נציגי רשות ההגבלים הפסיקו להגיע לדיוני ועדת המכרזים לדור 4

גורמים בכירים בענף התקשורת מציעים להקים 2 רשתות בלבד מחשש למחסור בתדרים בעתיד הקרוב

האם נציגי רשות ההגבלים העסקיים הפסיקו להגיע לישיבות ועדת המכרזים של משרד התקשורת ומשרד האוצר? ל"גלובס" נודע שבישיבות האחרונות שכינס יו"ר הוועדה אבי ברגר, נציגי הרשות לא הגיעו. במקביל, פנתה הרשות למשרד התקשורת וביקשה לקבל מידע מקצועי רלוונטי לסוגיה שניצבת בפניה היום והיא מתן אישור לאיחוד רשתות סלולריות בדור הרביעי לבקשת פרטנר והוט מובייל, ופלאפון-סלקום וגולן טלקום.

הערכה היא שהצעד של רשות ההגבלים נועד ליצור מראית עין של שמירה על עצמאותה, כך שהיא לא תהיה כבולה לאינטרסים של משרד התקשורת והאוצר, ושהיא תוכל לשקול את החלטתה בצורה עצמאית. הנוכחות של נציגי רשות ההגבלים בוועדה באה לגייס אותה לתהליך, כדי שהמדינה תקבל את ההחלטות כאורגן אחד, ולא שיקרה מצב שכל גוף יחליט באופן עצמאי. למרות זאת, הרשות רוצה לשמור על מעמדה האוטונומי והיא גם קיימה פגישה מקצועית בפרטנר כדי ללמוד על הנושא מבחינה טכנולוגית. יש המעריכים כי החלטת הרשות שלא להשתתף בישיבות משמעה שהיא אינה תומכת בכיוונים שאליהם רוצה הוועדה ללכת ולכן החליטה לא להגיע לישיבות.

נסביר כי וועדת המכרזים ממלאת כאן שני תפקידים שהם לכאורה סותרים. מצד אחד מדובר בוועדת מכרזים שתפקידה הוא להוציא מכרז על פי מדיניות שר התקשורת. אלא שהוועדה לא עוסקת במכרז בינתיים מכיוון שאין מדיניות, ולכן היא נאלצת לקבוע את המדיניות בעצמה. רשות ההגבלים סירבה להגיב לנושא.

עוד נודע כי בשבוע הבא אמורה הוועדה להציג בפני שר התקשורת את הרעיונות הכלליים שעליהם היא חושבת.

בשבוע שעבר התקיימה ישיבה של ועדת המכרזים שבה אגף הספקטרום במשרד העריך, שתדרים שבזק תפנה במהלך השנה, יוכלו לשמש לטובת הדור הרביעי בסלולר. מדובר בתדרים שנחשבים לפחות איכותיים (בתחום ה-2.6 ג'יגה הרץ) מאשר התדרים שאותם רוצות החברות הסלולריות (בתחום ה-1.8 גי'גה הרץ), אבל עדיין מדובר בתדרים שבעולם נעשה בהם שימוש לטובת הדור הרביעי.

את ההערכה הזו מסר נתי שוברט, סמנכ"ל אגף הספקטרום במשרד התקשורת, במסגרת דיון של ועדת המכרזים השבוע. מדבריו ניתן היה להבין שאין תאריך מדויק לפינוי, ולכן כל עוד אין תאריך סופי לפינוי לא ניתן לצאת במכרז על תדרים אלה.

בסופו של דבר, גורמים בכירים בענף מעריכים כי הוועדה תצטרך להכריע בין מודל של 2 רשתות ובין מודל של 3 רשתות. לדעת אותם גורמים, 2 רשתות יאפשרו מעבר חלק מהדור הנוכחי של LTE לדור הבא המכונהAdvance LTE ומחייב רוחב פס גבוה מאד של 100 מגה הרץ לכל רשת. למעשה ההסכמים שנחתמו בין פרטנר לבין הוט מובייל ובין יתר השחקנים בענף פלאפון, סלקום וגולן לשיתוף שני מבטאים מודל של 2 רשתות עם 5 מפעילים. המפעילים שחתמו על הסכמים אלה לוחצים מאד על משרד התקשורת ועל רשות ההגבלים העיסקיים לאשר את ההסכמים.

מודל של 3 רשתות עלול מבחינתם לפתוח את כל הנושא מחדש, לבטל למעשה את ההסכמים שכבר נחתמו, ולסבך מאד את השיתופים, כי רשת אחת תישאר בלי שיתוף. בנוסף, מודל 3 רשתות מבטא ראייה קצרת טווח, ויקשה מאד על המעבר ל-LTE advance משום שאין בנמצא 300 מגה הרץ ל 3 רשתות. החלטה על מודל כזה כיום תחייב בעתיד מיזוגים ושיתופים נוספים כדי להגיע מ 3 רשתות (אשר לאף אחת אין 100 מגה הרץ) ל-2 רשתות כדי למכסם את הספקטרום לכיוון 100 מגה הרץ לכל רשת.

הידיעה הוודאית כמעט שיידרש שיתוף או מיזוג נוסף בעתיד תגרום לחוסר וודאות של השותפים כיום ביחס לקיומו בטווח הארוך של הסכם השיתוף, כשיגיע הדור החדש. בין חברי הוועדה יש חילוקי דיעות ביחס למודל האופטימלי וגם רשות ההגבלים טרם הביע עמדה בנושא.

רעיון נוסף שעלה להקים רשת משותפת בתחום 2.6 ג'יגה הרץ, שלא תהיה בבעלות המפעילים, אלא תפעל כרשת עצמאית שתקבל את כל התדרים ותספק שירותים לכל המפעילים, (כמו במודל של מיזם הסיבים האופטיים של חברת IBC המשותפת לחברת חשמל ומשקיעים פרטיים ג.פ.). זה נתפס כרעיון לא רציני ונדחה ע"י רוב חברי הוועדה, שחושבים שצריך לחלק את התדרים בתחום לפרוסות פרוסות ולתת לכל מפעיל אפשרות להתמודד במכרז על פרוסה של עד 20 מגה הרץ וכך למכסם את התמורה למדינה לא לתת בזול נכסי מדינה למפעילים.

לסיכום סיום הסאגה הנמשכת כבר למעלה משנתיים של "מכרז הדור הרביעי" אינו נראה באופק, למרות מאמצי השר והמנכ"ל הנוכחיים לקדם את העניין בנחישות והפיגור של ישראל יחסית לעולם המפותח בפריסת תשתיות סלולריות מתקדמות רק הולך ומעמיק, וחבל.

בעולם כבר החלו , אמנם רק במעט מקומות כמו רוסיה וקוריאה, לפרוס רשתות LTE Advance ואצלנו משלמים את מחיר העיכובים וחוסר ההחלטות ברשתות דור 3 עמוסות בירידת רמת השירות ובהיעדר שירותים מתקדמים.