פייסבוק תנסה לשכנע את הגולשים הצעירים להמשיך להעלות סטטוסים
פייסבוק תתחיל את שנת 2014 עם יותר מ-1.2 מיליארד משתמשים רשומים, אבל הרשת החברתית הגדולה בעולם לא תוכל לנוח על זרי הדפנה. בשנה החולפת ניסתה פייסבוק להתאושש מההנפקה המתוקשרת שלה, שגרמה למשקיעים - בתקופה הראשונה - עוגמת נפש. בשנה האחרונה פייסבוק הצליחה לייצר לעצמה מנועי צמיחה ולשפר את שורת ההכנסות והמניה זינקה בשיעור חד של כ-145% במהלך שנת 2013.
למרות ההצלחה הפיננסית, השיחות עם האנליסטים בסוף אוקטובר, לאחר פרסום הדוח הרבעוני האחרון, הסתיימו ברוח שלילית משהו. בפייסבוק הודו במה שבתעשייה דיברו עליו במשך שבועות לא מעטים - הרשת החברתית של מארק צוקרברג כבר לא עושה את זה לצעירים. כן, הם עדיין שם, רשומים ונוכחים, אבל בכל מה שהקשור לרמת הפעילות שלהם - מדובר על גרף שנמצא במגמת ירידה.
פייסבוק היא מזמן לא האופציה היחידה של בני הנוער. הצעירים מצייצים בטוויטר, שולחים תמונות ב-Snapchat ועושים שימוש בשורה של אפליקציות להודעות מיידיות, דוגמת WhatsApp. כל אלה מספקות לצעירים כר נוח לפעילות החברתית שלהם - הם מוצאים שם תוכן יותר רלבנטי ויש גם צ'ופר נוסף - רוב ההורים נשארו מאחור, כלומר בפייסבוק.
עדיין לא מדובר בנטישה המונית של דור ה-Z אבל בפייסבוק בהחלט צריכים לשנס מותניים ולראות איך מצליחים לתקן את המצב, לפני שיהפוך לכדור שלג של ממש.
הפתרון הנוכחי בנוי טלאי על טלאי. החברה של צוקרברג הוסיפה יכולת לשתף סרטוני וידיאו קצרים ולשלוח תמונות ישירות למשתמשים באינסטגרם וניסתה לרכוש את Snapchat ב-3 מיליארד דולר, ניסיון שלא צלח.
יהיה מעניין לעקוב מקרוב ולראות איך צוקרברג ואנשיו מצליחים לייצר ערך מחודש עבור הצרכנים הצעירים שלהם. לא רק בגלל שחשוב להם במיוחד שהם יהיו חלק מהרשת החברתית הגדולה בעולם, אלא כי מפרסמים רבים מעדיפים לפנות דווקא לטווח הגילאים הזה. כאשר המפרסמים יפנימו את היקף הנטישה, הם עלולים להעביר את התקציבים שלהם למקום אחר.
בשנה הבאה נרכיב משקפיים חכמים ונענוד שעונים מתוחכמים
טרנד המיחשוב הלביש צפוי לצבור תאוצה בשנת 2014. אחד הפריטים המסקרנים בתחום הזה הוא המשקפיים החכמים - גוגל גלאס - שיגיעו במהלך השנה לחנויות של בסט ביי בארה"ב. בתחילת השנה בחרה גוגל ב-8,000 איש שקיבלו את האפשרות לרכוש את המשקפיים תמורת 1,500 דולר, כאשר בשבועות האחרונים היא מאפשרת למפתחים נוספים לרכוש את המוצר.
המשקפיים של גוגל מאפשרים לצלם תמונות וסרטונים, לקבל מידע על מזג האוויר, לנווט ולנהל שיחות וידיאו דרך מסך קטן שמותקן מעל העין ובהפעלה קולית.
חברת נוספת שפעילה בתחום היא Meta האמריקנית של היזם הישראלי מירון גריבץ. המשקפיים של החברה מאפשרים לחוות מציאות מורחבת באמצעות העדשות שלהן. מרכיב המשקפיים יכול לראות הדמיה של הסמארטפון שלו כאשר הוא מסתכל על היד ולבצע פעולות שונות, כאשר הטלפון נמצאת פיזית במקום אחר. החברה כבר החלה במכירה מוקדמת של המשקפיים, ששמן Meta Pro, תמורת 3,000 דולר.
גם השעונים החכמים יתחזקו בשנה הקרובה. חברות כמו סמסונג, סוני ופאבל כבר השיקו מוצרים מהסוג הזה לשוק, אבל הפריצה האמיתית עדיין לא התרחשה. במהלך החודשים הראשונים של השנה, סמסונג תשיק את הגלקסי Gear מהדור השני שלה, סוני תשיק שעון חכם נוסף וייתכן שאפל תציג את ה-iWatch המדובר ותשנה את כללי המשחק בתחום הזה.
השעונים החכמים מציעים היום לנהל שיחות טלפון, לקרוא מסרונים, מיילים, הודעות מפייסבוק, תצוגה של שיחות נכנסות ואפילו אפשרות לבצע פקודות קוליות, אבל עדיין, הסוללות דורשות שיפור, הממשק רק חביב והעיצוב לא תמיד מספיק אלגנטי.
כבר ב-2013 ראינו יצרניות טכנולוגיה רבות כמו FitBit, נייקי, פולאר ו-Jawbone משיקות צמידי יד שמציעים מידע בריאותי בזמן אמת על מספר הצעדים, איכות השינה ושריפת הקלוריות של המשתמש.
תאגידי הענק רוצים לחבר לאינטרנט את כל מה שנמצא מסביב
אחת ההבטחות הגדולות של 2014 והשנים שיבואו בעקבותיה - היא האינטרנט של הדברים (Internet Of Things). החזון - או ההייפ הגדול - הוא לחבר (כמעט) את הכול למאגרי מידע - החל ממוצרי אלקטרוניקה צרכנית, עבור בפריטי לבוש והתקנים רפואיים, וכלה במנועים וכלים תעשייתיים. מה שהתחיל לפני שני עשורים בחיבור המחשבים האישיים לרשת האינטרנט, המשיך בחיבור של הטלפונים לרשת ויתפשט בזמן הקרוב לכל מוצר שניתן להפוך אותו ל"חכם" באמצעות מעבד ורכיב תקשורת אלחוטית.
המשמעות הפרקטית היא הענקת "מנת משכל" למוצרים שסביבנו. היכולת להעביר נתונים שונים - מפרמטרים בסיסיים כגון צריכת חשמל וטמפרטורה ועד לאינדיקטורים מורכבים בקווי ייצור - בין מוצרי האלקטרוניקה, תאפשר צבירה של נתונים במאגרי מידע ענקיים. דוגמאות? הטלפון הנייד יודיע לנו כאשר הטוסטר יסיים להכין את הטוסט לארוחת הערב, והמכונית תדע איזו דרך יותר פקוקה פשוט כי הכביש "יספר" לה.
החיבור של כל הרכיבים המתקדמים האלו אחד לשני ואפשרויות הניתוח על הנתונים שיופקו מהם, אמורים לשנות כמעט כל תעשיה קיימת. לא פלא אם כך, שברשימת החברות שנכנסו לתחום עם הכרזות מרשימות ב-2013 אפשר למצוא חברות היי-טק, כגון אינטל, סיסקו, EMC ו-IBM, חברות תעשייתיות כגון GE, ספקיות של ציוד רפואי וצבאי, ועוד ועוד. כולן שמו בשנה האחרונה את החיבוריות שבין הרכיבים על מפת הדרכים שלהן.
עד כמה גדולה ההבטחה הזו? זה כבר עניין מורכב. בסיסקו העריכו לאחרונה כי ב-2020 יהיו מחוברים לאינטרנט כ-50 מיליארד התקנים (לפי הספירה שלהם כעת יש כ-10 מיליארד).
