גן נעול

הממשלה סגרה את ברזי ההכנסה לתעשייה בעלת פוטנציאל אינסופי

שוק הטלוויזיה בישראל הוא שוק סגור, רווי הגבלות ורגולציה, לא תחרותי ולא דמוקרטי. שוק שבו החליטה הממשלה לתת רישיונות לשחקנים ספורים בלבד, וגם אותם היא מגבילה במקורות ההכנסה שלהם.

הנפגע העיקרי - כרגיל במקומותינו - האומה. הצופה-הצרכן, שאינו מקבל את איכות ומגוון התכנים שהיה מקבל אילו היה פועל פה שוק תחרותי ופתוח. הצרכן-הצופה, שמשלם מחיר גבוה לכבלים וללוויין, זה שמשלם מחיר גבוה עבור מוצרי הצריכה שהוא קונה בסופר, בין השאר בגלל עלויות הפרסום היקרות של החברות בשוק טלוויזיה לא תחרותי.

תוכן כבידול ומקור לתחרות

שמתם לב מי בעלי רוב 20 הערוצים הראשונים בממיר (שהם הערוצים הנצפים ביותר בכל פלטפורמה)? אכן, אלה הם הוט ו-yes. רוב הערוצים נמצאים בבעלותן, הן מפיקות ואורזות אותן.

בארה"ב, ערוצי הכבלים החזקים והמובילים הם ערוצים עצמאיים: U.S.A Networks, TNT, TNN ,HBO Showtime, ESPN, AMC, Bravo, FX ועוד. הוט ו-yes קיבלו משאב מדינה: זיכיון להתחבר לבית שלי ושלכם ולספק טלוויזיה רב-ערוצית. אבל הן לא הסתפקו בזה והפכו מספק תשתית תוכן ליצרני ומפיקי תוכן.

הן מפיקות ומשדרות בבלעדיות (רק בהוט או רק ב-yes) תוכן מקורי (מהתוכניות של גיא פינס ויאיר לפיד בזמנו ועד "הבורר", "עספור" ו"גולסטאר" כיום).

בארה"ב, עד לאחרונה כשהתחרות הייתה פחותה, היה חוק המחייב מפעיל טלוויזיה רב-ערוצית למכור כל תוכן שהפיק לפלטפורמות מתחרות במחיר שוק. מה שהכי מקומם, הוא שזהו שוק אטרקטיבי יותר מכל שוק אחר, הרי There is no Business like show business.

את האטרקטיביות של שוק זה ניתן לראות בכמות אנשי העסקים ובעלי ההון שרוצים אחיזה בשוק התקשורת, אשר נמשכים להשקיע בתחום. מספיק להסתכל על מיליארדי השקלים ששפכו עשירי עולם ואנשי עסקים ממולחים כיוסי מימן, רון לאודר וארנון מילצ'ן על ערוץ 10, כדי להבין מה מוכנים לעשות אנשי עסקים בשביל לקחת חלק בתחום הזה ואיזה סוג של כסף הוא יכול למשוך.

מודל התחרות בסלולר

למביט מן הצד, תחרות אמיתית בשוק הטלוויזיה נראית כמעט בלתי אפשרית. אך מבט על תהליכים דומים שעבר שוק הסלולר מראה עד כמה הדבר אפשרי. כך לדוגמה, ניתן לבנות פתרונות רגולטוריים המגבילים את השידורים בבלעדיות, קביעת מכסות לערוצים עצמיים, הגבלת הפקות עצמאיות וכדומה. כך, גופים נוספים יוכלו "לרכוב" על התשתית הקיימת ולשלם עבור שימוש זה.

לצד זה, ניתן גם לגוון את מקורות ההכנסה של זכייני השידורים. אם עד עתה מקור ההכנסה היחיד הוא הצרכן עצמו, ראוי בהחלט לשקול פתיחת השוק להכנסות מפרסום וחסות בצורה מושכלת.

התחרות תביא לשיפור באיכות

תחרות אמיתית תוכל להביא למהפכה בשוק הטלוויזיה, כנהוג בכל מדינות העולם המערבי. מהלך כזה יביא בטווח המיידי להוזלה משמעותית של מחירי הכבלים/לוויין לצרכן, לעידוד צמיחה במשק, ליצירת שוק חדש שיצור אלפי מקומות עבודה ויגדיל את התל"ג. זאת, לצד יצירת שוק טלוויזיה רב-ערוצית דמוקרטי, נגיש במובן האמיתי והעסקי שלו - ריבוי ערוצים, הפקות, יצירה ותכנים.

מהלך כזה יתרום לבניית פלטפורמה שיווקית ופרסומית רחבת-היקף, אשר תעודד בהכרח צריכה, תוך יצירת שוק שאליו יזרום ובו יושקע הון רב ממשקיעים פרטיים בארץ ובחו"ל. ומי ירוויח מזה? קודם כל הצופה והצרכן הישראלי, כל אחד מאתנו.

* הכותב הוא מנכ"ל BBDO Content.