- פרופ' מיכל בארי, האם האישיות שלנו היא תוצר של טרנזקציות כימיות במוח?
"מנקודת הראות שלי, כן. אני מפעילה בנאדם שיושב מול MRI ומקום מסוים נדלק במוח. אני מפעילה אותו בדרך אחרת ומקום אחר נדלק. ואילו אצל אדם שיש לו פתולוגיה - אף אחד מהמקומות לא נדלק".
- מה זה 'נדלק' במונחים כימיים?
"זרימת חמצן מוגברת, זרימת דם מוגברת וכיוצא באלה".
השיחה שלנו מופרעת, הנייד שלי מצלצל. אני כועסת למשמע בעיה שנוצרה במערכת עם סגירת הגיליון. "הפעלת עכשיו את המערכת הסימפתטית חזק", מנתחת אותי פרופ' מיכל בארי, ומתכוונת למערכת במוח שאחראית להכנסת הגוף לדריכות במצב לחץ. "האזור הפרונטלי (חזית המוח) היה אדום לגמרי, כי ביקשו ממך לקבל החלטה באופן מהיר. והאמיגדלה (אזור במוח שאחראי על רגשות) אדומה כי כעסת נורא. שני האזורים מדברים זה עם זה כל הזמן, והטון שלך גרם לצד השני לעשות מה שאת דורשת בצורה יעילה.
"אם היית אומרת בעדינות: 'קוקיל'ה, בואי נחשוב על זה' - זה לא היה קורה. העברת טון אסרטיבי על גבול הכועס ובזה השגת מטרה. כל זה האישיות שלך, וכל הזמן הזה המוח שלך היה פעיל בצורה מוטרפת כדי להשיג פתרון יעיל. אם זה לא כימיה, אני לא יודעת מה כן".
פרופ' מיכל שניידר בארי, 45, היא מנהלת מרכז המוח ע"ש יוסף סגול בבית החולים תל השומר. בנוסף, היא מנהלת מחקר בבית הספר לרפואה בבית החולים 'מאונט סיני' בניו יורק. העיסוק בתפקוד המוחי לא עוזב אותה גם במהלך התנהלות יומיומית פשוטה. "אני יכולה להיתקע במחשבות על מישהו שחייך מולי ולנתח את החיוך שלו, למה הוא חייך כך ולא אחרת, איך זה התפרש באמיגדלה (אזור במוח), אם החיוך היה כן ואמיתי. אני כל הזמן מנסה לפענח את ההתנהגות במושגים של תפקוד מוחי".
- האם גם תכונת אישיות כמו טוב לב ניתנת לפענוח במושגים כימיים במוח?
"כן. אנשים שהם ממש טובי לב מפרשים גם את האחר באופן חיובי. בתוך טוב לב יש יכולת נתינה, יש מתן אמון באחר, יש חוסר פרנויה מוחלט, נדיבות, אופטימיות, ועוד 17 אפיונים אחרים שכל אחד מהם מתפרש באופן כימי אחר במוח".
"בן 65 יותר אפקטיבי מבן 27"
- הטכנולוגיות הרפואיות מאריכות דרמטית את תוחלת החיים. העולם נהיה זקן.
"הרפואה עושה אותנו זקנים. פעם מתו בגיל 50, היום מתים בגיל 85. בארץ תוחלת החיים היא מהגבוהות בעולם".
- אז העולם יהיה שייך לזקנים?
"כן. בכל מובן. אם הרפואה תאפשר לנו".
- במצב כזה, נראה לך נכון לצאת לפנסיה בגיל 65?
"זה דבר מטורף לקחת בנאדם בן 65, בשיא הפעילות האינטלקטואלית שלו, ולהוציא אותו משוק העבודה".
- שיא הפעילות האינטלקטואלית? זה חדש.
"בגיל 65 מהירות התגובה פחות טובה, יש כל מיני מחלות והזיכרון כבר לא מה שהיה, אבל אם אתה בסך הכול בריא, אז יש הצטברות עצומה של ניסיון והתרככות של הנוקשות המאפיינת את הגיל הצעיר. עוד לא הבינו כמה זה נפלא להיות בגיל הזה. מתייחסים לזקנה כאל משהו שלילי, וזו טעות. יש בגיל הזה תהליכים חיוביים במוח כמו הצטברות ידע, ויכולות אינטלקטואליות ורגשיות גבוהות. בגילאים האלה יש באדם שילוב של מומחיות שהצטברה לאורך השנים, יחד עם קשרים שהוא יצר עם העולם. הוא יודע היטב איך להתנהל מול העולם כדי להביא לתוצאות חיוביות. בגיל הזה אתה אפקטיבי יותר מבן 27.
"המוח לומד עד היום שהאדם מת. גם אנשים בגיל 90 ממשיכים ללמוד. המוח ממשיך לייצר שלוחות של תאי מוח. אם נלמד איך לעשות את השינויים הכימיים והפיזיולוגיים, תיאורטית נוכל לעזור לעצמנו להיות יותר מי שאנחנו רוצים".
- הזקנה מפחידה אותך?
"לא, ממש לא. מפחיד אותי להיות זקנה חולה, אבל הזקנה כשלעצמה לא מפחידה אותי. אני עובדת עם פרופסור בן 75 שרץ חמש פעמים בשבוע 15 קילומטר כל יום. הוא משתתף בחצאי מרתונים, כותב מאמרים בז'ורנלים הכי יוקרתיים, הוא פעיל אינטלקטואלית, פיזית ונפשית, ואני מסתכלת עליו ואומרת: הזקנה היא סטיגמה מיותרת לחלוטין. אני עובדת עם אנשים מעל גיל 90 - אני קוראת להם הדובדבן שבקצפת. הייתה לנו נבדקת בת 94 שנהגה. פעם היא בהוואי ופעם בפורטו ריקו, והיא בתחרויות. ויש לי נבדקים - ארבעה אחים בני 96, 98, 100, 102. זה בן ה-98 הוא עורך דין פעיל".
- בגיל 70 וצפונה הם לא כבויים?
"יש לי נבדקת בת 75 שאומרת לי שהכול בסדר אצלה, רק דבר אחד מפריע לה: היא רוצה סקס ולא מוצאת בן זוג. יש הרבה מאוד סטיגמה סביב הזקנה כמשהו שמכבה את החיים. אין שום הוכחה מדעית לכך. לא ברגש, לא בעומק, לא בתשוקה. בדקתי 10,000 זקנים ב-20 השנה האחרונות, מאז שהתחלתי את הדוקטורט, ואני מתעקשת שהירידה בליבידו היא סטיגמה".
*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר בסטימצקי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