באינטל, העריכו כי 3.8 מיליארד התקנים יהיו מחוברים לרשת ב-2015, ובחברות מחקר שונות אפשר לקבל מספרים שנעים בטווח שבין 10-75 מיליארד ב-3/5/7 השנים הקרובות. גם השווי הכספי של השוק נמצא בסימן שאלה והמספרים נעים בין עשרות מיליארדים עד לטריליוני דולרים בעוד עשור או שניים, תלוי את מי שואלים.
לפני כחודש העריכו בחברת המחקר פרוסט אנד סליבן כי השוק הזה אמור להתחיל לעניין באמת את אנשי המחשוב הארגוני בשנה הקרובה. הקהל הפוטנציאלי הוא מי שמוכר או רוכש מוצרים שקשורים לענני מחשוב, סנסורים, ניתוח נתונים בהיקפים גדולים (Big Data) ותשתיות אלחוטיות לניוד נתונים.
מי שחולם שהמקרר יודיע לו בקרוב שהחלב נגמר - יאלץ להמשיך ולחכות, כי בטווח הקרוב הנהנות הגדולות יהיו בצד המחשוב הארגוני עם הרבה שבבים, ציוד תקשורת ותוכנות חכמות שידרשו להרמת השוק הזה. ייקח עוד מספר שנים עד שהטוסטר יתקשר אלינו.
אינטל ומיקרוסופט ינסו להצליח למכור טאבלטים וסמארטפונים
אינטל ומיקרוסופט מסמנות את 2014 כשנה שבה יסיימו את תקופת ההמתנה בצדי עולם המחשוב החדש, ויהפכו סוף סוף לגורם דומיננטי בשווקי התקני המחשוב והתקשורת הניידים. זה לא יהיה פשוט. בשתי החברות מודעים, כבר לא מעט שנים, לעובדה שהן פספסו, כל אחת בדרכה, את השוק. בפעם האחרונה שאתגר כזה עמד בדרכן של החברות, באמצע שנות ה-70 של המאה שעברה, הן הסתערו על שוק המחשוב האישי והפכו למובילות עולם המחשוב תוך שהן מדיחות חברות ענק שרובן נעלמו מהמפה.
הפעם, כאשר שוק המובייל רץ הרחק לפניהן, שתי הענקיות חוששות להפוך לקורבנות של התהפוכות בשוק. באינטל מדובר בהתנהלות כואבת במיוחד. זו הפעם השלישית (לפחות) בעשור וחצי האחרון שבה אינטל יוצאת עם אסטרטגיה מפורטת לחדירה לשוק המובייל. את מה שקרה עם DSPC ושאר הרכישות בסוף שנות ה-90 אפשר להגדיר, בעדינות, ככישלון. ב-2008 חזרה אינטל עם אסטרטגיה חדשה, שסימנה את ארכיטקטורת ARM כאויב, ויצאה למלחמה במטרה להיכנס עם כלים משלה למרחב של התקשורת הניידת, ולא נחלה הצלחה.
בדרך לניסיון הנוכחי עברה אינטל תהליכים פנימיים, ביצעה רכישות, החליפה מנכ"ל (בריאן קרזניץ'), קפצה מבחינת סדרי הגודל של יכולות הייצור והתכנון, והבינה בדרך הקשה שגם אם מדובר באותם מעגלים מודפסים שאותם היא מספקת בהצלחה כבר 40 שנה, את השוק הזה בחברה לא מכירים. לפני כחודש ביצעה אינטל כיוונון מחדש של האסטרטגיה שלה לשנים הקרובות. אינטל מתכוונת להכפיל את חדירתה לשוק פי 4 ב-2014, מ-10 מיליון יחידות שעבורם סיפקה מעבדים השנה, לכ-40 מיליון בשנה הבאה.
יחסית לדומיננטיות בשדה ה-PC עדיין מדובר בטיפה בים, 15%-20% מהשוק המוערך, התקדמות צנועה יחסית. אינטל לא מתכוונת לחסוך בהוצאות על החדירה לשוק, ובהתאם, הטאבלטים שירוצו על החומרה שלה יביאו איתם יכולות חדשות: תמחור אגרסיבי, מאפיינים חדשניים בממשק המשתמש, תמיכה בשילוב שתי מערכות הפעלה (Windows 8 ואנדרואיד) על אותו המכשיר, שיפור בביצועי המעבדים והסוללות, ועוד.
גם במיקרוסופט יש תסכול עמוק מחוסר ההצלחה להפוך לגורם דומיננטי בעולם המחשוב המשתנה. על פי IDC, מערכת ההפעלה Windows תגיע לכ-40 מיליון טאבלטים ב-2017. מעט מדי ומאוחר מדי, אבל הכיוון ברור. ב-2014, עם מנכ"ל חדש, עם הניסיון שנצבר בטאבלט ה-Surface, ועם שותפים חדשים, תתחיל החברה להיות דומיננטית גם בטלפונים החכמים ובטאבלטים.
שורה של חברות טכנולוגיה מובילות צפויות להפוך ב-2014 לציבוריות
העליות החדות בשוקי המניות הובילו ליצירת מומנטום חיובי בשוק ההנפקות הראשוניות. ההנפקה המדוברת של 2013 בתחום האינטרנט - התקבלה בזרועות פתוחות. הציפור המצייצת של טוויטר טיפסה ביותר מ-30% תוך חודש וחצי, מה שעלול להוביל חברות אינטרנט נוספות לעבר וול סטריט. רשימת החברות ששוקלות הנפקה ארוכה ומגוונת, כאשר השווי של רובן חצה כבר מזמן את רף מיליארד הדולר.
אז מי על הפרק? אחת החברות הקרובות ביותר להנפקה היא box, שמפתחת אפליקציה ושירות מבוסס ענן לאחסון נתונים. החברה פונה בעיקר לשוק הארגוני אך מתחרה בין השאר באפליקציות כמו dropbox (שאף היא מועמדת להנפקה). על-פי הפרסומים, חברת box כבר בחרה במורגן סטנלי, קרדיט סוויס וג'יי פי מורגן כדי להוביל את ההנפקה, לפי שווי של למעלה מ-1.2 מיליארד דולר.
מי עוד נמצא ברשימה הזו? החברה הכי מסקרנת בשנה החולפת היא King.com, יצרנית הלהיט הכי ממכר שיש, קנדי קראש, ששוקלת את צעדיה לקראת הנפקה מתבקשת, אך עדיין נמנעת מלהחליט, בין היתר, מהחשש להתבסס על הצלחה אחת בלבד.
מי שעדיין מתבססת על קלף מנצח אחד היא רוביו, יצרנית אנגרי בירדס, שייתכן ותהפוך לציבורית בשנה הקרובה, כשהיא נשענת בעיקר על הכנסות ממרצ'נדייז, שכבר גבוהות מהסכום שהיא מרוויחה מהמשחק עצמו.
שחקנית מעניינת ברשימה היא Snapchat, שכבר סירבה להצעות רכש מפייסבוק ומגוגל לפי שווי של 3 ו-4 מיליארד דולר והספיקה לגייס השנה 110 מיליון דולר בשני סבבים, כשהאחרון שבהם הושלם החודש לפי שווי של 2 מיליארד דולר. לא ברור מה זה אומר על עתיד החברה, אך ההייפ סביבה בהחלט חיובי ולא בטוח שיישאר כך לאורך זמן, כך שלעיתים עדיף להכות בברזל בעודו חם.
חברה מדוברת נוספת היא Pinterest, הרשת החברתית מבוססת התמונות, שכבר מזמן הפכה למודל לחיקוי מבחינת המבנה והצגת התוכן. גם במקרה הזה יש סימן שאלה גדול סביב המוניטיזציה של ההצלחה, אך הרוח הגבית של טוויטר לצד ההתאוששות של פייסבוק השנה, יכולות לשחק לטובת פינטרסט אם תחליט להנפיק.
ג'ק דורסי, אחד ממייסדי טוויטר והיו"ר שלה, עשוי לרשום בשנה הבאה הישג נוסף, אם יחליט לצעוד לעבר וול סטריט עם הבייבי האישי שלו, הסטארט-אפ Square. החברה שהקים מפתחת מכשיר ייעודי לסליקת כרטיסי אשראי ישירות מהסמארטפון - פתרון אולטימטיבי לעסקים קטנים, שכבר ניפק "השראה" למתחרות.
יצרניות המכשור הרפואי מחפשות מנועי צמיחה בסין ובהודו
מדד המכשור הרפואי של iShares טיפס ב-33% השנה, אך לא הכול ורוד. התחום ממשיך לסבול מלחץ על המחירים במדינות המפותחות, מה שמקשה על החדרת מוצרים חדשים. מי שרוצה לקצור הצלחה צריך לפתח מכשיר פורץ דרך ומהפכני, או להציע מוצר שחוסך כסף למערכת הבריאות. האופציה הטובה ביותר היא כמובן להתמודד עם שתי הדרישות.
חברות המכשור הרפואי הגדולות הצליחו, סוף סוף, להשתלב השנה במדינות המתפתחות. מדטרוניק וסטרייקר, למשל, ביצעו רכישות גדולות של חברות בסין. גם בישראל אפשר להבחין בהידוק הקשרים עם סין - אלמה לייזרס נמכרה לפוסון הסינית ואילו קולפלנט ונסווקס קיבלו השקעות משותפים סיניים.
הקשר בין המדינות התבטא במספר רב של משלחות שביקרו כאן. האוניברסיטאות הישראליות חתמו על הסכמים להקמת שלוחות בסין והיחסים בין המדינות מעולם לא היו חמים יותר. גם הקשרים עם הודו מתחזקים מאוד, בין היתר באמצעות פורום ישראל הודו.
ובכל זאת, בדוח של ארנסט אנד יאנג לתחום המכשור הרפואי שפורסם לאחרונה, נאמר כי רוב החברות הבינלאומיות הגדולות, אינן מאמינות כי המדינות המתפתחות יהיו השוק העיקרי שלהן בשנים הקרובות.
"הייתי מציע לחברות המכשור הרפואי הישראליות לא להיות אופורטוניסטיות בניצול הקשרים עם משקיעים ושותפים מן המזרח", אומר דוד ברון, שותף בחברת Boston Medtech Advisors, שמייעצת לחברות ישראליות בפעילות שלהן בשוק האמריקני. "השוק האמריקני" הוא מוסיף, "בשל גודלו והמחירים בו וההשפעה שלו על המדינות האחרות, ימשיך להיות השוק החזק ומי שיתעלם ממנו יעשה טעות. צריך לחשוב היכן הפעילות עם סין או הודו משתלבת בפעילות הזו ומקדמת אותה".
קשה היה למצוא בשנה האחרונה הנפקות בנאסד"ק של חברות בתחום המכשור הרפואי, אולם הייתה פעילות מיזוגים ורכישות ענפה בתחום בארה"ב. בפרייס ווטרהאוס קופר צופים שההון סיכון יחזור להשקיע בתחום, הן באמצעות קרנות תאגידיות והן דרך קרנות הון סיכון קלאסיות.
האם בשנה הבאה נראה הנפקות רבות של חברות מכשור רפואי? בשוק טוענים שהתשובה שלילית, משום שמדובר בחברות שבהן יש קבוצת משקיעים שונה. עם זאת, ייתכן כי מספר חברות אבחון מתקדמות, ייהנו מגל ההנפקות בבורסה, אם יימשך, בשל הקשר של אבחון גנטי מתקדם ואבחון סרטן לשוק התרופות לסרטן הרותח.
