ג. יפית: "לאודר אאוט! ערוץ 10 הוא צעצוע של עשירים"

אחרי הפסקה שלקחה לטובת מגעים שכשלו לרכישת ערוץ 10, יפית גרינברג חוזרת לפרסם ■ בראיון מיוחד היא מסבירה מדוע המהלך נכשל, מדברת על העתיד של ערוץ 10 וכועסת כששואלים אותה מאיפה הכסף

במשך 3 חודשים נעדרה ג. יפית, הפרסונה הטלוויזיונית של יפית גרינברג, מהמסך. "עכשיו אני חוזרת לזה, איזה כיף לי", אומרת אשת הפרסום, שזו הייתה לה הפסקה ראשונה כמעט אחרי 20 שנה על המסך. עכשיו, כשנגמרו רשמית המגעים שניהלה לרכישת חלקו של רון לאודר בערוץ 10, היא מרשה לעצמה לשוב למשלח ידה המוכר, אותן פרסומות פשוטות ומוכרות שכבר קנו להן מעמד של קאלט.

בשלושת החודשים האחרונים, מודה גרינברג, היא למדה הרבה מאוד על השוק שסברה שהיא כבר מכירה מספיק טוב. מספיק טוב בכדי לקנות ערוץ. "עד לפני שלושה ימים עדיין לא ידעתי לאן הכול הולך. עכשיו הדברים יותר ברורים", היא אומרת, "עכשיו נוח לי לדבר".

- אתחיל בשאלה הגדולה שכולם שאלו מהרגע שנודע שאת מתכננת לקנות את חלקו של רון לאודר בערוץ 10: מאיפה יש לך את הכסף לזה?

"מישהו אמר שזה כסף שלי?", גרינברג מתרגזת מעט, "מישהו יודע מה יש לי או אין לי? זה ערוץ שצריך לשאת את עצמו בשלב הראשון ובשלב השני לעשות כסף. את הדימום הנוראי הזה צריך לכסות וקבוצת משקיעים גדולה יכולה לעשות את זה. אני דואגת למשקיעים ואני אדאג להביא את הכסף. לא נהייתי לא רוטשילד ולא לאודר במשך הזמן, נשארתי ג. יפית. התהליך הזה שעברנו בחודשים האחרונים, הביא לי ולקבוצת המיזוגים שלנו אופק חדש ויכולת הסתכלות לעומק. למדנו, כשמדברים על רכישת מניות, חשוב להסתכל על היחסים שבין הגורמים המדוברים. זה דבר שלא לוקחים בחשבון בבדיקת נאותות. אבל אנחנו בני אדם, חשוב לנו מאוד להרגיש טוב ולאהוב מה שאנחנו עושים".

כניסה לתחום הפיננסים

את קבוצת ה"מיזוגים והרכישות" שעליה מדברת גרינברג, היא הקימה בחודשים האחרונים בשותפות עם עופרה מיתר, שותפתה בקבוצת "ג. יפית" ב-17 השנים האחרונות, ח"כ לשעבר רפי אלול ואיש הכספים רז שפירא. "אנחנו עוסקים היום בלהפגיש עסקים עם אסטרטגיה ומימון", היא מספרת. "מגיע אליי, מתוקף עבודתי, מידע רב על חברות וכל חיי אני לוקחת עסקים ומובילה אותם למהלכים כאלה ואחרים, בעיקר שיווקיים. בשנה האחרונה נכנסתי גם לפיננסים", אומרת גרינברג.

- איך בכלל הגעת לסיפור הזה של ערוץ 10?

"פנו אליי נציגיו של לאודר, אחרי שבדקו את שוק התקשורת. אני בדיעבד יודעת שהוא החליט לצאת והם חיפשו לו יורש".

- את יודעת למה?

