודדות שילוב חרדים ובני מיעוטים בזירת ההיי-טק המקומית. הגיע הזמן שהממשלה תגבה את היוזמות האלו בתוכנית לאומית מערכתית מקיפה ולטווח ארוך.

חינוך למקצועות הטכנולוגיה ותמיכה באקדמיה

כאן מתחיל הכול. תפארת ההיי-טק הישראלי נוצרה על ידי אלפי אנשים שהתחנכו כאן לפני שנים רבות. רק מאמץ לאומי מערכתי, אולי אפילו רשות חינוך לאומית עצמאית, יבטיחו את שימור היתרון התחרותי של ההיי-טק הישראלי בתחומי הידע, המחקר והפיתוח והחדשנות. לרוח היזמות והחוצפה הישראלית אין צורך לדאוג, הם ימשיכו לפעום בקרב העושים במלאכה. אבל תפקידה של המדינה הוא לדאוג לצייד את הדור הצעיר בחינוך ובכלים האקדמיים הנדרשים לצורך המשך צמיחתו של ההיי-טק הישראלי.

הכותב הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל של פעילות הקרן בישראל