אאוטבריין, borderfree ומטומי ינסו ללכת בדרכה של Wix
ההנפקה של חברת Wix בשלהי השנה החולפת היא הסנונית לקראת הבאות. ההצלחה של החברה, על אף שהשורה התחתונה שלה עדיין שלילית, מייצרת באזז חיובי בשוק ותורמת לרצון של המשקיעים לראות חברות אינטרנט ישראליות נוספות משתלבות בוול סטריט. רגע לפני ש-2013 נגמרה, חברת Wix של אבישי ונדב אברהמי וגיורא (גיג) קפלן הצליחה - תוך שישה שבועות בלבד - להקפיץ את שווי השוק ב-400 מיליון דולר לכדי רף של מיליארד דולר.
אחרי ש-wix הונפקה, קונדואיט פוצלה ו-waze נמכרה, השנה הקרובה תהיה ככל הנראה שנת ההנפקות בחו"ל של שוק האינטרנט המקומי. הרשימה כוללת שלוש חברות שאולי סוף סוף השנה יהפכו לציבוריות.
אחת מהחברות שנמצאות בדרך הבטוחה להנפקה היא borderfree או בשמה היותר מוכר - Fiftyone, אותו שינתה במהלך השנה החולפת כדי להתאים יותר לשוק הגלובלי שמחוץ לארה"ב. החברה, שמייסדה יובל טל כבר עזב אותה זה מכבר והיא מנוהלת על-ידי מייקל דה סימון, מאפשרת לבתי כלבו וקמעונאים גדולים בארה"ב למכור בלמעלה מ-100 מדינות מחוץ לארה"ב וב-40 מטבעות שונים מלבד הדולר האמריקאי. ברשימת לקוחותיה ניתן למצוא כמה מהשמות המכובדים של ענף המסחר בארה"ב בהם Macy's, סאקס, סירס, בלומינגלדס, גאפ, וויליאמס סונומה, DKNY ועוד כ-120 מותגים אמריקניים.
אמנם borderfree הייתה די שקטה השנה, מלבד החלפת השם, אך על-פי חשיפת "גלובס" לפני כשנה ראשיה נפגשו עם בנקאים ומחפשים לגייס לפי שווי של 800 מיליון דולר ומעלה.
חברה ישראלית אחרת שהנפקה צפויה להיות המטרה שלה השנה היא Outbrain. החברה, שהקימו ירון גלאי ואורי להב, פיתחה מנוע המלצות תוכן וסרטוני וידיאו שמאפשר לאתרים להשאיר את הגולשים יותר זמן בתוך האתר ובמקביל להרוויח כסף אם הפנו אותם לאתר חיצוני. בספטמבר אאוטבריין כבר הייתה עם רגל וחצי בדרך להנפקה לפי שווי של 800 מיליון דולר על בסיס הכנסות של כ-130 מיליון דולר ומינתה סמנכ"ל כספים עם עבר בהנפקות, אך חודש לאחר מכן העתיד נראה מעט מעורפל. באוקטובר היא השלימה גיוס של 35 מיליון דולר, צעד מעט תמוה לחברה שמתכננת לצאת להנפקה. גלאי עצמו הצהיר כי "אני מקווה שהמשקיעים יעשו אקזיט, אני בינתיים נהנה".
אז מי עוד ברשימה? גם מטומי, חברת הפרסום הדיגיטלי בניהולו של עופר דרוקר ועם אילן שילוח בתור הפנים ובעל השליטה, מתקרבת להנפקה, כשהכיוון, כפי שנחשף ב"גלובס" יהיה דווקא לונדון ולא ארה"ב. שווי החברה צפוי לעלות על חצי מיליארד דולר וההכנסות ב-2013 אמורות לעמוד על כ-300 מיליון דולר אך קשה לדעת אם זו תחליט סוף סוף לצאת להנפקה בשנה הקרובה.
