תא"ל במיל' גל הירש דורש מטבע דמי תיווך של כ-19 מיליון ש'

זאת על עסקת ספלון ■ הירש: אני יצרתי את הקשר בין טבע לבין מזובלסט האוסטרלית, שספלון היא בעלת המניות הגדולה בה ■ טבע: דוחים את הטענות

לאתגרים העסקיים המרובים איתם יצטרך להתמודד המנכ"ל החדש של טבע, נוספה היום צרה חדשה: נגד חברת התרופות הוגשה הבוקר (א') בבית המשפט המחוזי מרכז תביעה משפטית, על כך שלא שילמה דמי תיווך בעסקת הרכישה של Cephalon (ספלון) אותה ביצעה לפני כשנתיים וחצי.

התובע הוא לא אחר מאשר תת-אלוף במיל' גל הירש, ששמו עלה לכותרות במלחמת לבנון השנייה ב-2006 (ראו הרחבה בהמשך). הירש טוען כי הוא זה שחיבר לטבע , אותה ניהל באותו זמן האלוף במיל' שלמה ינאי, חברת ביו-טכנולוגיה אוסטרלית בשם Mesoblast (מזובלסט).

ספלון היא בעלת מניות בחברה האוסטרלית - שנסחרה אז לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר - והירש טוען, תוך שהוא מציג נתונים וציטוטים של מנכ"ל החברה האוסטרלית התומכים בכך, כי ההחזקה במזובלסט הייתה אחת הסיבות העיקריות שבגינן רכשה טבע את ספלון האמריקאית. היקף העסקה שנערכה ב-2011 הסתכם ב-6.8 מיליארד דולר.

לאחר השלמת העסקה, פנה הירש - באמצעות חברת Defensive Shield (דיפנסיב שילד) - למזובלסט ולטבע על מנת לקבל את דמי תיווך, אולם שני הצדדים דחו אותו, בטענה כי לא נכרת שום הסכם ישיר בין טבע לבין מזובלסט.

דיפנסיב שילד אף הציעה לשתי החברות להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט, אולם שתיהן דחו את הבקשה. על רקע זה הגישה היום דיפנסיב שילד, באמצעות עורכי הדין יעקב אנוך ואהוד יאראק ממשרד מ. פירון ושות', תביעה לבית המשפט, בדרישה ששתי החברות ישלמו לה דמי תיווך בהיקף של 18.9 מיליון שקל.

מטבע נמסר בתגובה כי "כתב התביעה התקבל היום במשרדי החברה. לאחר שהחברה תלמד אותו היא תגיב בערוצים המקובלים".

"היעד המועדף: חברת טבע"

זמן קצר לאחר שפרש מצה"ל בתחילת שנת 2007, הקים הירש את חברת דיפנסיב שילד, ביחד עם אל"מ דרור שכנאי. החברה עוסקת בקישור בין משקיעים מחו"ל המעוניינים להשקיע בישראל בתחומי הביטחון לבין חברות ישראליות. דיפנסיב שילד עצמה לא עוסקת במכירת ציוד ונשק, אלא פיתחה תורת לחימה לשימוש בציוד, וכן היא עוסקת בהכשרת אנשים ולוחמים במדינות שלהן נמכר הציוד.

בכתב התביעה מפרט הירש לגבי הקשרים שהיו בינו לבין מנכ"ל טבע דאז שלמה ינאי, ועל ההיכרות רבת-השנים שלהם מתקופת השירות הצבאי. בתביעה נכתב כי סמוך לשחרורו מהצבא, נפגש הירש עם ינאי, שבאותם ימים החל את תפקידו כמנכ"ל טבע, והוא היה זה שהמליץ לו לפנות לעולם העסקים.

לאחר יסודה של דיפנסיב שילד הגיע הירש לאוסטרליה, שם חיבר אותו המנהל האזורי, איתן דרורי, עם חברת מזובלסט. חברה זו, שנסחרה אז באוסטרליה לפי שווי של כמה מאות מיליוני דולרים, פיתחה טיפול בתאי גזע שמאפשר לאחות שברים באופן מהיר יותר - פיתוח שעניין גם צוותי רפואה צבאיים ותעשיות ביטחוניות.

החל מסוף שנת 2007 נפגשו הירש ודרורי עם מנכ"ל מזובלסט, סילביו איטסקו, מספר פעמים בסידני ובמלבורן. בכתב התביעה נכתב כי "במסגרת פגישות אלה ביקש איטסקו מהירש ומדרורי סיוע ביצירת קשרים בישראל אשר להם עניין בתחומי הפעילות של מזובלסט, כגון צה"ל וטבע. במסגרת אחת מהפגישות שנערכה בסידני, ציין איטסקו את טבע כיעד מועדף ואילו הירש ציין מצדו כי יש לו היכרות רבת-שנים עם ינאי, וכי יוכל להשתמש בקשריו על מנת להכיר את מזובלסט לטבע".

מיד לאחר הפגישה הראשונה עם איטסקו, מיהר הירש להתקשר לינאי, סיפר לו על מזובלסט, והציע כי הצדדים ייפגשו. בכתב התביעה נכתב כי "ינאי הבהיר להירש שאינו מכיר את מזובלסט, וכי אף לא שמע אודותיה, אך חידד מיד כי תחום פעילותה מעניין את טבע עד מאוד, וכי פגישה בתיווכו של הירש רצויה מאוד בעיניו.

בשל כך, ביקש ינאי על-פי האמור בכתב התביעה כי דיפנסיב שילד תפעל, באמצעות הירש, כדי להכיר בין הנתבעות, וכי תדאג לתאם פגישה בישראל לשם כך. עוד ביקש ינאי שהירש יוודא כי אנשי מזובלסט יגיעו למפגש בישראל. ינאי מצידו הבטיח כי יוודא את השתתפותו בפגישה של מנהל מחלקת המו"פ של טבע (ד"ר בן-ציון ויינר, אשר עזב את טבע ומשמש היום כמנכ"ל המו"פ של מזובלסט).

במאי 2008 הגיע המנכ"ל איטסקו לישראל לסדרת פגישות בישראל, שאורגנו על-ידי דיפנסיב שילד. הפגישה עם נציגי טבע נערכה במשרדי החברה בפתח-תקווה וערכה שעות אחדות.

במהלך הפגישה, נכתב בתביעה, "אנשי המו"פ של טבע גילו עניין רב, ונדונו במהלכה עניינים מקצועיים ועסקיים שונים. עם תום הפגישה החליפו איטסקו ומנהל המו"פ ואנשי צוותו כרטיסי ביקור ונדברו לעמוד בקשר עסקי.

במעמד זה סוכם גם במפורש כי הנתבעות תעדכנה את דיפנסיב במערכת היחסים המתפתחת, וכי תישמר מעורבותה של דיפנסיב בהקשר זה. למיטב ידיעת דיפנסיב, בחודשים שחלפו מאז ביקר איטסקו בישראל, התהדק הקשר בין איטסקו ומזובלסט לבין טבע.

הקשר שנרקם בין שתי החברות בתיווכה של דיפנסיב לא הניב עסקה. אבל כעבור זמן מה משכה את עיניהם של אנשי דיפנסיב עסקת הענק במסגרתה רכשה טבע את חברת ספלון האמריקאית, שהייתה בעלת המניות הגדולה ביותר במזובלסט (החזיקה 20% מהון המניות).

לאחר העסקה אף התראיין איטסקו וטען כי השליטה במזובלסט הייתה המניע העיקרי לעסקת ספלון, וכי מזובלסט היא "שותף אידיאלי" עבור טבע.

נוסף על כך, בדוח השנתי שלה ציינה מזובלסט כי "אחת הסיבות לעסקת ספלון הייתה הפוטנציאל לתרופות רבות מכר, כולל תרופת ה-Revascor לטיפול במחלות כלי דם ולב של מזובלסט".

בכתב התביעה נכתב כי "מאז השלמת עסקת ספלון, מקדמות הנתבעות שותפות אסטרטגית, בגינה צפויה טבע להשקיע במזובלסט סך של עד 1.7 מיליארד דולר".

