האם צריך להעניש ביגמיסט?

עונש על נישואים לשתי נשים עושה צדק בעיקר במקרה של פיצוי כספי

בשבוע שעבר שודר בערוץ 10 הסרט התיעודי "קח לך אישה שנייה", העוקב אחרי חיי היום-יום של גבר יהודי המקיים מערכת יחסים זוגית מלאה ומשק-בית משותף עם שתי נשים בו-זמנית תחת קורת-גג אחת, בהסכמתן המלאה.

לדברי האישה הראשונה, היא הייתה עקרה במשך 10 שנים, ואז יזמה את צירופה של האישה הנוספת, כדי שתביא לגבר ילדים.

תוכניתה הצליחה מעל המשוער, מאחר שלאחר כניסת האישה השנייה לחייהם, גם האישה הראשונה הרתה, וכך במשך 20 שנה חיה לה השלישייה בנחת יחסית ומגדלת בצוותא 10 ילדים משתי הנשים.

הסיבה לכך שהגבר יכול היה לחשוף את אורח חייו יוצא הדופן בפני כל האומה בפריים-טיים מבלי לחשוש מתביעה פלילית, היא שמבחינה פורמלית הוא נשא רק את אחת הנשים, והשנייה נותרה במעמד של "ידועה בציבור".

מטבע הדברים הסרט מעורר אי-נוחות ומעלה תהיות לא פשוטות מהפן הפסיכולוגי והחברתי, אך גם מהבחינה המשפטית הוא מעלה את השאלה האם המצב המשפטי והחברתי בימינו, המאפשר לגבר לחיות עם שתי נשים באין מפריע כל עוד הוא לא מקיים טקס נישואים פורמלי, אינו הופך את העבירה הפלילית בגין ביגמיה לבלתי רלוונטית.

עבירת הביגמיה נחקקה בסמוך לקום המדינה במטרה לחנך את הציבור, בעיקר המוסלמי, להימנע מהנוהג לשאת מספר נשים, ובכך להגן על מעמד האישה. ההנחה הייתה שמאחר שמעמדן של הנשים בקרב האוכלוסיות הנוהגות בריבוי נשים הוא נמוך במיוחד, הנישואים הנוספים נכפים עליהן בניגוד לרצונן, ולכן הדין הפלילי מרשיע רק את הגבר בגין העבירה, על אף שלכאורה האישה, לפחות השנייה, שותפה למעשה.

השנים הרבות שחלפו מאז מראות כי הציפיות לא הוגשמו. עבירת הביגמיה כמעט ואינה נאכפת, מספר הגברים שהורשעו בגינה בדין הפלילי הוא מועט, וגם כך עבור מי שהורשע, העונש מסתכם בדרך-כלל במספר חודשי עבודות שירות.

הסיבה לכך אינה משום שהתופעה של משפחה עם שתי נשים נעלמה מהעולם, אלא מכיוון שקל יחסית לעקוף את האיסור.

המצב ההפוך

ההערכות הן כי בקרב האוכלוסיה הבדואית, לדוגמה, הפוליגמיה עומדת על כ-30% מהמשפחות, אך כדי להימנע מעבירה על הדין הפלילי, הנישואים השניים כלל אינם מדווחים למדינה, דבר שרק מרע את מצבן של הנשים הנוספות, ההופכות בכך לפילגשות נחותות.

כאמור, בקרב האוכלוסיה היהודית, גבר שחי עם שתי נשים מבלי שנישא להן פורמלית כלל אינו עובר על החוק, ומבחינת הקהילה המוסלמית, בית הדין השרעי ממשיך להשיא גברים נשואים לנשים נוספות מבלי מפריע, מכיוון שהקביעה כי ריבוי נשים הוא עבירה מבחינת חוקי המדינה, אינה תואמת את חוקי הדת על-פיהם פוסק בית הדין השרעי.

קיימת גם תופעה הפוכה, שבה גבר חי בפועל רק עם אישה אחת, אך מבחינה פורמלית הוא נשוי לשתיים. רק בחודש שעבר חמידאן שוויקי, רופא ממזרח ירושלים, הורשע בפלילים בגין עבירת הביגמיה ונדון ל-6 חודשי עבודות שירות ומאסר על-תנאי.

הרופא נישא לאישה רוסיה שהגרה בעקבותיו לישראל, אך סבלה מבעיות פוריות, ועלה בידיהם להביא רק בת יחידה לעולם. כעבור מספר שנים הרופא נפרד מאשתו הראשונה, אך לא התגרש ממנה, ועבר לחיות עם אישה אחרת לה אף נישא, וממנה נולדו לו מספר ילדים. האישה הראשונה נותרה לחיות בבית הוריו של הרופא, והיא מקיימת עימו יחסים קורקטיים סביב הבת המשותפת.

אם הרופא חי בפועל רק עם אישה אחת, ומהשנייה נפרד מבלי להתגרש, האם העובדה שנישא פורמלית לשנייה באמת מצדיקה את הרשעתו בדין פלילי?

בית המשפט גינה את הרופא מבחינה מוסרית על כך שזנח את אשתו הראשונה וביתו לטובת האישה השנייה וילדיה בשל בעיות הפוריות, אך בגינוי זה יש מידה רבה של צביעות, שכן אילו הרופא היה מתגרש מאשתו הראשונה בשל אותן בעיות, ואז נישא לאישה השנייה, בית המשפט לא היה רואה בכך כל רע.

בית המשפט גם לא היה מוצא לנכון להתערב במצב שבו הרופא לא היה מתגרש מאשתו הראשונה וחי עם השנייה "בחטא" מבלי להינשא לה כדת וכדין.

שיא האירוניה באותו מקרה היה שעל אף שהאישה הראשונה כלל לא התלוננה על בעלה ואף לא עתרה לגירושים, הרי שעתה בעקבות הגירושים שנכפו על הרופא על-ידי בית המשפט, היא עלולה לאבד את מעמדה החוקי כאן ולהיות מגורשת מישראל, מאחר שאינה אזרחית ישראלית.

אז מתי עבירת הביגמיה בכל זאת עושה צדק ושכל?

דווקא במישור האזרחי, ולא במישור הפלילי, כאשר האישה הראשונה מתנגדת לנישואים הנוספים, ובמיוחד אם היא מבקשת להתגרש, והבעל מסרב לכך. מקרה כזה נדון בבית המשפט לענייני משפחה בשבוע שעבר, במסגרתו האישה הראשונה הגישה תביעת נזיקין כנגד בעלה בנפרד, אשר נשא אישה נוספת אך סירב לתביעתה להתגרש ממנו.

הבעל חויב לפצות את האישה הראשונה בסך מצטבר של קרוב ל-100 אלף שקל, והעובדה שהביגמיה הוגדרה כעבירה פלילית הקלה על האישה להוכיח את תביעת הנזיקין בצורה פשוטה יותר.

עם זאת, יש להניח כי הבעל היה מחויב בפיצוי בכל מקרה, כפי שגברים יהודים מחויבים פעמים רבות בפיצויים בגין עגינות גם מבלי להגדירה כעבירה פלילית.

* עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".