מקורבים למטומי החלו להרהר באופציה של הנפקה כבר ב-2011, אבל בינתיים החברה מעדיפה לשבת על הגדר, לבצע שורה של רכישות ולהמשיך לשפר את התוצאות העסקיות, על מנת להעלות את שווי החברה ברגע האמת.
תרופות מהפכניות וזולות
שוק התרופות ב-2014 ימשיך להיות בריא כמו שור. בשוק התרופות הבינלאומי מסכמים את 2013 עם חיוך. בשנה החולפת אישר ה-FDA תרופות חדשניות, מדד הנאסד"ק ביוטק טיפס ב-57% ושלל חברות עורכות כיום ניסויים קליניים בתרופות מבטיחות שמקורן בפריצות דרך מדעיות אמיתיות. הנתון האחרון רלוונטי כמובן למשקיעים בתחום הביומד, אולם הוא צפוי להשפיע לטובה על הבריאות של כולנו.
בשנה הנוכחית הונפקו כ-50 חברות תרופות, שיא של יותר מעשור. הרשימה כוללת גם שלוש חברות ישראליות - אלקוברה, קמהדע ואנזימוטק. בנוסף להנפקות הראשוניות, התנהלו בשווקי העולם גם לא מעט הנפקות משנה, והתווספו חברות דרך רישום כפול ודרך רכישת שלדים בורסאיים.
מה יקרה ב-2014? ההערכה היא שקצב ההנפקות יתמתן וייתכן שהשוק יחווה תיקון קל. בחברת הייעוץ בריל (Burill) אומרים: "כיוון שההחזר על ההשקעה בבורסה היה 34% עבור כל חברות מדעי החיים ו-39% עבור חברות התרופות, זה עדיין סקטור מעניין אבל כבר ניכרת האטה בקצב ההנפקות. אנחנו מאמינים כי השוק ב-2014 יאפשר השלמה של 30 הנפקות, תוך העדפה לחברות עם ביצועים בשטח".
רות אלון, שותפה לתחום מדעי החיים בקרן פיטנגו, מציינת כי סביבת הריבית הנמוכה בארה"ב והצנרות המלאות של חברות התרופות, דוחפות את המניות של חברות התרופות הגדולות כלפי מעלה, אך ההכנסות שלהן אינן צומחות באותה המידה. מצב כזה מכוון את החברות לביצוע רכישות, גם במזומן אך בעיקר בעסקאות במניות.
פריבה קודסיין, שותפה בקרן דפנה קפיטל שמיוצגת בישראל על ידי סייבל השקעות, אומרת כי למרות העליות היפות במדד הביוטק, היא אינה חשה כי המחירים מנופחים. להערכתה, העליות נובעות מהצלחות אמיתיות בפיתוח תרופות וממערכת רגולטורית תומכת. מי יהיו התחומים המוצלחים בשנה הקרובה? קודסיין מאמינה שהרשימה תכלול חברות שעוסקות במחלות כבד, תאי גזע, סיסטיק פיברוזיס וכתמיד - סרטן.
התחום יתמודד בשנה הקרובה עם האתגר של "רפואה מבוססת הוכחות", שעד כה היה בעיקר מנת חלקו של תחום המכשור הרפואי. מי שיממן את רכישת התרופות, למשל חברות הביטוח, מצפה שהטיפול יהיה לא רק יעיל ובטוח בפני עצמו, אלא גם זול ביחס לאלטרנטיבה.
ד"ר אופיר לוי, מנכ"ל חברת המחקר והייעוץ ביו אסוסיאט, מציין כי האירועים הגדולים בחו"ל בשנה הקרובה עשויים להיות השקת תרופה חדשה לצהבת C של חברת Gilead, פרסום תוצאות ניסויים של חברת וורטקס בסיסטיק פיברוזיס וכן תוצאות סופיות לגבי משאף האינסולין של חברת מנקינד של אלפרד מאן.
