הנקראות ביותר

הבנקים מוטרדים מהביטקוין: ביקשו מב"י הנחיות פעולה

הבעיה המרכזית הכרוכה בשימוש במטבע הווירטואלי היא סוגיית הלבנת ההון ■ כתבו למפקח על הבנקים: "קיים קושי מהותי בניהול הסיכונים בתחום"

הבנקים הישראליים מודאגים מהתפתחותו של המטבע הווירטואלי - ביטקוין. "התעורר אצל הבנקים קושי מהותי לנהל את הסיכונים הנובעים מפעילות מסחר בביטקוין המבוצעת על ידי הלקוחות, והם עלולים להיות חשופים לסיכונים ולביקורת", כתב איגוד הבנקים למפקח על הבנקים דודו זקן, במכתב שנשלח ביום שלישי שעבר. במכתב מבקש האיגוד מזקן שינחה את הבנקים כיצד לפעול בסוגיה. מבנק ישראל לא נמסרה תגובה לידיעה.

נזכיר כי מטבע ביטקוין נוצר ב-2009 ביפן. מדובר במטבע וירטואלי, שנועד לנתק את התלות במטבעות הרגילים בעולם ובמדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים. השימוש בו עלה בשיעור חד בשנתיים האחרונות, ולצד יתרונותיו (המטבע אינו סובל מאינפלציה מכיוון שיש כמות מוגבלת ממנו) קיים חשש שהוא משמש להלבנת הון ולשימושים שליליים אחרים.

כיום מרבית הבנקים לא מאפשרים ללקוחותיהם לרכוש את מטבע הביטקוין, מה שגרם ללא מעט תלונות של לקוחות. כעת מבקשים הבנקים הנחיות ברורות מהרגולטור בנושא זה.

"הפעילות במטבע הביטקוין הולכת ותופסת תאוצה, וכיום הוא משמש אמצעי תשלום במגוון בתי עסק, וירטואליים ופיזיים, בישראל ובעולם. אף על פי כן, הפעילות במטבע הביטקוין אינה מפוקחת על ידי רשות רגולטורית כלשהי, ולא נקבעו כללים לגביה למרות שהיא עלולה לחשוף את המשתמשים לסיכונים שונים", כתב מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל.

פרל הסביר כי במצב הנוכחי, הבנקים לא יכולים לאתר כנדרש פעילות המשמשת להלבנת הון. "כאשר מי מלקוחות הבנקים פועל באמצעות מטבע הביטקוין, כספים מועברים - אל חשבון הלקוח והחוצה - באופן אנונימי, באמצעות אתרי מסחר באינטרנט, מבלי לדעת מי נמצא בצד השני. מכיוון שכך, אין לבנקים כל יכולת להתחקות אחר מהותה של פעילות זו שנעשית בחשבון הלקוח. כמו כן, אין באפשרות הבנקים לדעת האם אולי מדובר במימון טרור, הלבנת הון, או כל פעילות בלתי חוקית אחרת", כתב מנכ"ל איגוד הבנקים. כאמור, כתוצאה מכך איגוד הבנקים מבקש מהמפקח להסדיר בהנחיות ברורות כיצד על הבנקים להתנהג ולהתייחס לפעילות מסחר במטבע הביטקוין.

בישראל עדיין לא הוגדרו הנחיות כיצד לעבוד מול הביטקוין, ואולם לפני כחודשיים פורסם כי רשות המסים בוחנת הטלת מס על רווחים ממסחר מהמטבע הווירטואלי. נציין כי סוגית השימוש במטבע הביטקוין אינה ייחודית לשוק הישראלי. מדובר בתופעה עולמית, שבה השלטונות הפיננסיים במקומות שונים בעולם מוטרדים מהיקף התפתחותה, ומהיכולת להתמודד עמה. עוד נזכיר, כי לפני חודשיים בקירוב התמודדו הבנקים בישראל עם גל של ניסיונות למתקפות סייבר. בבנקים ציינו אז כי המאפיין הייחודי של המתקפות האחרונות הוא שמדובר בתוקפים שמנסים להמיר את כספי הלקוחות למטבע הביטקוין. מכיוון שמדובר במטבע וירטואלי, אין כל רישום או זכר להמרה, והפורץ יכול להיעלם עם הכסף שקיבל, ובהמשך להמירו לאיזה מטבע שירצה.

באוגוסט השנה התראיין ל"גלובס" עו"ד פול לנדס, ראש הרשות לאיסור להלבנת הון ל"גלובס", והסביר מדוע הביטקוין מהווה כר פעילות נוח לפעילויות לא חוקיות כגון הלבנת הון: "יש פרצה אדירה של החוקים בעולם, כי מדובר בשילוב של טכנולוגיה של האינטרנט, מוצרים פליליים במגוון רחב, וגם מטבע שהוא לא של מדינה. אין עקבות לרכישה ולמכירה של ביטקוין, הדברים לא מדווחים, וקשה לעלות עליהם".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות