אלקוברה מציגה: כך נראה חלום הביומד מבפנים

המטרה של ד"ר ירון דניאלי, מנכ"ל החברה הישראלית שמפתחת תרופה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, היא שוק של כ-4 מיליארד דולר ■ המפסידה: טבע, שמימנה את הניסוי הקליני, אבל יצאה מהשותפות רגע לפני הזינוק

עד חודש מאי האחרון היה קשה למצוא אנשים שפרגנו לד"ר ירון דניאלי, מנכ"ל חברת הביומד אלקוברה . דניאלי היה אז העובד היחיד בחברה זערורית ואנונימית, המפתחת תרופה להפרעת קשב, שלא היו לה מוצרים, הכנסות, שותפים או משרדים. את החבילה הלא אטרקטיבית הזאת הוא ביקש להנפיק בנאסד"ק, בתקווה לגייס עשרות מיליוני דולרים. "חברים אמרו לי: 'תגיד, אתה פסיכי? אתה רוצה ללכת ולגייס מיליונים בוול סטריט? איך תעשה את זה?'", משחזר דניאלי בראיון ל-G. "אם התרחקתי צעד אחד מהמעגל הקרוב מאוד אליי, כמעט ולא מצאתי מישהו שאמר שמה שאנחנו עושים הוא הגיוני".

הגיוני או לא - זה קרה: במאי האחרון הונפקה אלקוברה בוול סטריט והפתיעה את השוק בישראל עם גיוס מוצלח של 25 מיליון דולר ותשואה של כ-150% על המניה, שהפכו אותה לאחת ההנפקות הישראליות הטובות בשנה החולפת בנאסד"ק. אלקוברה (סימול: ADHD) היא למעשה החברה הישראלית הראשונה שהשלימה גיוס הון בוול סטריט ב-2013, ובהיקף מרשים יחסית לעובדה שאין לה הכנסות ושהיא נמצאת בשלבי פיתוח בלבד.

החברה ניצלה היטב את המומנטום ואת הגאות בשוק ההון האמריקאי, ויצאה באוקטובר להנפקה שנייה, אז גייסה 38 מיליון דולרים. היום, עם יותר מ-60 מיליון דולרים בקופה ושווי חברה של כ-220 מיליון דולרים, הצליחה אלקוברה להפוך את עצמה לדשא של השכן. "מאז אין לי שבוע בלי שתי פגישות עם חברות ביומד ישראליות, שרוצות לדעת איך אלקוברה עשתה את זה. גם הן רוצות נאסד"ק", אומר דניאלי. "אבל זה שאלקוברה עשתה את זה, לא אומר שכל חברת ביומד שנמצאת בשלבי פיתוח יכולה".

עם הכסף הגדול, גם החזון של אלקוברה תפח והלך. "תחשבי מה קורה לעובד אחד שעסוק חודשים ארוכים בהנפקה, ופתאום יש עשרות מיליוני דולרים בבנק, יש עוד שבעה עובדים, יש משרדים; תחשבי אילו תוכניות הוא יכול לבצע - ובקצב אגרסיבי".

התחילו מאלכוהול

קצת רקע: אלקוברה הגיעה לפיתוח תרופה להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) לגמרי במקרה. מייסדי החברה, ד"ר דליה מגידו והיזם אודי גלבוע (כיום מבעלי המניות העיקריים וחברי דירקטוריון) הקימו אותה ב-2008 מתוך כוונה לפתח את המולקולה מתדוקסין, כך שתעכב את השפעתו של אלכוהול על המוח. "המטרה הייתה לייצר כדור שיוריד במהירות את כמות האלכוהול בדם, כך שאנשים יוכלו לנהוג בבטחה", מסביר דניאלי.

החברה ביצעה ניסוי קטן בבית החולים הדסה, שנכשל. "התברר שלתרופה אין השפעה משמעותית על סילוק האלכוהול מהדם, אך יש לה השפעה משמעותית מאוד על היכולות הקוגניטיביות. במבחני נהיגה, זיכרון וקשב שערכנו, זה היה כאילו אותם אנשים לא היו שיכורים, למרות שמבחינת מצב האלכוהול בדם לא היה ברור איך הם עומדים על הרגליים. אז עלה הרעיון לטפל בהפרעות קשב".