"לא. וגם אם הייתי יודעת לא הייתי אומרת. אני לא הדוברת שלו. בכל אופן, העובדה היא שפנו אליי כי הוא חיפש מישהו שיוכל להוביל את הערוץ גם להצלחה מסחרית. זה נראה מטורף, כי אנחנו יודעים שכולם יצאו מהערוץ במקרה הטוב בשן ובעין ובמקרה הרע, גם בלי זה".

- נדמה שזה היה מאוד זריז, ההגעה שלך לחתימה.

"פנו אליי מאוד בעדינות ואמרו לי בואי תבדקי. הבאתי את זה לשותפיי. התחלנו בבדיקה רצינית והתברר שיש דימום גדול, אבל בסוף הדרך יש אור. אנחנו אנשי עסקים, כשיש הזדמנות עסקית אנחנו בוחנים אותה, ובוחנים את הסיכויים מול הסיכונים. ובצד זה, האינטואיציות שלי היו מאוד חזקות והיה לי ברור שאני הולכת להצליח. היו לי 600 עובדים מול העיניים שידעתי שאצטרך להחזיק אותם כמה חודשים על גבי, עד שהערוץ יתחיל לתפקד כערוץ מסחרי. עד עכשיו לא התייחסו אליו ככה, אלא כצעצוע של עשירים".

מדבריה של גרינברג עולה, כי היא ניהלה את המגעים מול לאודר בערך מאז ראשית השנה העברית החדשה, בשעה שנדמה היה לציבור כי מחויבותו לערוץ עמוקה וכי סביר יותר כי בעלי המניות האחרים - ארנון מילצ'ן ויוסי מימן - יעשו את דרכם החוצה. ואולם, מי שכבר הזרים יותר מ-100 מיליון שקל רק בשנה האחרונה, החליט סופית לצאת מהערוץ בעצמו.

גרינברג מסרבת להתייחס להצעה שהניחה על השולחן. לדבריה, היא נועדה עם לאודר פעם אחת בניו-יורק, לאחר שעשתה בדיקה ראשונית ואז שבה לתל-אביב לחתום על מסמך הבנות. עד לשלב זה, הכול נשמר בסודיות מלאה - גם מהנהלת הערוץ ובכללה רפי גינת, המנכ"ל שלמד על זהות המשקיעה החדשה מפניית "גלובס". "אחרי שחתמנו בתל-אביב, טסנו לניו-יורק כי לאודר רצה לבשר את זה להנהלת הערוץ".

- איך עושים בדיקת היתכנות בלי לדבר עם המנכ"ל או עם איש הכספים של הערוץ?

"ראינו היטב את תוצאות העבודה המצוינת של רפי גינת וגולן יוכפז. אני לא חושבת ששיחות עם המנכ"ל היו יכולות להביא לשינוי. קיבלנו את רוב הנתונים העסקיים מנציגיו של לאודר. לא רצינו לספר כלום ולעורר מהומות סתם לפני שלאודר אומר את זה בעצמו לאנשיו. זה לא אני אישית בודקת, זה האנשים שלי ולא תפקידי לבשר על זה. לאודר הוא ג'נטלמן אמיתי והוא רצה לבשר את זה למנכ"ל ולעשות החלפת משמרות מסודרות".

- זה מעליב לשמוע דבר כזה מהתקשורת.

"הם קיבלו את זה מאוד קשה ובצדק. אני דווקא חשבתי שהם מאוד ישמחו, כי אני מכירה ומכבדת את רפי שנים ואני רואה את העבודה המצוינת של גולן. אמרתי להם 'חבר'ה, אתם לא נעלבים, אתם אולי פגועים מזה שלאודר עוזב, גם אני הייתי נעלבת אם היו עוזבים אותי'".

- אז מה בעצם קרה, מדוע המכירה לא הושלמה?

"הבעיה היחידה שצצה ונשארה לאורך כל הדרך, היא בעיה של מחלוקות מתוקשרות בין השותפים. אנחנו לא אוהבים את זה, ניסינו ללכת בין הטיפות. תפנימו, לאודר כבר לא בתמונה - הוא אאוט - הוא את שלו עשה. עכשיו הייתי אמורה להישאר עם שותפיי החדשים - מימן ומילצ'ן. לא תיארתי לעצמי שנושא המחלוקות בין השותפים כל-כך עמוק. הקטע של מחלוקת מתוקשרת מאוד לא מוצא חן בעיניי השותפים שלי. אני רגילה ליחסי שותפות מצוינים עם השותפים הרגילים שלי. עופרה שותפה שלי כבר 17 שנה".

"אני לא רוצה לחשוף את המו"מ"

- אבל זה לא רק זה. אומרים ששמעת אחרי החתימה דברים שלא ידעת לפני, שהצבת לפי זה דרישות חדשות.

"אני לא רוצה לחשוף את המו"מ, אבל היו דברים שהם לא חשבו שחשוב להעביר לי. אין לי טענה, למרות שהמהלך עלה הרבה מאוד כסף ושלושה חודשים לא עבדתי בעבודה שלי, אבל הייתי חדורה והיה לי ברור שאני יכולה להציל את הערוץ".

- אם ככה, זה בטח מאוד מאכזב עבורך שזה נגמר כך.

"היה לי אנטי-קליימקס מאוד גדול ככל שראיתי שהדברים לא הולכים בדרך שלי. לאודר שמע על התוכנית שלי לערוץ וחשב שהיא גאונית. זה לא קשור בלוח תוכניות, לא הייתי נכנסת לזה. זה קשור בשוק הפרסום הישראלי והבנה שלו ושל שוק הטלוויזיה המסחרית. חשוב גם להגיד - זה לא נסגר סופית. אבל אני החלטתי לעצור את התהליך היותר עמוק של הדו-דילג'נס".

- אז בעצם לאודר לא ייבש אותך עד שנתן תשובה לדרישותיך?

"לאודר לא ייבש אותי, אלה שטויות - לא היו דברים מעולם. ביקשתי ארכה נוספת כדי לקבל החלטות וקיבלתי אותן. נכון, לקח זמן עד שקיבלנו את המסמך מעו"ד. גם נושא ההזרמה של ההפקות של השנה הבאה לא נכון. בכלל לא דיברתי על הפקות של השנה הבאה. אני חושבת שהמו"מ התנהל בצורה ראויה ומכובדת ואנחנו רצינו לבדוק אפשרות לדברים מסוימים, את חלקם בדקנו ואחרים לא יכולנו לבדוק".

- ובזמן שאת מנהלת דיונים על ערוץ 10, קונה אנדמול 33% מרשת.

"את השם אנדמול שמעתי לראשונה מרפי גינת, לא ידעתי מי אלה. צריך לזכור שמי שקונה 33% לא קונה שליטה. זה מזכר הבנות, זה השלב שבו גם אני הייתי. ברגע שתהיה עסקה הם יפרסמו. זה לא משנה דבר לערוץ 10. רשת מזמן כבר לא חוליה חלשה, ואני אומרת את זה כפרסומאית ועוד יהיו פה שלושה או ארבעה ערוצים מסחריים".

- בישראל? כל היועצים הכלכליים אומרים שמצב כזה יהיה אסון, שצריך לא יותר משני גופים שמחזיקים שני ערוצים.

"בניו-יורק יש 200 ערוצים מסחריים - כולם חיים ומרוויחים. אנחנו 7 מיליון עם שני ערוצים, על מה אנחנו מדברים? תתעוררו. אני אומרת שיש פוטנציאל לארבעה ערוצים ויש משהו לקוי בתהליך וצריך מישהו שמבין שיבוא ויעשה סדר. לכל מה שאני נכנסתי עד היום יש לי קבלות, אני לא חייבת להוכיח דבר. עכשיו אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים".

- כלומר, אם זה לא יהיה ערוץ 10 זה יהיה ערוץ אחר?

"הכול יכול להיות. יש אחד גדול בשמיים והכל בעזרתו".