תנו עדיפות לתבונה

גם המאמינים במאבק על עתיד "השטחים" יכולים להמתין קצת

האיחוד האירופי מזהיר מפני המשך הבנייה בשטחים; אגודה אמריקאית(!) שבה חברים 5,000 פרופסורים, החליטה להצטרף לחרם על אוניברסיטאות ומוסדות אקדמאיים בישראל; גם החלטה זו קשורה להמשך הבנייה באזורים שמעבר לקו הירוק.

שר המדע יעקב פרי (יש עתיד) אמר על החלטת האגודה שהיא "אקט לא ראוי ולא מכובד". היו עוד פוליטיקאים ואנשי ציבור שהתבטאו באותה רוח.

צודקים פרי והאחרים, ההתערבות החיצונית הזאת מאד מקוממת, בעיקר משום שנודף ממנה ריח של איפה ואיפה. העניין הוא אחר: האם אנחנו משתתפים בתחרות של מי צודק יותר, או בניהול מדיניות חוץ? צריכים להפנים בהקשר זה שנושא הבנייה הוא היום דגל אדום לעולם, במיוחד על רקע המשא-ומתן.

זה לא הזמן הכי טוב להיות צודקים בענין שאינו בעל חשיבות לאומית. הרי עתידנו, כולל עתיד השטחים - לא תלוי בכך שהבנייה תיעשה דווקא עכשיו. אין כאן שום דחיפות לאומית - להבדיל מדחיפות פוליטית למפלגות ימין.

מצד שני, בישובים הקיימים יש אוכלוסיות ההולכות ומתרבות, משפחות שבניהן ובנותיהן מעונינים להקים משפחות. הם זקוקים לדיור. אנחנו, כמדינה, חייבים לספק להם זאת. עמדתנו כלפי העולם צריכה להיות זו: אנחנו קשובים לדעותיכם ועמדותיכם. אנחנו לא רוצים לעשום שום דבר שעלול להזיק למשא-ומתן.

אנחנו מוכנים, לכן, ללכת לקראתכם. לפיכך, נפסיק כל בנייה חדשה, למעט לדור ההמשך, אנשים שהתגוררו וגדלו במקומות אלה בבתי הוריהם, והם מעוניינים להמשיך את חייהם במקום בו גדלו, ליד בני משפחותיהם.

נדגיש שהסידור הזה מוצע עד לסיום המשא-ומתן. זו בקשה לגיטימית בהחלט, הצעה שאפשר וצריך להבין אותה. אם אירופה לא תרצה לגלות הבנה להצעה כזאת, זה אומר שהיא לא רוצה לעשות זאת. ואז - ואז נחשוב הלאה. מה שחשוב בשלב הזה שאם המשא-ומתן יתפוצץ - שזה לא יהיה על הבנייה, שלא יוכלו להאשים אותנו.

הבעיה היא שלא מספיק שאירופה, ואולי גם הפלסטינים, יסכימו להצעה זו. צריך שגם בארץ תהיה נכונות. לא יודע את מי קשה יותר לשכנע, את אירופה או את הבית היהודי ושכמותם. מה שמאד קשה להבין. שכן, מדובר בהצעה לתקופה קצובה בלבד: משך המשא-ומתן.

האגף הימני אצלנו לא מאמין שהפלסטינים רוצים הסכם. הם אמורים, לכן, להאמין שתקופת המשא-ומתן לא תהיה ארוכה, שבמהרה יבוא הפיצוץ. ואם לא יבוא, אז במקומו יהיה הסכם שבמסגרתו יוסדר גם נושא ההתיישבות בשטחים. ממש אין לנו צורך במלחמות לא נחוצות. גם אלה החושבים שהנושא ראוי להיאבק עליו - יכולים להמתין קצת בסבלנות, עד שלשיטתם שלהם, המשא-ומתן ממילא יתפוצץ.