פיילוט שערכה החברה ב-2010 בקרב ארבעים מבוגרים עם הפרעת קשב, הוכיח לדברי דניאלי "שיפור מיידי ומשמעותי בתוצאות מבחני קשב. בעקבות זאת, החברה המציאה את עצמה מחדש".

התגלית של טיפול במתדוקסין בהפרעת קשב נזקפת לזכותה של ד"ר מגידו, ועם שינוי הכיוון מונה דניאלי, 38, למנכ"ל. דניאלי גדל בתל אביב וסיים תיכון ותואר ראשון בפלורידה. הוא המשיך לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, שם קיבל תואר דוקטור לביוכימיה. יש לו גם תואר MBA מהטכניון ואת פוסט הדוקטורט שלו עשה בתחום הביולוגיה של הסרטן במכון הלאומי לבריאות בארצות הברית (NIH) ובמכון ויצמן.

הרזומה העסקי שלו כולל תפקיד של סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת גמידה סל ומנהל מיזם משותף שלה עם טבע לפיתוח תרופה לחולי סרטן. לאחר מכן שימש כמנכ"ל חברת ננוסייט, המפתחת טכנולוגיה להולכת תרופות דרך העור.

כשדניאלי הצטרף לאלקוברה, כבר היה לה כאמור חזון חדש - אבל הכיסים היו ריקים. הדלת הראשונה שעליה התדפק כדי לגייס כסף הייתה של חברת טבע. "למזלי, בזכות היחסים הטובים שהיו לי עם טבע מעבודתי בגמידה סל, הצלחתי לקבל ממנה השקעה של 5 מיליון דולרים. זה היה די טוב" (צוחק).

"הכרתי הרבה שנים את ד"ר אהרון שוורץ (לשעבר סמנכ"ל מיזמים מיוחדים בטבע, המשמש מתחילת 2013 כיו"ר אלקוברה, ר' נ'), וגם היה ברור שבטבע, עם הפוקוס שלה בהשקעה בחברות ישראליות צעירות, תהיה אוזן קשבת לרעיון".

טבע ואלקוברה חתמו על הסכם פיתוח, שהקנה לטבע אחוזים בחברה ואופציה להגדיל את אחזקותיה ואף לרכוש את החברה, אם התרופה תאושר לשיווק. בהמשך ביצעה אלקוברה ניסוי קליני רב מרכזי (שלב (IIb שכלל 120 מבוגרים. בספטמבר 2011 דיווחה טבע על הצלחה בניסוי ועל שביעות רצונה משיתוף הפעולה עם אלקוברה.

פרידה מטבע בחצות הלילה

בזמנו זה נראה מבטיח: אלקוברה השתלבה היטב באסטרטגיה של טבע, שרעבה לתרופות מקור ולפיתוח מוצרים בליבת ההתמחות שלה - מערכת העצבים המרכזית. אלקוברה, מצידה, ינקה בשקיקה ממשאביה של ענקית התרופות. אבל בנובמבר 2011, כשטבע הייתה אמורה להחליט אם להמשיך ולתמוך בחברה או להפסיק את ההתקשרות עמה, על-פי החוזה, חלה תפנית מפתיעה. בתאריך הנקוב בהסכם התכנס דירקטוריון אלקוברה, שאז מנה ארבעה אנשים בלבד, וחיכה לתשובה מטבע עד חצות הליל.

- מה קרה בחצות?

"טבע לא יידעה את אלקוברה בהחלטה, ולא קיבלנו ממנה אינדיקציה כלשהי. הדירקטוריון של אלקוברה קיבל פה אחד החלטה אסטרטגית שאמרה: דקה אחרי שהדד ליין פוקע, אנחנו מפסיקים. בבוקר יצא לטבע מכתב שאנחנו מבטלים את ההסכם".

- מה עמד מאחורי ההחלטה?

"התוצאות של הניסוי הקליני שטבע מימנה, היו פנטסטיות. זה ניסוי שנעשה בקנה מידה שאם הייתי מקושש מיליון או שניים - לא הייתי מצליח לעשות. היה ביטחון שעם תוצאות כאלה החברה תוכל לממן את עצמה בעתיד, והייתה החלטה לא להישאר במערכת יחסים שלא ברור לאן היא הולכת".

- בגלל חילופי הפרסונות בטבע?

