סוף לפיטורים בלחיצת כפתור

עובדים ומעסיקים מוצאים מודלים חדשים של שותפות ראויה

משהו טוב מתרחש בשוק העבודה הישראלי. הגל הגואה של התאגדויות עובדים חדשות מביא איתו גם רוח רעננה ליחסים בין עובדים למעסיקים. הסכם העבודה שנחתם החודש בחברת "כלל ביטוח" הוא פורץ-דרך, כי הוא מבטא את ההבנה המתגבשת ביחסי העבודה כי סביב גוף כלכלי-עסקי מתקיימת גם מערכת רחבה של יחסים, שותפות ואינטרסים.

הסכם עבודה קיבוצי הוא המסמך שמבטא את השותפות הזו בין בעלי המניות, המנהלים וכלל העובדים. טיבה של השותפות הזו נוטה להיות מוסתר בתוך בליל משפטי וחשבונאי המתחייב מהנסיבות. אך לא במקרה של כלל ביטוח.

בהסכם העבודה החדש בולט מרכיב חדשני המבטא את איזון הערכים המערכתי החדש. מרכיב זה הוא התלות הישירה בין התמורה לעובדים לבין רווחיות החברה. על-פי ההסכם, תוספות השכר השנתיות של העובדים והבונוסים השנתיים שלהם מותנים ברווחיות החברה. זאת ועוד, היקפם הכספי של סעיפים רבים בהסכם העבודה תלויים במידת עמידתה של החברה ביעדים שהציבה לעצמה.

מי שמכיר את ענף ההיי-טק הישראלי לא יראה בכך חידוש, ולא בכדי. תגמול מותנה ביעדים הוא חלק מהנורמות של חברות היי-טק רבות. פריצת-הדרך החשובה היא בהצבת יעדים כלכליים של החברה כמרכיב מרכזי בהסכם שכר קיבוצי. גם רכיבים נוספים בהסכם של כלל ביטוח, כמו תגמול דיפרנציאלי ותלוי-ביצועים, והפרשות לפיצויים לעובד גם במקרה שהוא זה שמתפטר, היו במשך שנים רבות מנת חלקם של עובדי ההיי-טק בלבד. הסכם כלל ביטוח מבסס את הנורמות האלה בליבה של העבודה המאורגנת.

מהעבר השני בולטים בהסכם הישגים שעובדי היי-טק יכולים להתקנא בהם. בעידן הנוכחי של אי-יציבות בעבודה, ההסכם מספק לעובדים יציבות תעסוקתית באמצעות יצירת מעמד של קביעות יחסית. אמנם ההנהלה תוכל לפטר עובדים לא מתאימים או לצמצם את מצבת כוח-האדם בשל הרעה בתוצאות העסקיות, אולם לעובדים יינתנו התראה מוקדמת ארוכה וגם שמירה על דיאלוג רציף ברמה האישית והארגונית.

איזון ערכים שראוי לארגונים נוספים ללמוד ממנו

המודל החדש שהציבו הנהלת כלל ביטוח בראשות איזי כהן, וועד העובדים החדש שלה, בסיוע ההסתדרות ויו"ר ההסתדרות הנכנס אבי ניסנקורן, מבטא איזון ערכים שראוי לארגונים נוספים ללמוד ממנו. מצד אחד, הנהלת החברה מכירה בזכויות העובדים במקום העבודה שלהם. השוק שבו ניתן לפטר עובדים בלחיצת כפתור, אינו יכול עוד להתקיים. מצד שני, העובדים מכירים בכך שארגון כלכלי לא-רווחי אינו יכול לספק להם את הביטחון שהם זקוקים לו, ושעליות שכר שאינן תואמות למצב הכלכלי, יכולות לשבור את מטה-לחמם.

לפני כשנתיים, כאשר איזי כהן נכנס לתפקידו כמנכ"ל כלל ביטוח בסערת פיטורים אי אפשר היה לדמיין הסכם כזה. אולם לזכותם של כהן ויו"ר הוועד רוני רז ייאמר כי הם השכילו להיבנות מתוך המשבר. אולי דווקא מתוך הסערה של קריסת האימפריה של איי-די-בי, ומכירת כלל ביטוח למשקיעים סינים, ואולי מפני שמדובר בוועד עובדים ששייך לדור החדש של ועדים במשק הישראלי שהתאגדו רק לאחרונה, קיבלנו הסכם חדש, כזה שהמשק הישראלי משווע לו.

היחלשות העבודה המאורגנת בישראל בעידודה האקטיבי של הממשלה, לא היטיבה עם המשק והרעה את מצבם של העובדים. אי-השוויון בישראל הוא בין הגבוהים בעולם המפותח, וחלקם של העובדים מתוך התוצר הלאומי הולך ומצטמק בהתמדה.

דומה, עם זאת, ולמרות מדיניות הממשלה, עובדים ומעסיקים מוצאים מודלים חדשים של שותפות ראויה, שטוב ונכון יהיה להעצים אותם במקומות עבודה נוספים במשק הפרטי ובשירות הציבורי.

הכותב הוא דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב

צרו איתנו קשר *5988