מה צפוי בשוק המקומי? אורי הרשקוביץ, מנהל משותף בקרן הגידור ספרה, מספר ש"שנת 2013 בתחום הביומד בישראל הייתה בסימן טבע, טבע וטבע. ענקית הגנריקה, ששיתפה פעולה עם הרבה חברות ישראליות צעירות, הפסיקה להשתתף בפעילות הזו. כתוצאה מכך, החברות הקטנות היו צריכות צריכות לחפש לעצמן דרך חדשה".
בשנה הבאה תתחיל לפעול בישראל חממה של אורבימד, טקדה וג'ונסון אנד ג'ונסון, שתזרים כספים לחברות בתחילת דרכן.
האנגל'ים, תוכניות ההאצה ומימון ההמונים לא יחליפו את הקרנות
בשנת 2014 ימשיכו חברות סטארט-אפ צעירות לגוון את מקורות ההשקעה שלהן. חברת המחקר CB Insights בחנה את ההשקעות שליקטו חברות בתחילת דרכן בעמק הסיליקון וגילתה שההשקעות הללו (Seed), זינקו כמעט פי שלושה בין 2010 ל-2013. מי שהשקיע את הכסף הן קרנות הון סיכון "קלאסיות" וקרנות שמתמחות בהשקעות בשלבים המוקדמים. הנתונים לא מביאים בחשבון את ההשפעה של תוכניות האצה (Accelerators) שונות ושל אנג'לים פרטיים.
מה מושך את המשקיעים הקטנים להשקיע בחברות שהרגע בקעו מהביצה? אחת הסיבות לכך היא שהיום, יותר מתמיד, קל וזול יותר "לאתחל" חברה. כמה מאות אלפי דולרים, ולעיתים אף פחות, מספיקים כדי להוציא לדרך רעיון עסקי וטכנולוגי מוצלח; חלק גדול מהרעיונות הם פתרונות צרכניים שאינם דורשים הבנה טכנולוגית מעמיקה; מגוון ההזדמנויות שנוצרו עם הכניסה של המובייל לחיינו; האקזיטים נראים מהירים וקלים (עם דגש על נראים).
אי אפשר להתעלם מזירת המאקרו - הריבית הנמוכה בעולם תורמת להסטת כספים לאפיקי השקעה אלטרנטיביים.
נכון לעכשיו, הסיכון משתלם. 2013 הייתה שנה נהדרת עבור ההון סיכון ואם לא יתחולל שינוי מפתיע, 2014 צפויה להמשיך את המגמה. רשימת ההנפקות הראשוניות של חברות אמריקניות מגובות הון סיכון שברו השנה שיאים - עד תום הרבעון השלישי של השנה הפכו 54 חברות לחברות ציבוריות.
גם בישראל, אחרי שנים ארוכות ללא עסקאות אטרקטיביות, הנפיקה Wix בהצלחה בוול סטריט, ועוד מספר הנפקות כבר בדרך בחודשים הקרובים. הצלחות בוול סטריט, עשויות להזרים להיי-טק הישראלי לא רק כספים מהאקזיטים, אלא גם מעט יותר כספים מהמשקיעים המוסדיים.
עם כל הכבוד לבאאז סביב מונחים כגון מימון המונים, אנג'לים מסוגים שונים, חממות/תוכניות האצה, מיקרו-קרנות או כניסה של קרנות פרייבט אקוויטי גדולות לשלבים מאוחרים, בסופו של דבר עדיין אין תחליף אמיתי לתפקיד של ההון סיכון. את הסיבה לכך ניתן למצוא בנתונים שמציגות החברות שהצליחו בגדול. גם היום, כאשר הקמת חברה היא זולה יחסית, וישנן מגוון אפשרויות לממן מיזם שאפתני בתחילת הדרך, את הקפיצה הגדולה מצליחות החברות לבצע הודות לכסף הגדול יחסית של ההון סיכון.
ינואר
אפריל
יולי
אוקטובר
כתבות
ני"ע