"ברבעון האחרון של 2011 קרו שם כמה דברים: טבע השלימה את הרכישה של חברת ספלון, היו שינויים בצמרת המו"פ בחברה והמנכ"ל שלמה ינאי התחלף. זה מאוד השפיע על היכולת להחליט וגם על ההחלטות, והדד ליין באלקוברה נפל בעין הסערה".

- בטבע היו מוכנים לכך שתגידו להם "לא"?

"הם ידעו מה הם הולכים להפסיד. אלקוברה היא לא החברה היחידה שטבע השקיעה בה במנגנון הזה והרבה חברות המשיכו וחיכו. אלקוברה לא חיכתה".

- לא היה חשש להמשיך בלי הגב החזק של טבע?

"לא. היינו בטוחים מאוד בתוצאות הקליניות. המחשבה הייתה שבמקום להישאר במצב של אי ודאות ארוך - עד שייכנס מנכ"ל חדש, עד שהוא יתווה אסטרטגיה חדשה - עדיף לנו לצאת החוצה".

- תיכף תגיד שאפילו קיווית להתנתק מטבע.

"אני אחטא לאמת אם אגיד שבנקודה ההיא, זה לא היה סוג של אכזבה שלא הצלחנו להתקדם לאחר מערכת היחסים שנבנתה, אבל אני חושב שעשינו את הדבר הנכון לאלקוברה. היום, לאלקוברה אין עניין לקיים יחסים אסטרטגיים עם חברות פארמה גדולות לפני תוצאות השלב השלישי של הניסויים".

ואז תוכלו להימכר לאחת מענקיות התרופות, בסכום הרבה יותר גדול מזה שהיה נקוב בהסכם עם טבע, שנחתם עוד לפני הניסוי המשמעותי.

"לא בהכרח. נכון שהיכולות שאנחנו בונים בחברה הן רק עד לאישור המוצר ב-FDA, אבל בתוך שנה מהיום נדע יותר לאן פנינו מועדות - האם לעסקה אסטרטגית של שיתוף פעולה או רכישה, או לקראת נקיטת צעדים ראשוניים למסחור".

בלי מעבדות

לאחר הפרידה מטבע, נדרש דניאלי לחפש מקורות כספיים חדשים עבור התרופה שבפיתוח, MG01CI (שם זמני). התרופה המדוברת מבוססת על החומר הכימי מתדוקסין, שלדברי דניאלי מאושר לשימוש כבר כארבעים שנה לטיפול בחולי כבד במדינות כמו הודו, סין, רוסיה ותאילנד. חומר זה אינו משווק כלל כתרופה בארה"ב, באירופה או ביפן, ואלו הם השווקים המרכזיים שאליהם מכוונת החברה. התגלית של אלקוברה היא למעשה שימוש חדש במולקולה קיימת, והחברה אף רשמה פטנט על שימוש במתדוקסין להפרעות הקשורות למוח, תוך שחרור מושהה של החומר - כך שישפיע על המטופל למשך כמה שעות.

לאלקוברה אין מעבדות; את חומר הגלם מייצר עבורה קבלן בגרמניה ואילו הטבליות מיוצרות בארצות הברית. בחברה סבורים כי התרופה משלבת את היתרונות של שתי קבוצות התרופות הקיימות ל-ADHD - קבוצת התרופות הממריצות, דוגמת ריטלין וקונסרטה, וקבוצת התרופות הלא ממריצות דוגמת סטרטרה - וטוענים שאין בה החסרונות שלהן.

תוצאות הניסויים הקליניים, על-פי דיווחי החברה, הראו כי התרופה - שאינה ממריצה ולכן אינה ממכרת - השיגה אפקט מהיר וכפול מזה של התרופות הלא ממריצות ואפקט דומה לזה של התרופות הממריצות. ההשפעה שלה היא בעיקר על היכולות הקוגניטיביות ופחות על ההיפראקטיביות, והחברה מצהירה כי פרופיל הבטיחות שלה גבוה משל התרופות הקיימות בשוק. לדברי דניאלי, תופעות הלוואי המוכרות מתרופות אחרות בשוק וכוללות הפרעות שינה, הפרעות אכילה, דיכאון ועוד, לא הופיעו בניסויים בתרופה זו. חלק מהנבדקים התלוננו על בחילות בלבד ואלה "חלפו מעצמן כעבור יום-יומיים".

חמוש בנתונים הללו חיפש דניאלי צינור חמצן חדש. "ניהלנו שלושה תהליכים מקבילים: תהליך אסטרטגי עם חברות פארמה אחרות, מימון על-ידי קרנות הון סיכון ואפיקים ציבוריים", הוא משחזר. "ככל שעבר הזמן ושוק ההון האמריקאי הלך והתחמם, נפגשנו עם יועצים והפידבק היה מאוד ברור: הסיפור של אלקוברה מתאים לשוק הציבורי באמריקה".

בסגנון אמריקאי

את "הסיפור של אלקוברה" מחלק דניאלי לארבעה חלקים שאפשרו לדבריו את ההנפקה המוצלחת. "הדבר הראשון הוא איכות ואי התפשרות", הוא פותח. "אלקוברה, מיומה הראשון, ניסתה להיות שונה מחברות אחרות. יש לנו התעקשות כמעט ייקית לא לעשות דברים קצר מדי וקטן מדי, אלא לעשות את הדברים שאם היית חברה בסיליקון ואלי - היית עושה. לכן השלב השני של הניסויים לא כלל עשרים איש, במשך שבועיים - אלא 120 איש, עם ביקורת פלצבו, במשך שישה שבועות, בדיוק באותם מדדים שכל התרופות ל-ADHA בעולם נמדדו לפיהם. הרבה חברות מבינות מאוחר מדי שהן עושות את הניסויים הפחות טובים ובלי ביקורת מתאימה".

- הישראלים נוטים לעיגול פינות?

"אני לא חושב שזה בגלל הישראליות, אלא בגלל חוסר במשאבים מקומיים שכמעט מכריחים את חברות הביומד הישראליות לעגל פינות. בין אם זה בהון סיכון, בממשלה או בשוק ההון הציבורי - המשאבים כאן מוגבלים לאין שיעור מהמשאבים הקיימים לחברות אמריקאיות דומות".

האלמנט השני, כך דניאלי, הוא השוק שאליו פונה החברה. "אין כמו ADHD", הוא מכריז. "ראשית, אנשים מבינים את השוק; יש תרופות, יודעים כמה כל אחת מוכרת ולמה היא מוכרת, יש מטופלים, יש שוק שמגלגל 4 מיליארד דולרים בכל שנה באמריקה. שנית, כולם חושבים שהם מבינים מה זה ADHD. כמעט אצל כולם זה נוגע אליך, לילד שלך או לאחיין".

נקודה שלישית היא מהירות הפיתוח: "ב-ADHD, בניגוד לאונקולוגיה נדירה, הנבדקים לניסויים מגויסים במהירות מטורפת. לכן הטיים-טו-מרקט והיכולת שלנו לבנות את תהליך הפיתוח הם כאלה שכמעט בכל חודש יש אירוע חיובי למשקיעים. השלב השלישי של הניסוי יכלול 300 מטופלים בעשרים מרכזים רפואיים, במשך שישה חודשים".

- מהו הדבר הרביעי?

"אני לא רוצה להישמע שחצן, אבל יש משהו בהנהלה בינלאומית, שלמדה בבתי הספר הרלבנטיים. אני נכנס לפגישה ברוד שואו ומספר שגדלתי בפלורידה ושאני בוגר NYU ואני מדבר אנגלית במבטא שלהם. ישבתי ברוד שואו עם פרופ' לנארד אדלר, חוקר מ-NYU ומומחה בפיתוח תרופות לADHD-, שמשמש כראש הוועדה הקלינית המייעצת של החברה. כשאדם כמוהו יושב לידך ואומר - אני עשיתי את הניסוי ואני ערב לתוצאות - אי אפשר לנפנף אותך. יזמים ישראלים צריכים להבין את זה ולהביא את האנשים האלה לחברה, כדי שיגשרו על הפער ועל החשדנות".

- שקלתם הנפקה בישראל?

"לא. בשוק הישראלי לא טריוויאלי לגייס בהיקפים שאלקוברה גייסה. שוק ה-ADHD אמריקאי ברובו והיה ברור לחלוטין ששם ננפיק".

אלקוברה החלה בתהליך ההכנה להנפקה, וכששואלים את דניאלי איך עברה עליו החוויה, הוא יורה: "נורא! IPO זה תהליך קשה. חודשים ארוכים של הכנה ואחר כך מאמץ מרוכז מאוד ברוד שואו שנמשך שלושה שבועות. נפגשתי עם כמאתיים משקיעים, קטנים וגדולים. זה לעשות את המצגת משהו כמו עשר פעמים ביום; ארוחות צהריים וערב קבוצתיות, שבהן כולם יושבים וטוחנים סטייקים ואתה פשוט נותן את המצגת שלך (צוחק). אשתי ושלושת ילדיי (בני 2, 5 ו-7) נשארו בישראל. כמה שזה היה מדהים - זה היה גם קשה".

