לא פתרון להון השחור

מעבר כפוי משימוש במזומן לכסף אלקטרוני לא יהיה אפקטיבי

הערכות עדכניות על הכלכלה השחורה בישראל טוענות כי היקפה מגיע לכ-20% מהתוצר הלאומי, כלומר, כ-200 מיליארד שקל.

לשם השוואה - הכלכלה השחורה בארה"ב, ביפן ובמדינות אירופה המתקדמות מוערכת בכ-10% מהתוצר, חצי מגודלה היחסי בישראל. כלומר, במדינות המתקדמות שיעור הכלכלה השחורה מהתוצר הוא חצי משיעורה בישראל, 10% מול 20%.

ממדי הבעיה מצדיקים פעולה ממשלתית, אך החשש הוא שאחד האמצעים הנידון כיום למלחמה בהון השחור, שהוא מעבר כפוי משימוש במזומנים למערכת תשלומים אלקטרוניים, מבוסס על בלבול בין סיבותיה של הכלכלה השחורה לתוצאותיה, ועלול לגרום יותר נזק מתועלת.

ביוני 2013 הוציאה חברת ויזה אירופה דוח המקדם את מערכת התשלומים האלקטרוניים שלה, כאמצעי לצמצום השימוש במזומן, ובאמצעות כך צמצום ממדי הכלכלה השחורה באירופה.

עקב יוזמה מסחרית זו, נושא השימוש במזומנים נדון גם בישראל, והוקם צוות ממשלתי לבחינת צמצום השימוש במזומנים, האמור להציג את מסקנותיו בקרוב.

אולם הדוח של ויזה אירופה לוקה בהטיה הנובעת מניגוד עניינים ברור, ולכן יש לקוות כי ממשלת ישראל תבחן היטב את התמונה כולה ולא תאמץ את המלצותיו בעיוורון. זאת מכמה סיבות.

ראשית, מעבר כפוי לכסף אלקטרוני לא יהיה אפקטיבי. כאשר אי-דיווח על הכנסות הוא נורמה, ועסקאות במזומן הן נפוצות ומשתלמות (עקב העלמת המס), תשלומים אלקטרוניים לא ידחקו את השימוש במזומן במידה מספקת כדי לפגוע בכלכלה השחורה. כוחו של האיסור על עסקאות גדולות במזומן להרתיע את מי שמלכתחילה כוונתו לעבור על החוק ולהעלים מס, נראה מוגבל ביותר.

שנית, אמצעי קיצוני כהקטנה משמעותית של היצע המזומן יפגע בכלל המשתמשים בו, לצרכים חוקיים ואחרים, ויגרום לנזק כלכלי, למחאה ציבורית, ובסופו של דבר לשימוש במט"ח מזומן כתחליף למטבע המקומי.

יצוין כי בשוודיה, המדינה הקרובה ביותר לאידיאל של "חברה ללא מזומן" (Cashless Society), המעבר לאמצעי תשלום אלקטרוניים היה וולונטרי וללא כל כפייה.

אמנם השימוש במזומן מסייע לקיום הכלכלה שחורה ומשמש במחקר הכלכלי כאינדיקטור לממדיה, אך הוא אינו הגורם לה. הגורמים לכלכלה השחורה, גם על-פי המחקרים שעליהם מתבסס הדוח של ויזה אירופה, הם נטל מס גבוה, עול ביורוקרטי כבד, אכיפה חלשה ומוסר מס נמוך.

בישראל יש כבר תשתית טובה לתשלומים אלקטרוניים, והשוק חופשי ופתוח דיו לאמץ ולשפר תשתיות כאלה, ולכן אין צורך בהתערבות ממשלתית בנושא. די אם הרגולטור יסתפק בהסרת מחסומים בשוק התשלומים האלקטרוניים, ויוודא שלאף גורם אין יתרון בלתי הוגן.

מערכת מס שוויונית וצודקת יותר

צמצום הכלכלה השחורה בישראל הוא מטרה ראויה. הורדת היקף העלמות המס במחצית לכ-10% תוצר צפויה להגדיל את הכנסות המדינה בכ-30-40 מיליארד שקל בשנה (שקולים בערך לתקציב משרד החינוך).

נוסף לתועלת הישירה של הגדלת הכנסות המדינה ממסים, צמצום הכלכלה השחורה יתרום למערכת מס שוויונית וצודקת יותר, הן על-ידי מיסוי המעלימים הכנסות, והן על-ידי האפשרות להוריד מסים לשאר האוכלוסייה.

בנוסף, אם מעלימי ההכנסות מקבלים עזרה סוציאלית עקב הכנסתם הרשמית הנמוכה, צמצום הבעיה ישחרר משאבים עבור הנזקקים באמת.

המלחמה בכלכלה השחורה חשובה, אך מעבר כפוי לכסף אלקטרוני אינו האמצעי היעיל לכך, ונזקו עלול להיות רב מתועלתו.

כדי לצמצם את ממדי הכלכלה השחורה חייבים להתמודד עם גורמיה האמיתיים: שיעורי מס שולי גבוהים, ביורוקרטיה המקשה על ניהול עסקים, מחסור בהרתעה מצד הרשויות ונורמות חברתיות שלפיהן להתחמק מתשלום מסים זה דבר לגיטימי.

* הכותב הוא חוקר בכיר במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988