מבחן דרכים: היונדאי i10 החדשה - קטנה ממש גדולה

בכל מרכיביה של היונדאי i10 החדשה ניכר כי נעשה מאמץ איתן לשדרג אותה אל מעבר למקובל בסקטור רכבי המיני ■ ויש בה אפילו מידת-מה של "קסם ננסי"; אותה תחושה נעימה של חיבור בין נהג לבין מכונית. כאילו לא נוהגים בה, אלא לובשים אותה

סוף סוף אופנה מוטורית טובה, נאה, נכונה, צודקת והגיונית. אופנת הננסים. מכוניות המיני בתנופה. שבה ועולה הפופולריות של חבילות התנועה הקטנות, הצנועות והמשתפרות. אלה הנותנות תשובה נאותה לצורכיהם של רוב האנשים, מבלי לנקב יתר על המידה את האוזון, להרעיל את היערות, לחמם את העולם, להעשיר את טייקוני הנפט, לגזול מטרים מיותרים של מרחב חניה יקר מפז ולהעיק יותר מן הדרוש על עומסי הכבישים.

האופנה המתעצמת הזאת היא תוצר מבורך של הבלגן הכלכלי אשר נחת על העולם. מתברר שגם למשברים כלכליים יש תופעות לוואי חיוביות. שהרי גם נרקומן רכב מוחלט (כמוני למשל), חייב להודות כי טירוף כוחות הסוס, הממדים, המחירים והפינוקים, מגרד כבר מזמן את גבולות ההיגיון. לכל אלה יש כמובן זכות קיום (ולדידי - אפילו חובת קיום), אך גם לאלטרנטיבה השפויה יש מקום. וטוב שהיא זוכה לאהדה ציבורית חדשה ומתעצמת.

חשיבותם ונחיצותם של ננסי-הכביש הללו גדולה שבעתיים במדינות שממשלותיהן אינן טורחות ליצור תשתית יעילה של תחבורה ציבורית, אלא מעדיפות לעסוק בעניינים חשובים הרבה יותר, כמו זירוז בואו של המשיח והתעמרות בפליטים.

בעת האחרונה, אין כמעט יצרן שלא מציג עתה מכונית מיני בתפריטו: פיג'ו, סיאט, שברולט, סוזוקי, סקודה, פולקסוואגן, סיאט, טויוטה, סיטרואן, וכמובן - קיה ויונדאי. המלכה הנוכחית של הפלח הזה היא קיה-פיקנטו. והנה, דווקא מתוך המשפחה צמחה לה מתחרה לא פשוטה: יונדאי - בעלת הבית של קיה - הציגה את ה-i10 החדשה שלה. דור שני לדגם הזה, ואולי דור שלישי - אם מייחסים את תחילת השושלת ליונדאי "אתוס", שנולדה כבר ב-1999.

והנה תמיהה קטנה: בהשקת i10 החדשה, יצאו אנשי יונדאי מעורם כדי לשוב ולהדגיש ולהסביר ולשכנע וללמד שהמכונית הזאת היא "אירופית" בכל רמ"ח איבריה ושס"ה ברגיה. התכנון - גרמני, הייצור - טורקי (וזו, לידיעת המלעיזים, מחמאה!), ולא היה חסר הרבה שהם גם יתהדרו בכך שהמכונית בכלל לא מבינה קוריאנית.

מדוע כל הטרחה הזאת? יונדאי כבר זכאית למידה הרבה יותר גדולה של ביטחון עצמי ביכולותיה ובמוצריה. קפיצת המדרגות, הכיתות, ואפילו הקומות - שהחברה הזאת ביצעה בשנים האחרונות - מתירה ליונדאי לעמוד כבר ללא היסוס על רגליה הקוריאניות. אין לה צורך להיצמד לסינר האירופי. אז למה? לא ברור לי.

i10 החדשה היא ננסית מרשימה. בכל מרכיביה ניכר כי נעשה כאן מאמץ איתן לשדרג אותה אל מעבר למקובל בסקטור המיני (הלא-פרימיומי). אולי ההמחשה הטובה ביותר למאמץ הזה היא העובדה שבאופן מוצהר החליטו ביונדאי כי ב-i10 הזאת לא יהיו עוד משטחי פח גלויים מול פניו של הנהג, וגם ראשי הברגים לא יציצו אל הנוסעים מן החיבורים (כנהוג ברבות מן המכוניות הקטנות). זה אולי נשמע טריוויאלי, אך חלק לא מבוטל מתחושת האיכות המוקרנת מתא הנוסעים של ה-i10 נובע ממשטחי הפלסטיק הקשיח שמסתירים את הפח, ומהיעדרם של ראשי הברגים הספרטניים. רעיון פשוט, ונבון.

