59% מהשכירים הלא מאוגדים: לא מעוניינים בוועד עובדים

עם זאת, עפ"י סקר הלמ"ס קיים מתאם מובהק בין קיום ועד לבין שכר גבוה ■ 67% מסכימים כי במקום עם ועד התנאים טובים יותר ■ 75% מהמיוצגים ע"י ועד מרוצים מתפקודו

75% מהשכירים המיוצגים על-ידי ועדי עובדים מרוצים מתפקודו של ועד העובדים במקום עבודתם, אולם 59% מהשכירים שאינם מאוגדים לא מעוניינים בוועד כזה - כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

נתוני הלמ"ס הם חלק מסקר מיוחד שתוצאותיו כבר פורסמו ב-9 ביוני האחרון, אולם אז ניתוח הסקר עסק רק בארגוני עובדים ולא בוועדי העובדים שפועלים בחסותם. אחד הפערים הבלתי מוסברים בין שני הפרסומים בא לידי ביטוי בכל הקשור לעמדת העובדים הלא מאוגדים בעניין העבודה המאורגנת: הפרסום הראשון הראה כי רק 9% מהשכירים הלא מאוגדים סבורים כי ארגון עובדים לא יועיל להם, בעוד שהפרסום הנוכחי מראה כאמור כי 59% מהשכירים הלא מאוגדים אינם מעוניינים בוועד עובדים.

בנוסף, הסקר מצביע על כך כי 67% מהנשאלים מסכימים עם האמירה שלפיה במקום עבודה מאורגן התנאים טובים יותר. לא מן הנמנע, כי לפחות חלק מהמשיבים אינם מודעים לכך שוועד עובדים ברוב המוחלט של מקומות העובדה הוא בבחינת "שלוחה קדמית" של ארגון עובדים. מה שבטוח, ליו"ר ההסתדרות הבא, יהיה אשר יהיה, יש עוד עבודה.

נתוני הלמ"ס מצביעים על מתאם ישיר לכאורה בין ייצוג באמצעות ועד לבין גובה ההכנסה, מה שמחזק את המסר של ארגוני העובדים שלפיו אחת הדרכים היעילות ביותר לשיפור מעמדו של העובד היא באמצעות התאגדות. כך למשל, בקרב עובדים המשתכרים עד 3,000 שקל בחודש, פחות מ-10% מהם מיוצגים על-ידי ועדים. לעומת זאת, בקרב שכירים המשתכרים 10-21 אלף שקל ברוטו בחודש, כ-35% מהם מיוצגים על-ידי ועדים.

השיעור הזה יורד מעט לרמה של 26% כשמדברים על בעלי שכר גבוה של 21 אלף שקל בחודש ומעלה. מנגד, יש מי שיאמר על הנתונים כי הם עשויים להצביע בעיקר על כך שארגוני העובדים לא עשו מספיק כדי לאגד את בעלי השכר הנמוך במשק ולפעול לשיפור תנאי עבודתם.

ההסתדרות הכללית וההסתדרות הלאומית חתמו עם השנים על הסכמים קיבוצים בענפי הניקיון והשמירה שכמעט לא העניקו דבר זולת שכר מינימום, אולם גבו דמי חבר ודמי טיפול ארגוני מהעובדים האלה. רק בשנה האחרונה, לעומת זאת, חתמה ההסתדרות הכללית על הסכמים שנועדו לשפר במידה לא מבוטלת את תנאי השכר שלהם.

46% מהעובדים שמיוצגים על-ידי ועד מעידים כי יפנו קודם לוועד העובדים במקרה של הפרת זכויות לכאורה מצד המעסיק, לעומת 26% שהעידו כי יפנו לגורם חיצוני כמו עורך דין, ו-24% שהעידו כי יעדיפו לייצג את עצמם. ואולם, אלה שכבר חוו הפרת זכויות מבין העובדים שמיוצגים על-ידי ועד, לא ממהרים לפנות לוועד מסתבר: 41% מהם פנו קודם להנהלה, לעומת 11% בלבד שפנו לוועד ו-5% שפנו לבית המשפט. 43% מהם, אגב, לא פנו לשום גורם.

אינפו שכירים
 אינפו שכירים