תחקיר "גלובס": רמב"ם מתעקש להקים מגדל בבעלות פרטית

בצל הדיון התקשורתי בתיירות המרפא ומידת פגיעתה ברפואה הציבורית בישראל, מתנהל מאבק שקט אך עקרוני לא פחות הנוגע לכניסת גורמים פרטיים לבתי חולים ציבוריים. הפעם על המוקד - בית החולים רמב"ם, בניהולו של פרופ' רפי ביאר.

ביה"ח מעוניין להקים מגדל בן 20 קומות בבעלות חברה פרטית - ק.מ.ר (קידום מרכזי םרפואיים), שהוקמה על-ידי אגודת הידידים של רמב"ם. אם המגדל הזה יקום, זו תהיה הפעם הראשונה בישראל שגורם פרטי מקים ומתפעל מתקן רפואי בלב-לבו של בית חולים ציבורי.

בכירים במשרדי הבריאות, האוצר והמשפטים עושים בשבועות האחרונים עבודה מאומצת במטרה אחת: למנוע את פריצת הסכר האחרון בהשתלטות גורמים פרטיים על מתקנים פרטיים ונכסי נדל"ן כבדים בתוך מתחם בית חולים, הממומן מכספי ציבור.

עוד מסמר בארון הרפואה הציבורית?

במרכז פעילותו התקשורתית של הנהלת ביה"ח רמב"ם, חבר הנאמנים, אגודת הידידים וק.מ.ר עומדת בתקופה האחרונה הקמת חניון ענק שאמור לכלול 2,000 מקומות חניה, שיהפכו לבית חולים לשעת חירום בעת מלחמה ונפילת טילים על צפון הארץ. גם בעניינו מתנהל עימות בין הנהלת ביה"ח למדינה, ונגיע לכך בהמשך, אך המאבק הגלוי הזה זניח ביחס לעימות המתנהל מתחת לרדאר ונוגע להקמת המגדל בבעלות ק.מ.ר הפרטית.

המגדל שרוצה ביה"ח להקים מוגדר היום "מגדל התגליות והחקר", אבל החשש הוא שבעתיד הוא עשוי לשמש מתקן לשירות רפואי פרטי מוסווה או גלוי, ואולי גם מרכז תיירות מרפא, וכל זה בבעלות פרטית מלאה, ללא פיקוח, בלבו של בית חולים ממשלתי הממומן על-ידי המדינה.

חברת ק.מ.ר אמנם מוגדרת ורשומה כ"חברה לתועלת הציבור", עם זאת היא בבעלות פרטית בניהול מנהלים ודירקטורים פרטיים, כאשר גופי התורמים, בתמיכת מנהל ביה"ח פרופ' ביאר, דורשים שהיא תישאר פרטית ותנהל את הבניין ואת הפעילות שתתקיים בו.

למעשה, מדובר בדרישה למבנה בעלות ראשון מסוגו בבתי החולים בארץ. הפעילות הרווחית הצדדית הנהוגה היום בבתי החולים הגדולים נעשית במסגרת תאגידי הבריאות וקרן המחקרים. אלה גופים גלויים, קבועים בחוק, מדווחים ומפוקחים (פחות או יותר) על-ידי משרד הבריאות. כעת פרופ' ביאר מוביל מהלך חדש לגמרי: הקמת מתקן בבעלות חברה פרטית שאין עליה כל פיקוח, שאינה חייבת בדיווח וכל החלטותיה בהווה ובעתיד הן עצמאיות.

פרופ' ביאר אמנם מציג הבטחות מעורפלות על שימושים מוסכמים ומוסדרים, אבל הן אינן מספיקות למשרדי הממשלה כדי להפיג את החשש מפני מה שעתיד להתרחש בעתיד. יתרה מכך, בכירים במשרדי האוצר והבריאות ובפרקליטות רואים בפעילות פרופ' ביאר וסגניתו ד"ר אסתי גולן ניגוד עניינים וטוענים שהם חתמו על הסכמים תחת כמה וכמה כובעים - כמנהלי בית החולים, כדירקטורים בחברה לתועלת הציבור וכדירקטורים בחברה בת עסקית שלה. שרת הבריאות אף דרשה מהם באחרונה להתפטר לאלתר מכל פעילות בחברות הפרטיות שהוקמו על-ידי אגודת הידידים של בית החולים. ביאר וגולן אכן התפטרו בעקבות הדרישה.