בסיכום כתב התביעה נכתב כי "דיפנסיב היא זו שקישרה בין מזובלסט לבין טבע, על-פי בקשת הנתבעות ומתוך כוונה של כל הצדדים לגבש שיתוף-פעולה עסקי שתמורתו בצידו. עוד ברור כי אלמלא מעורבותה של דיפנסיב, לא הייתה טבע מתקשרת בעסקה לרכישת מניות ספלון, וכי מערכת היחסים הישירה בין טבע ומזובלסט לא הייתה באה לעולם".

עם פרסומה של עסקת ספלון פנה הירש, באופן טבעי, הן אל ינאי והן אל איטסקו, והתעניין בתשלום שלו זכאית דיפנסיב. בתגובה לבקשתו, אישר איטסקו ממזובלסט כי הירש הוא שקישר בין טבע לבין החברה, וכי החברות הפכו לשותפות, אולם לטענתו מעורבותה של החברה של הירש הוגבלה לטכנולוגיה ספציפית שפותחה על-ידי מזובלסט, שבה לטבע לא היה עניין.

ינאי, שבאותה העת היה לקראת סיום תפקידו כמנכ"ל טבע, אישר כי הירש היה זה שיצר את הקשר בין טבע לבין מזובלסט, אלא שלטענתו דיפנסיב אינה זכאית לעמלת תיווך, משום שהעסקה לא נכרתה בין שתי החברות באופן ישיר, אלא בין טבע לבין ספלון (שכאמור מחזיקה 20% במזובלסט). ינאי אף הוסיף והציע להירש לפנות לייעוץ משפטי אם הוא מרגיש מקופח, ועל רקע זה הוגשה היום התביעה.

כאמור, דיפנסיב שילד תובעת כעת מטבע וממזובלסט דמי תיווך בהיקף של 18.9 מיליון שקל. סכום זה מהווה 1% משווי מניות מזובלסט שרכשה טבע בעקיפין, כאשר רכשה את ספלון.

טבע: "מעולם לא התחייבנו לשלם"

טרם הגשת התביעה ניסתה דיפנסיב שילד להגיע להסכם עם טבע ומזובלסט מחוץ לכותלי בית המשפט, אולם שתי החברות דחו ניסיון זה על הסף. במכתב התשובה ששלחה טבע לעורכי הדין של דיפנסיב נכתב כי "טבע דוחה באופן מלא את כל הטענות... טבע מעולם לא התחייבה לשלם ללקוחותיך, והם מעולם לא סיפקו לטבע שירות, ושום מערכת יחסים לא הוסדרה בין טבע לביניהם. לקוחותיך לא היו מעורבים באופן ישיר או לא ישיר ולא תרמו לרכישת ספלון, והרכישה לא מיוחסת אליהם".

רקע: גל הירש - חלם להיות רמטכ"ל, נאלץ להתפטר

תא"ל במיל' גל הירש (49) גדל בערד, התגייס בגיל 14 לפנימייה הצבאית, ואת רוב שירותו הצבאי עשה בחטיבת הצנחנים. בתחילת שנות ה-90 שימש כסגן מפקד יחידת שלדג תחת מי שהוא כיום הרמטכ"ל, בני גנץ, ולאחר מכן שימש כמפקד היחידה. בתחילת העשור הקודם מילא הירש שורה של תפקידים בכירים בצה"ל, כשבין היתר תכנן את מבצע "חומת מגן" ופיקד על בית הספר לקצינים.

הירש נחשב לקצין משכיל ורהוט, וסומן כמי שמועמד להגיע לדרג הפיקוד הבכיר של הצבא, תוך שהוא עצמו לא הסתיר את חלומו להתמנות לרמטכ"ל ביום מן הימים. במסגרת שירותו הצבאי אף נפצע הירש פעמיים, כשבאחת מהפציעות נאלץ לעבור תהליך שיקום ארוך שנמשך כשנה.

בשנת 2005 מונה הירש למפקד עוצבת הגליל (אוגדה 91), ושנה לאחר מכן התרחש בשטח האוגדה האירוע בו נחטפו על-ידי חיזבאללה שני לוחמי צה"ל אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל. החטיפה הובילה לפריצת מלחמת לבנון השנייה, ועל תפקודו של הירש במהלכה נמתחה ביקורת. לאחר המלחמה לא זכה הירש לגיבוי מהרמטכ"ל דאז דן חלוץ ומשר הביטחון דאז עמיר פרץ.