- חששת שתחזור עם הזנב בין הרגליים?

"לא. כמעט ולא עברה לנו בראש המחשבה שזה לא יקרה. יומיים-שלושה אחרי תחילת הרוד שואו, היה ברור לאודי גלבוע ולי שזה קורה והעלינו את סכום הגיוס מ-15 מיליון דולרים ל-25 מיליון. בארץ, לעומת זאת, זה נחת כרעם ביום בהיר".

- מה עשית אחרי ההנפקה? יצאת לחגוג?

"באותו לילה נסעתי הביתה, אחרי כמעט שלושה שבועות שלא ראיתי את המשפחה. אפילו לא נשארתי לראות את השחר מפציע על יום המסחר הראשון של אלקוברה בנאסד"ק (צוחק). אבל ערכנו את המסיבות המסורתיות שעושים אחרי הנפקה, בירושלים ובניו יורק, וטקס הצלצול בפעמון בבורסה היה מאוד מרגש. זה הישג אדיר לחברה".

שקט בגזרה הכלכלית

פחות מחצי שנה אחר כך יצאה אלקוברה להנפקה נוספת, שבה גייסה 38 מיליון דולרים. בין לבין, לחברה גויסו אנשי מקצוע דוגמת ג'ונתן רובין, ששימש כמנהל הרפואי של החטיבה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז בחברת שייר, אחת המתחרות הבולטות בתחום, ומונה למנהל הרפואי באלקוברה.

- מה הביא אתכם להנפיק שוב באוקטובר?

"המון דברים קרו בחברה, היכולת שלנו לבצע תוכניות גדלה. נפתחה בפנינו הזדמנות אדירה של טיפול בתסמונת הגנטית איקס שביר, שהלוקים בה סובלים מאוטיזם. זו מחלה נפוצה, קשה מאוד עבור חלק גדול מהסובלים ממנה, ואין לה תרופה. בניסוי שערכנו על חיות עם מודל של איקס שביר קיבלנו תוצאות יוצאות דופן. זה ממש מנרמל לחלוטין למידה, זיכרון, התנהגות חברתית ותקשורת. במקביל, השוק בארצות הברית עדיין רותח ואומר, 'לך ותבטיח את ההשקעה ותכניס עוד מזומן'".

- הודעתם על הנפקה שנייה, והמניה החלה לצלול.

"ברגע שאתה מודיע שאתה מגייס עוד כסף, אנשים קצת מממשים. בהנפקה הראשונה המניה הייתה על 8 דולרים; לפני הגיוס השני היא הייתה ב-21 דולרים ובפעם השנייה הונפקה ב-16.5 דולרים. היינו ערוכים נפשית, אבל זה אף פעם לא נעים".

הסכומים שגייסה אלקוברה מבטיחים לה מימון מלא עד לאישור תרופה להפרעת קשב במבוגרים, שצפויה להגיע לשוק, לדברי דניאלי, בין סוף 2015 לתחילת 2016, ובילדים ("שתגיע לא הרבה אחריה"). הכספים יממנו גם את הניסויים באיקס שביר ובקיצור, הם מקנים שקט בגזרה הכלכלית לכמה שנים טובות. "זה כיף גדול", אומר דניאלי.

- אבל מאחורי הגב שלך יש גם שק של ציפיות.

"שק אדיר של ציפיות ואחריות וגם קושי בניהול חברה ציבורית. זה לא כמו לנהל סטארט-אפ. מצד שני, זה מקנה לנו גב פיננסי איתן מאוד. זה לוקסוס שלצערי יש רק למעט חברות ביומד בשלבי פיתוח".

- זה זמן טוב לחברות ביומד בוול סטריט?

"זה זמן יותר טוב ממה שהיה בשנים האחרונות, אבל זה לא אומר שאפשר להנפיק הכול. ישמח אותי מאוד לראות עוד חברות ביומד שמנפיקות, ואני אפילו קצת מפנטז על כך שאלקוברה עשתה שירות קטן לחברות האלה".

הפרעת קשב וריכוז
 הפרעת קשב וריכוז