"לא להגיש כתב אישום נגד נוחי דנקנר בשל הזיכוי של אבי לוי"

גורמים משפטיים מצביעים על קווי הדמיון בין פרשת הרצת מניות אי.די.בי בידי דנקנר לכאורה לבין פרשת הרצת האג"ח במליסרון

בימים אלה שוקדת פרקליטות מיסוי וכלכלה על המדוכה על מנת להחליט אם להגיש כתבי אישום נגד החשודים בתיק ניירות ערך מהמתוקשרים ביותר בשנים האחרונות - פרשת הרצת המניות לכאורה של נוחי דנקנר, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי. קווי הדמיון בין תיק זה ובין פרשת מליסרון של אבי לוי רבים, ומעוררים את השאלה המתבקשת: האם לזיכויו של לוי תהיה השפעה מכרעת על קבלת ההחלטה בעניינו של דנקנר?

"לאור הדמיון הרב בין התיקים, לא מן הנמנע שהפרקליטות תתייחס בתיק של דנקנר להכרעת ביהמ"ש בעניין לוי. פסק הדין של לוי צריך לכל הפחות לעמוד לנגד עיני הפרקליטים, שאמורים לקבל החלטה בעניינו של דנקנר בקשר לחשדות נגדו להרצת מניות אי.די.בי. במקרה הטוב עבור דנקנר, בפרקליטות יראו בדמיון בין התיקים עילה להחלטה שלא להגיש נגדו כתב אישום. זו לא תהיה החלטה קלה, אבל יש מקום לשקול זאת", אומר סנגור בכיר בתחום עבירות הצווארון הלבן וני"ע.

בעיות ראייתיות

קווי הדמיון בין שני התיקים באים לידי ביטוי הן בחשדות שעלו והן באופן בו לכאורה בוצעו הרצות המניות על-ידי שלושה חשודים, שמעמדם לפי סיפור העלילה בתיקים דומה.

בתיק מליסרון טענה הפרקליטות, כי לקראת הנפקת אג"ח של מליסרון, פעלו לוי וגולן מדר, מנהל כספים בעופר השקעות, להעלאת שער האג"ח בשוק באמצעות רכישתן. זאת, כאשר מדר נותן הוראות לאליהו העליון, שהיה סוחר אג"ח בחדר המסחר של פועלים סהר, וביצע את פעולות המסחר האסורות.

בתיק החקירה נגד דנקנר, אותו העבירה רשות ני"ע ביולי השנה לפרקליטות, טענה הרשות כי מהראיות עולה כי דנקנר הפעיל את מנהל ההשקעות, איתי שטרום, שבתורו ההסוחר בשוק ההון, עדי שלג, כדי שיפעלו להשפיע בדרכי תרמית על שערי מניית אי.די.בי. זאת, במטרה לשפר את סיכויי הצלחת הנפקת אי.די.בי אחזקות, שבה גייסה החברה 321 מיליון שקל ב-23 בפברואר 2012.

בעניינו של לוי, קבע ביהמ"ש כי נותר ספק באשר למעורבותו בתרמית, בין היתר משום שלא הוכח כי נתן הוראות ישירות להעליון לרכוש אג"ח. לוי טען כי מבחינתו השקעה באג"ח של החברה הבת מליסרון הייתה השקעה כלכלית נכונה וראויה.

קו הגנתו של דנקנר בפרשת אי.די.בי דומה לקו זה, כאשר בתגובות שמסר לתקשורת הבהיר כי: "מעולם לא יזמתי שום מהלך תרמיתי, לא פעלתי ולא הפעלתי אף אחד למהלך תרמיתי ולא מימנתי שום תוכנית תרמיתית. אני בטוח שאמת עובדתית זו תתברר במהרה".

גורמים משפטיים אמרו ל"גלובס" כי גם הבעיות הראייתיות בתיקים דומות, כאשר אין לרשות ני"ע ראיה חד-משמעית הקושרת את דנקנר באופן ישיר לפעולות שביצעו שטרום ושלג, ותיק החקירה בנוי על ראיות נסיבתיות נגדו.

נקודה נוספת אליה כדאי לשים לב, ושעלולה להוות נקודת מפתח בהכרעה בנוגע לנקנר, היא התייחסותו של השופט חאלד כבוב לעניין אופן ביצוע פעולות בשוק ההון. "עסקינן בטענה הנוגעת לפעולה 'בדרכי תרמית', שבאה לידי ביטוי בכך שהמסחר שמבצע הנאשם מבוצע במטרה להשפיע על השער, ולא משיקולים כלכליים לגיטימיים בלבד", כתב השופט וציין בהקשר זה, כי "גילוי מלא עומד בבסיסו של שוק הון בריא, שכן הוא מקדם שקיפות והגינות ומקטין פערי מידע בין המשתתפים השונים. אם הנאשם נתן גילוי מלא בזמן אמת לשוק בעניין פעולותיו, יקשה הדבר על התביעה להראות כי הנאשם פעל במטרה להשפיע על השער כאמור. שכן בהגדרה, פעולות המתבצעות בשקיפות אמיתית, בהכרח אינן 'תרמיתיות'".

עוד הוסיף השופט כי "גם מבחינה כלכלית, כאשר סוחר נותן גילוי מלא, יכולתו להשפיע על השער באופן תרמיתי בדרך כלל מתאיינת. במקרה של גילוי מלא, יתר השחקנים בשוק, בהובלת המשקיעים המתוחכמים, יכולים לקחת בחשבון הן את מהות המסחר שמבוצע על-ידי הנאשם, והן את מיהות הסוחר והפוזיציה שלו ביחס לנייר הערך".

כעת על הפרקליטות להשיב על לא מעט שאלות קשות שעולות בעקבות הכרעת הדין של לוי, וזאת לפני שתכריע אם לזמן את החשודים בפרשת אי.די.בי לשימוע: האם ניתן להוכיח קשר בין דנקנר לחשודים האחרים לצורך פעולה תרמיתית? והאם דנקנר פעל מטעמים כלכליים, בשקיפות מלאה בזמן אמת, באופן שיקשה להוכיח כי פעל על מנת להשפיע על שער המניה. התשובות לשאלות אלה, כך נראה, אינן מובנות מאליהן.