המועצה הארצית לבג"ץ: הטמנת מיכלי הגז בקריית אתא - עד 2015

הודעת המועצה הארצית לתכנון ובנייה מהווה הישג לעיריית חיפה, שעתרה לבג"ץ בדרישה לזרז את הטמנת מיכלי הגז ולקבוע מועד קבוע לפינוי החווה

הטמנת מיכלי הגז בחוות הגז בקריית אתא תושלם עד פברואר 2015 - כך הודיעה היום (ב') לבג"ץ המועצה הארצית לתכנון ובנייה. הודעת המועצה מהווה הישג לעיריית חיפה, שעתרה לפני שנה וחצי לבג"ץ בדרישה לזרז את הטמנת מיכלי הגז ולקבוע מועד קבוע לפינוי החווה.

בהודעת המועצה לבג"ץ נאמר כי החווה כולה, שבבעלות פזגז, אמישרגז וסופרגז, תפונה עד יוני 2030.

שופטי בג"ץ, אליקים רובינשטיין, אסתר חיות וצבי זילברלטל, הביעו ביקורת על התנהלות המועצה וכתבו כי "הליכי התכנון של אתר קבע לאחסון גז פחמני מעובה (גפ"מ) נמשכים זמן רב, רב מאוד, ודומה לצערנו כי לא עליהם תהא תפארתם של מוסדות התכנון".

המאבק סביב חוות הגז בקריית אתא נמשך מזה שנים, כאשר מצד אחד עומדים עיריית חיפה, ארגוני הירוקים ותושבי האזור; ומן העבר השני - המועצה הארצית לתכנון ובנייה וחברות הגז המחזיקות בחוות הגז.

בשנת 2000, לאחר מאבק ארוך שניהלה עיריית חיפה - שטענה כי הימצאותה של החווה בסמיכות לעיר מהווה מכשול משמעותי להתפתחותה העתידית, וכן כי מדובר ב"פצצה מתקתקת" המסכנת את תושבי האזור - אושרה תוכנית מתאר ארצית מספר 32, בה נקבע כי יש להעתיק את האתר ממיקומו הנוכחי.

בשנת 2006 אושרה תוכנית מתאר ארצית מספר 32/ג', שקבעה כי האתר יישאר במיקומו עד לפינוי לאתר קבע חלופי, ובלבד שבתקופת הביניים יוטמנו המיכלים המצויים באתר.

בעתירתה טענה עיריית חיפה כי במהלך השנים פעלו חברות הגז מול המועצה הארצית לתכנון ובנייה במטרה להאריך את התקופה שנקבעה לפינוי חוות הגז ולהטמנת המיכלים, במטרה לשפר את משמעויותיו הכלכליות של המהלך לחברות הגז.

ואכן, בחודש פברואר 2012 נענתה המועצה לדרישות החברות וקבעה כי האתר הקיים ימשיך לפעול עד להפעלת אתר קבוע לאחסון גז או עד לחודש ינואר 2029 - לפי המאוחר.

בתגובה, ביוני 2012 עתרה עיריית חיפה לבג"ץ, באמצעות עורכי הדין אביתר קנולר וחגית בן-משה ממשרד אפשטיין, קנולר ושות', בדרישה לביטול ההחלטה ובמטרה להביא לזירוז הליכי ההטמנה שהתעכבו במשך שנים.

מבחינת העירייה, החלטת המועצה המחישה כי המועצה הארצית בחרה להעדיף שיקולים כלכליים צרים של 3 חברות גז בלבד על פני שיקולים בטיחותיים רחבים של סיכון חיי אדם של הציבור בכללותו.

כחודש לפני הדיון בעתירה אישררה המועצה הארצית את החלטתה וקבעה כי האתר הקיים ימשיך לפעול עד לחודש יוני 2030 או עד להפעלת אתר חלופי לאחסון גז - לפי המאוחר.

במהלך הדיון הביעו השופטים ביקורת על ההחלטה, שאינה קובעת מועד קשיח להעתקת האתר, והורו למועצה לשוב ולדון בהחלטה ולהודיע לבג"ץ על ההחלטה סופית בתוך 60 יום.

בעקבות החלטת ביניים זו הודיעה המועצה הארצית כי היא מקבלת את עמדת בג"ץ, כי מיכלי הגז יוטמנו עד לחודש פברואר 2015, וכי האתר יפונה עד לסוף שנת 2030.

משכך, בכפוף למועדים אלה ובכפוף לביצוע פעולות ההטמנה והפעלת האתר בהתאם להנחיות וכללי בטיחות, נמחקה העתירה.

לאורך פסק הדין הביעו שופטי בג"ץ את מורת-רוחם מאופן התנהלות מוסדות התכנון, ואף כתבו: "...אין לכחד: הליכי התכנון של אתר קבע לאחסון גפ"מ נמשכים זמן רב, רב מאוד, ודומה לצערנו כי לא עליהם תהא תפארתם של מוסדות התכנון".

עוד נקבע כי "אין בקביעת מועדים אלה (הטמנה עד 2015 ופינוי עד 2030) כדי למנוע מהגורמים הרלוונטיים לנקוט בכל הפעולות הנדרשות לשם העברת החווה למיקום חלופי קבוע, במועד שיקדם לשנת 2030".