ועדת וינוגרד, שהוקמה כדי לחקור את מהלכי המלחמה, מצאה כי תפקודו של הירש היה הטוב ביותר בקרב מפקדי האוגדות; אך ועדת אלמוג, שהוקמה לבדיקת הגורמים שהביאו לאירוע החטיפה, מצאה "כשל פיקודי" בתפקודו. לאור זאת המליצה הוועדה לא לקדם את הירש ולמנוע ממנו תפקיד פיקודי, מה שהוביל לפרישתו מהצבא.

בשנת 2009 פרסם הירש ספר בשם "סיפור מלחמה סיפור אהבה", בו הוא מגולל את תולדות חייו הצבאיים ואת הדילמות עימן התמודד לאורך שירותו. בספרו התייחס הירש גם לאירועי מלחמת לבנון השנייה, וכתב כי "חלוץ השתמש בי כשכפ"ץ, הוא איכזב אותי, וזה היה השבר הכי גדול".

רכישת ספלון: הרכישה האינובטיבית הגדולה של טבע אי פעם

בשנים האחרונות עוסקת טבע במציאת תחליף הולם לתרופת הקופקסון - מקור הרווח העיקרי של החברה - שתרומתה אמורה לרדת בעתיד הקרוב. כחלק מהיערכות החברה לתקופה של "אחרי הקופקסון", בוצעו בתקופת כהונתו של שלמה ינאי כמנכ"ל כמה וכמה רכישות, בהן של חברת ספלון מארה"ב.

הרכישה של ספלון היוותה ציון דרך משמעותי בטבע, משום שהיא הייתה החברה האינובטיבית (יצרנית תרופות מקור) הגדולה ביותר שרכשה טבע אי-פעם, בעסקה שהיקפה 6.8 מיליארד דולר.

במסגרת רכישת ספלון קיבלה טבע בירושה גם החזקה של כ-20% בחברת מזובלסט מאוסטרליה, שספלון רכשה ב-2010 תמורת 220 מיליון דולר. כיום נסחרת מזובלסט בשווי של כ-1.9 מיליארד דולר אוסטרלי (כ-1.7 מיליארד דולר אמריקאי).

החברה האוסטרלית עוסקת באחד התחומים המרתקים בשוק התרופות, כשהיא מפתחת מוצרים המבוססים על תאי גזע, לטיפול בהתוויות רפואיות שונות. רכישת ההחזקות על-ידי ספלון הייתה כחלק מהסכם אסטרטגי בין ספלון ומזובלסט לפיתוח ומסחור תרופות מבוססות תאי גזע לתחומי מערכת העצבים המרכזית, לב וכלי דם.

טבע מממנת ניסוי של מזובלסט ב-120 מיליון דולר

כשטבע רכשה את ספלון היא הציגה למשקיעים את התרופות המרכזיות שספלון מפתחת, וציינה גם תרופה של מזובלסט לטיפול באי-ספיקת לב. באחרונה הודיעה החברה האוסטרלית על התקדמות בפיתוח, כשה-FDA, רשות המזון והתרופות של ארה"ב, אישרה לה להתחיל את הניסוי הקליני המתקדם (שלב III).

לפי הערכות אנליסטים, טבע מממנת את הניסוי במלואו, בהיקף של כ-120 מיליון דולר, והמוצר עשוי להגיע לשוק ב-2018, בהנחה שהניסוי יצליח.

למרבה הצער, בחלק מהתרופות האחרות שהגיעו לטבע מספלון נרשמה הצלחה פחותה בהרבה, כשעל הפיתוח של חלקן הוחלט לוותר, וטבע אף רשמה הפחתות חשבונאיות בדוחותיה כתוצאה מכך.

אגב, לטבע היה מיזם נוסף בתחום תאי הגזע, עם החברה הישראלית גמידה סל, שמפתחת את מוצר ה-StemEx לטיפול בסרטן הדם. אך במסגרת התוכנית האסטרטגית של מנכ"ל טבע לשעבר, ד"ר ג'רמי לוין, הודיעה החברה כי אין בכוונתה לשווק בעתיד את המוצר של גמידה סל.

גל הירש נגד טבע
 גל הירש נגד טבע