ביקורת על מכרז הדירקטורים: "המדינה מדירה את הצעירים"

ריבוי המועמדים לנבחרת הדירקטורים של האוצר הוביל לשינוי תנאי הסף, שהוציא מהמכרז צעירים רבים ■ אלדד אברהם: "יש לקבוע מכסה לצעירים"

איש העסקים אלדד אברהם הגיב בהתלהבות ליוזמה של שר האוצר, יאיר לפיד, לטהר את הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות ממינויים פוליטיים וממינויי מקורבים. לאחר שזיהה את ההזדמנות, הוא שיגר את מועמדותו לנבחרת הדירקטורים שבונה רשות החברות הממשלתיות שבראשות אורי יוגב.

אברהם, בן ה-37, מכהן במועצת המנהלים של חברה פרטית ומשמש בתפקיד מנכ"ל חברת E.A Investment banking, שעוסקת בתחום ההשקעות והמיזוגים בחברות תעשייתיות, ומוביל בימים אלה מהלך לגיבוש קבוצת משקיעים שתתמודד במכרז עתידי לרכישת התעשייה הצבאית (תעש). מבחינתו, הצטרפות לנבחרת הדירקטורים תהיה כרטיס כניסה למועצת המנהלים של אחת החברות הממשלתיות, המעורבות או הבנות, בלי שיידרש להיות חבר במרכז של מפלגה כזאת או אחרת ובלי הצורך לפרוע הבטחות של פוליטיקאים ובעלי שררה.

אלא שאברהם הוא לא היחיד שזיהה את ההזדמנות: אלפים כמותו נחשפו למהלך, למדו את הקריטריונים, קבעו שהם ראויים לתפקיד, מילאו שאלונים, עדכנו את קורות החיים ושיגרו אל רשות החברות הממשלתיות.

אברהם, כמו מועמדים רבים אחרים, נמצא ראוי כדי לתפוס שורה ברשימת נבחרת הדירקטורים המתהווה: לא פחות מ-14 אלף מועמדים נמצאו מתאימים - מצב שמצד אחד מעיד על כוחות ניהול מיומנים לכאורה שמסתובבים במשק הישראלי, ומצד שני, כאב ראש לא קטן עבור רשות החברות.

בתחילת השבוע התבשר אברהם בהודעה החתומה בידי מנהל רשות החברות, אורי יוגב, כי מבדיקת פרטיו נמצא כי הוא ראוי לכהונת דירקטור. עם זאת, יוגב ציין כי בשל ריבוי המועמדים שנמצאו ראויים לכהונה כזאת ועל רקע העובדה שיש בכוונת הרשות למנות במהלך 2014 רק כ-500 דירקטורים בחברות, החליטה הרשות להפעיל קריטריונים נוספים לסינון המועמדים. הקריטריון הנוסף "שהפיל" את אברהם, הוא זה שעוסק במספר המינימלי של שנות הניסיון הניהולי הבכיר הנדרש: אם תנאי הסף הראשוניים דיברו על ניסיון של 5 שנים בתפקיד כזה, הרי שעתה הדרישה עודכנה ללא פחות מ-15 שנה. מספר שנות הניסיון בתפקיד כזה לנשים הוא 8 שנים, וזאת במטרה להגדיל את מספרן במועצות המנהלים של החברות הממשלתיות.

פגיעה בעקרון השוויון

"העז" של רשות החברות הוציאה את אברהם מהמשחק, והוא מצדו מתרעם על הקמת מנגנון, שלמעשה יהיה סגור למנהלים צעירים. "ההליך להפעלת הסינון הנוסף מוציא אנשים צעירים, מוכשרים ובעלי ניסיון אל מחוץ למשחק", הגיב אברהם בהודעה ששיגר אל יוגב. "החלטתך לא לאפשר לאנשים צעירים לכהן כדירקטורים פוגעת בעקרון השוויון וביכולת של המדינה להעמיד לעצמה נבחרת הטרוגנית שכוללת דירקטורים שאינם רק בני 50 ומעלה".

בשיחה עם "גלובס" אמר אברהם, כי "אני בספק אם זאת הייתה הכוונה של שר האוצר לפיד בבואו להחיל רפורמה מקיפה שתסדיר את הכהונה בדירקטוריונים. המדינה מדירה במהלך זה שכבה שלמה של צעירים בעלי כישורים טובים מכהונה בדירקטוריונים של החברות השונות שבבעלותה. במשק יש לא מעט צעירים, שראויים ומתאימים לכהונות כאלה וכעת הדלתות נסגרות לפניהם. על רקע המצב הזה, נכון יהיה מצד רשות החברות לבחון מחדש את הסוגיה ולקבוע לפחות מכסה של צעירים שנמצאו ראויים להיכנס לנבחרת המתהווה".

גורמים ברשות החברות הממשלתיות הסבירו בתגובה, כי ההחלטה על הסינון הנוסף התקבלה בעקבות גל בלתי צפוי של מועמדים לנבחרת הדירקטורים. לטענת הגורמים, "מדובר במועמדים ברמה גבוהה מאוד, שרבים מהם כיהנו בתפקידים בכירים וצברו שנות ותק רבות בפעילויות רבות, בהן בחברות פרטיות, ציבוריות וממשלתיות".

החלוקה של נבחרת זו תוכננה באופן ש-45% ממנה תורכב מגברים, 45% מנשים ו-10% מבני מיעוטים. "נוצר מצב שבקבוצת הגברים יש מועמדים רבים שהם טובים מאוד, עם ממוצע של 26 שנות ותק בתפקידי ניהול בכירים. דווקא כאן, רשות החברות הורידה את הרף ל-15 שנה", טענו.