במקביל, על דעת השרה ובהנחיית החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו והמשנה לפרקליט המדינה אורית סון, מונה משרד רו"ח רוזנבלום הולצמן לביצוע בדיקה כללית של אופן הקמת החניון/בית החולים לשעת חירום החדש ברמב"ם - וזאת נוכח חשש שההסדרים הקרקעיים של הקמתו אינם עולים בקנה אחד עם ההסכמים בין בית החולים למדינה ועם כללי מינהל תקין.

הרוח החיה מאחורי פרויקט המגדל הוא איתן ורטהיימר, לשעבר מבעלי ישקר ותורם גדול לרמב"ם. בפרסומים רשמיים הוא הוגדר "יו"ר חבר הנאמנים של אגודה שהוקמה להפיכת בי"ח רמב"ם לבית החולים המתקדם ביותר במזרח התיכון". אפשר להניח שפעילותו נעשית מתוך כוונות טובות ולמטרות ציבוריות חשובות כמו מחקר ושיתופי פעולה מחקריים.

עמדת המדינה היא שאין לכרוך בבית חולים הממומן ע"י המדינה פעילות פרטית לא מפוקחת בסדר גודל כזה. יותר מזה, ההערכה היא שאם יאושר מודל כזה לביאר, ייפרץ הסכר והמודל הזה יתפשט לבתי חולים אחרים כבדי הון ואינטרסים כמו שיבא ואיכילוב. אם זה יקרה, יהיה קשה לשלוט בשיטפון העסקים הפרטיים - "לבנים", "שחורים" או "אפורים" - שיפעלו בלב לבה של המערכת הציבורית, דבר שעלול להרחיב עוד יותר את הפערים בין מרכז לפריפריה במערכת הבריאות ולדרדר עוד יותר את הרפואה הציבורית.

של מי החניון הזה?

גם העירוב בין כספי התרומות וכספי המדינה בהקמת החניון התת-קרקעי שישמש בי"ח לשעת חירום בשטח 7,500 מ"ר, גורר עימותים בין משרדי הממשלה להנהלת רמב"ם. קרוב ל-200 מיליון שקל מקצה המדינה לפרויקט הזה. חלק נכבד מהסכום כבר הועבר, וכרגע הדיונים הם על יתרה של 40 מיליון שקל.

יש לציין כי ביום חמישי האחרון, במסגרת חגיגות 75 שנה לפעילות בית החולים, הבטיחה שרת הבריאות יעל גרמן ש-40 המיליונים יועברו בהקדם. עם זאת, כלל לא ברור שיש לכך תמיכה ממשרד האוצר, שאמור להעביר את הכסף.

אחת הבעיות המרכזיות של משרדי האוצר, המשפטים והבריאות היא שבתוך מערכת טיוטות ההסכמים בין רמב"ם ואגודת הידידים והתורמים לבין ק.מ.ר, חברה שהקימה אגודת הידידים, וק.מ.ר 1 (חברה עסקית פרטית בשליטת ק.מ.ר האמורה לתפעל את החניון) מסתתר סעיף בעייתי במיוחד, הקובע שזכותה של ק.מ.ר 1 לדרוש "מגורמי הממשלה שיפוי בגין הנזקים שייגרמו לה בעתות חירום מדיני".

משמעות הסעיף, לפי עמדת המדינה, היא שבמקרה חירום, כאשר החניון התת-קרקעי יתפנה ויופעל כבית חולים חירום, תיאלץ המדינה לממן ולשפות את בעלי הנכס בגין הפסדי ההכנסות מחניה. עמדת משרדי הממשלה היא חד-משמעית: לא ייתכן שהמדינה המממנת בכסף ציבורי גדול את ההקמה, התפעול השוטף והתחזוקה היומיומית של המקום כדי שיהיה מוכן באופן מיידי בעת חירום, תצטרך לחתום על זכויות שיפוי במקרה של חירום.

לפי עמדת חוג הידידים-התורמים, המיוצגת על-ידי משרד הרצוג פוקס נאמן, "מדובר בזכות לשיפוי כמו כל אזרח או גורם אחר במדינת ישראל כתוצאה ממצב חירום ונזקי מלחמה". נכון לימים האחרונים מציעה הנהלת בית החולים ואגודת הידידים למדינה: קחו את הבעלות על הפרויקט, ובתנאי שתקבלו עליכם גם את ההלוואה שנלקחה מבנק הפועלים לצורך הקמתו, בסך 120 מיליון שקל.

ביום שלישי הקרוב אמור להתקיים בוועדה לביקורת המדינה דיון דחוף בנושא הזה, לבקשת יונה יהב ראש עיריית חיפה. הדיון הזה צפוי להיות עוד שלב במאבק, שצריך לעניין את כולנו.