גם בעיצובה של המכונית בולט הרצון להשתדרג. צדודיתה ועכוזה הרמוניים, נעימים, עדכניים. רק עם החזית יש לי קצת בעיה. היא - איך לומר - קצת "מעוצבת" מדי. "פיסול נוזלי" מכונה השפה העיצובית הזאת במילון היונדאי (fluidic sculpture). ולא הצלחתי עד עצם היום הזה למצוא פשר או מובן לביטוי הנזיל הזה. מן הסתם פרי מוחו הקודח של פרסומאי יצירתי מדי, או של קופירייטר שקיבל מרופאו מרשם נדיב לקנביס רפואי.

אני, מה לעשות, לא משתגע על הלוע הגדול שבחזית ה-i10. הוא נראה כאילו המכונית שרויה באורח קבע אצל רופא שיניים הבודק את שיניה הטוחנות. גם הדמיון לבולענים המעטרים את חרטומיהן של מכוניות אאודי קצת מפריע לי. אבל זה באמת עניין של טעם אישי בלבד.

פנים המכונית מוצלח מאוד. הוא גם מרווח במפתיע, אף שממדי המכונית לא צמחו. ולמרות המרחב הנדיב והממדים הצנועים, הבגאז' אינו כוך מזערי לאחסון כרטיס אשראי בלבד, אלא מקום ראוי למטען ולכל הקניות השבועיות בסופר.

שני מנועים הוצגו בהשקה: 1.0 ליטר, שלושה צילינדרים, 66 כוחות סוס; ו-1.25 ליטרים, 4 בוכנות, 87 כוחות סוס. שניהם עם תיבה ידנית בת 5 הילוכים. קיימת גם תיבה אוטומטית בת 4 הילוכים. אמנם לא התנסיתי באוטומטית, אך נתוני המנועים - בעיקר באגף המומנט שמושג בסל"ד די גבוה - מעלים את החשש ששידוך עם תיבה אוטומטית מרובעת הילוכים, יסבול מרפיון מסוים. גם נתוני התאוצה מאששים את החשש הזה.

עם התיבה הידנית, ועם שני המנועים, האוטו די מפתיע. הוא חמודצ'יק. הוא נעים. הוא מתנהג יפה, כמעט שובב. ה-1.0 ליטר גם מייצר רעש ערב (לפחות לאוזניי). קצת כמו צ'יוואווה חצוף. ויש בה אפילו מידת-מה של "קסם ננסים"; אותה תחושה נעימה של חיבור בין נהג לבין מכונית. כאילו לא נוהגים בה, אלא לובשים אותה (נא לא להיתפש להגזמות; זו לא מיני-קופר-JCW, אך בכל זאת די נעים).

ושוב אין מנוס מלתהות מה יקרה לכל אלה עם התיבה האוטומטית. נקווה לטוב.

והנה הצימוק הגדול: רמת איבזור, סטנדרטית ואופציונלית, כמעט מסחררת; בקרת שיוט, כל החלונות חשמליים, דיבורית בלוטות', תאורת LED, מושבים עם חימום, חיישני לחץ אוויר, בקרת אקלים אוטומטית, מגוון מרשים של פתרונות אחסון, הפעלת רדיו, טלפון ומחשב-דרך מן ההגה (המחומם), וגם - חמש שנות אחריות יצרן. רשימה חלקית. רשימה מרשימה.

דומה על כן כי הגיעה השעה, גם בזכות ה-i10 החדשה, וגם לרגל הפופולריות המחודשת של כל מכוניות המיני, להעניק משמעות חדשה ומעודכנת לראשי התיבות SUV: לא עוד "Sport Utility Vehicle", אלא מעתה - "Small Utility Vehicle". כי הגודל כן קובע, וקטן זה שוב יפה.

הכותב היה אורח יונדאי בסרדיניה

יונדאי i10
 יונדאי i10

חלק מהמתחרות

סוזוקי WIND

בתערוכת ז'נבה במארס תחשוף סוזוקי דגם מיני חדש, בשם "WIND" , שיהיה גדול, מודרני ומרווח יותר מהאלטו. בשלב הראשון לפחות הוא יימכר במקביל לאלטו ויהיה מעט יקר יותר, אם כי בסופו של דבר יחליף אותו. אפשר לצפות למנוע חדש ותיבה רציפה.

סוזוקי/ צילום: יחצ
 סוזוקי/ צילום: יחצ

טויוטה AYGO/פיג'ו 107

שתי המכוניות, שחולקות ביניהן את אותו פס ייצור, עברו בשנה שעברה מתיחת פנים, אבל הדור החדש שלהן ייצא לשוק בשנה הבאה. המכוניות יהיו מרווחות יותר, ישמרו על חזות מעניינת וצפויות להשיג ציונים גבוהים יותר במבחני הריסוק.

טויוטה/ צילום: יחצ
 טויוטה/ צילום: יחצ

רנו טווינגו 2014

בשנה הבאה ייצא לשוק הדור החדש של מכונית המיני-טווינגו. זו תהיה מכונית גדולה יחסית ויהיו לה גרסאות של 3 ו-5 דלתות ומנועים אולטרה-חסכוניים. המכונית מפותחת יחד עם מרצדס ותהווה בסיס לדור הבא של הסמארט.

רנו טווינגו / צילום: יחצ
 רנו טווינגו / צילום: יחצ

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988