בנק ישראל, אל תשחק במניות

בנק ישראל היה רשאי - עד שנת 2010 - לקנות ביתרות הדולרים שברשותו איגרות-חוב בחו"ל אבל לא מניות. היחלשות הדולר והתחזקות השקל בשנים האחרונות גרמו לבנק להפסדי עתק של עשרות-מיליארדי שקלים, ודחפו את הנגיד הקודם סטנלי פישר, לאפשר רכישת מניות בהיקף של 1.5% מהיתרות. עם השנים הלכו וגדלו רכישות המניות של הבנק, וכך באוקטובר 2012 הוגדל היקף הרכישות ל-3% ובדצמבר 2013 ל-7%.

בינואר 2014 עלה סך היתרות של בנק ישראל לכ-82 מיליארד דולר, סכום עתק שילך ויתפח עם המשך רכישות הדולרים כדי למנוע ייסוף בשער השקל.

מ"התקופה הטובה" בבורסות חו"ל, בשנים 2010-2013, הרוויח בנק ישראל חצי מיליארד דולר מהשקעותיו במניות. אך הרווחים "טבעו" בהפסדי רכישות הדולרים. החל מאשתקד, שנת 2013, השקיע הבנק גם במניות אירופיות. יצוין, כי הבנק, באמצעות יועצים וברוקרים בחו"ל, רכש תעודות-סל - שמורכבות מהשקעה על מדד מניות הכולל מגוון רחב של ניירות-ערך מתחומי עסקים שונים - ובצורה זו לא הסתכן מדי ברכישת מניות ספציפיות והקטין יחסית את אלמנט הסיכון.

בנק ישראל לא רואה במיליארדים שהפסיד מתמיכתו בשער הדולר, ע"י רכישות מאסיביות שלו, הפסד אמיתי. לדבריו, מדובר ב"הפסד טוב", שכן רכישת הדולרים נועדה להגן על היצוא, ובעקבותיו לשמירה על תעסוקה ולמניעת סגירת מפעלים.

האופוריה במניות עומדת להירגע

לפי מצב יתרות המט"ח כיום, בנק ישראל יכול להשקיע 36 מיליארד שקל - יותר מ-10 מיליארד דולר - במניות. אמנם 2010-2013 היו שנים טובות למניות. כי במצב של רכישות אג"ח בארה"ב ועם ריבית אפסית במדינות המערב, שוקי המניות הפגינו התאוששות אחרי משבר 2008. הנגיד היוצא של הפדרל-בנק, בן ברננקי, פתח את הברז המוניטרי, וטריליוני דולרים משולבים בריבית של 0%, החלו לזרום למשק ולהוציא אותו, ואיתו את וול סטריט, מהמשבר הפיננסי.

לדברי אנליסטים, האופוריה במניות עומדת להירגע. המצב היום מראה תנודתיות ומגמת ירידות מתגברת במניות. רבים מצפים השנה למימוש מהותי בבורסות. גם משקיע סולידי יחסית כבנק ישראל שמחזיק במדדים ובסלים של מניות, עלול להיפגע אם מגמת המסחר במניות תהפוך לשלילית ויחולו ירידות בבורסות. שערי מניות הדאו-ג'ונס ואלה שבמדד S&P 500- נמצאים היום ברמה גבוהה, ולכן הסיכון עולה. המצב הכלכלי באירופה עדיין שביר ולא יציב, ושיעורי הצמיחה נמוכים עד אפסיים בהתחשב בגידול באוכלוסייה.

אמנם אין נביא בעירו, ו-2014 יכולה גם להסתיים בעליות נאות, נניח של 10% במדדי המניות ובתעודות-הסל שבנק ישראל מחזיק. בתסריט כזה, בנק ישראל ייצא "ענק" עם רווח מכובד. אבל אם יהיו ירידות בבורסות, וייגרמו לבנק הפסדים, הביקורות על הנגידה קרנית פלוג ועל הוועדה המוניטרית שלה, תהיה קשה. הציבור ישכח את רווחי ארבע השנים האחרונות; ורק ההפסדים, אם יהיו, יתפסו כותרות. בתסריט גרוע, בנק ישראל יהפוך לספקולנט בכספי ציבור גם כשכוונתו הייתה טובה לשעתה.

כשם שהייתי ממליץ כיום לעצמי ולחבריי בכל הקשור למניות אחרי גאות של שלוש שנים - הצעתי לבנק ישראל היא לא להיחפז להיכנס לשוקי המניות, ולנקוט משנה-זהירות הן במניות והן בהשקעות אלטרנטיביות.

הכותב הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים