ממרומי קומה 44 בעזריאלי

מי זוכר שבעבר שקלו להציע לנוחי דנקנר את ראשות הממשלה

סאגת הסדר החוב בקונצרן אי.די.בי עדיין לא הגיעה לסיומה. החקירה אחר מקורות ההון של מוטי בן משה, שאותה העמיד בית המשפט כתנאי להעברת השליטה בקונצרן, תימשך מן הסתם עוד מספר שבועות, וגם אם בן משה יצלח אותה בשלום, צפוי בעל השליטה המודח, נוחי דנקנר, לעתור לבית המשפט העליון.

אבל גם אם יש עדיין סיכוי תיאורטי שהצעתם של דנקנר והקבוצה שגיבש סביבו, בראשות אלכסנדר גרנובסקי, תחזור לתמונת הסדר החוב באי.די.בי, עדיין קשה לתפוס באיזו מהירות דועכת לנגד עינינו תדמיתו של מי שכונה עד לא מזמן "איש העסקים החזק בישראל".

כשדנקנר טען בתחילת השבוע, רגע לפני הכרעת בית המשפט, כי "הנפגע העיקרי ממה שקרה באי.די.בי הוא אני עצמי", התייחסו לכך רבים בשוק ההון בבוז ובכעס. שהרי קריסת עסקי הקונצרן תחת ניהולו של דנקנר הסבה בראש ובראשונה הפסדים כבדים לציבור מחזיקי האג"ח ובעלי מניות החברה.

אבל דנקנר הוא באמת מפסיד מרכזי בסיפור אי.די.בי. אם לא יתרחש מפנה בלתי צפוי, הוא יעזוב בקרוב את הקונצרן בידיים ריקות, מוכה וחבול, כשבבית מחכים לו חובות פרטיים לבנקים, בהיקף של קרוב למיליארד שקל, אותם אין לו דרך להחזיר.

השנים הטובות התפוגגו באחת

קשה אולי לזכור זאת כיום, אבל לנוחי דנקנר היו שבע שנים טובות, טובות מאוד אפילו, בראשות אי.די.בי. במהלכן הוא ידע לקבל את רוב ההחלטות הנכונות: לגייס כשאפשר, לממש כשכדאי ולהשקיע כשיש הזדמנות. תחת ניהולו הפכה אי.די.בי למכונה משומנת של רווחים ולגוף בעל עוצמה והשפעה חסרות תקדים במשק.

בשנים הללו השתנה גם נוחי דנקנר עצמו. התקשורת המפרגנת, ההשפעה האדירה, הערצת המצליחנות ששודרה אליו מהרחוב והכסף הזול שהציעו לו הגופים המוסדיים, זרמו כשמן בעצמותיו. וכרבים אחרים לפניו, גם הוא טעה להאמין שכל מה שכותבים עליו (גם בעיתון זה) הוא נכון.

דנקנר אמנם המשיך לשלם משכורות עתק למנהליו הבכירים, אך את ההחלטות המכריעות קיבל בעצמו, משוכנע כי הוא יודע לעשות זאת טוב מאחרים. הוא לא היסס לנהוג בכוחנות כשכפה על אי.די.בי ובעלי המניות שלה לרכוש מידיו את חברת התעופה הכושלת ישראייר, או להשקיע בעיתון המפסיד מעריב. הוא חטא בהיעדר צניעות, כשפינק את ההנהלה המדושנת של אי.די.בי במכוניות יוקרה ובמטוס פרטי.

ממשרדיו המרווחים בקומה ה-44 של מגדלי עזריאלי, לא השכיל דנקנר לזהות את הרוחות החדשות שהחלו לנשב בציבור הישראלי. לאחר שפרצה המחאה החברתית של קיץ 2011 - שחרתה על דגלה את ההתנגדות לטייקונים השולטים במשק, והוא בראשם - הוא לא ביצע פעולות רדיקליות, שיכולות היו למנוע חלק מהמכות העסקיות והתדמיתיות שספג בהמשך.

כל אלה היו לו לרועץ בשנתיים הבאות, שבהן התרגשה על הקונצרן "הסערה המושלמת", שכללה בין היתר את מחיקת ההשקעה בפרויקט הפלאזה בלאס וגאס, הפסדי ענק מהרכישה החוזרת של מניות בנק קרדיט סוויס, הפיאסקו של העיתון מעריב ובעיקר הרפורמה בשוק הסלולר, שעשתה שמות ברווחיה של סלקום ומנעה ממנה לחלק דיבידנדים כבעבר.

בסופו של דבר, כמנהל אתה נמדד על ידי שוק ההון בשורה התחתונה שלך. וכשאי.די.בי הפכה אשתקד לחברה חדלת פירעון, שאינה מסוגלת לשלם לנושיה, מהלכיו המוצלחים של דנקנר נמחקו כלא היו. עמם, עושה רושם, התפוגג בציבור המוניטין לו זכה כאיש העסקים מוביל, תורם נלהב לקהילה, ומנהיג שבעבר היה אף מי שהשתעשע ברעיון להציע את מועמדותו לראשות הממשלה.