תנו לבעלי המניות להתבטא

משרד המשפטים הודיע על יוזמה חדשה להגדלת כוחם של בעלי המניות בחברות ציבוריות. המשרד פרסם תקנות חדשות המאפשרות לבעלי המניות, בין היתר, להוסיף נושאים לסדר-היום של האסיפה הכללית גם לאחר שפורסם מועד זימונה, ולהצביע באסיפות דרך האינטרנט.

התקנות החדשות כוללות מספר שינויים מבורכים שיתרמו לממשל התאגידי ולחיזוק מעמדם של בעלי המניות מהציבור. עם זאת, מאכזב לגלות כי דווקא ההסדר המוצע אינו מסיר באופן חד-משמעי הגבלה ותיקה, המונעת מבעלי המניות להתבטא בחופשיות במסגרת הסדר המכונה "הודעות עמדה".

ההסדר בדבר "הודעות עמדה" מעוגן בסעיף 88 לחוק החברות. בהתאם להוראות הסעיף, בעל מניה רשאי לשלוח את עמדתו בכתב לגבי נושאים הצפויים לעלות על סדר-יומה של האסיפה הכללית. ההסדר נועד לעודד מעורבות פעילה של בעלי המניות בקבלת ההחלטות, לקדם שיח פתוח בין המשקיעים להנהלה ובין הרוב למיעוט ולחזק את הדמוקרטיה התאגידית בישראל.

הבעיה היא שההסדר במתכונתו הקיימת גורם לא פעם דווקא להשתקתם של בעלי המניות. הכשל טמון בכך שמנגנון "הודעות העמדה" איננו עצמאי לחלוטין אלא מותנה בתחולתו של הסדר אחר, מנגנון "כתבי הצבעה", שעליו חלות הגבלות משמעותיות לפי סעיף 87 לחוק החברות ולפי תקנות החברות.

הגבלות אלה מתירות לשלוח "כתב הצבעה" רק כאשר מדובר ברשימה מצומצמת של נושאים (בהם מינויים ופיטורים של דירקטורים, עסקאות בעלי עניין, מיזוגים וכהונה מקבילה של מנכ"ל החברה ויו"ר הדירקטוריון), וכאשר אין בידי בעל השליטה להעביר את ההחלטה בהנחה ששאר בעלי המניות ישתתפו בהצבעה, ויצביעו נגדה.

התוצאה: חרף הכוונות הטובות, התלות שיצר החוק בין "הודעות העמדה" לבין "כתבי ההצבעה" רוקנה מתוכן את זכותם של בעלי המניות להשמיע את קולם בחופשיות, בכל אסיפה ובכל נושא שימצאו לנכון.

ולראיה - מאז 2010 שלחו בעלי מניות בישראל כ-50 "הודעות עמדה" בלבד. בקרב המשקיעים המוסדיים המצב עגום עוד יותר, ובמשך קרוב ל-4 שנים נשלחו שתי הודעות בלבד על-ידי גופים מוסדיים.

התקנות שפרסם כעת משרד המשפטים אמנם מבשרות על שינוי, אך אין בו די. זאת, משום שגם לאור התקנות החדשות והתיקון לחוק החברות, שהרחיבו את מנגנון "כתבי ההצבעה" לכל נושא שעל סדר-יומה של האסיפה הכללית ובלבד שההצבעה מבוצעת אלקטרונית, המחוקק לא קבע הסדר מפורש שמבהיר כי הזכות לשלוח "הודעת עמדה" חלה במנותק מהתנאים למשלוח "כתב הצבעה".

הכדור מונח כעת לפתחו של המחוקק. אמנם ראוי לקבוע איזונים לשימוש בהודעות העמדה, אך לא ניתן עוד להצדיק את ההגבלה הגורפת על זכותם של בעלי מניות לשלוח הודעות כאלה בכל אסיפה ולגבי כל נושא. יש להסיר את ההגבלות מעל חופש הביטוי של בעלי המניות.

* עו"ד עמירם גיל הוא ראש הקליניקה לשוק ההון במרכז האקדמי למשפט ולעסקים; ד"ר שחר הדר הוא שותף במשרד עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג.