זה חלון, זה?

כסף גדול לא עף בינואר בקרב מועדוני ליגת העל: אף אחד לא הפגיז, אף אחד לא שבר את השוק; אז מה בכל זאת היה לנו בחורף 2014?

1. מכבי ת"א. בחלון ההעברות החורפי של העונה הקודמת מכבי השתמשה באמצעים הכספיים המשמעותיים שלה על מנת להחתים שני שחקני הכרעה יקרים, כמו ערן זהבי וראדה פריצה. ההחתמות האלו הגדילו את הפיי-רול שלה עד לתום 2012/13 בלמעלה מ-3 מיליון שקל, לא כולל דמי העברה ששילמה לפאלרמו האיטלקית עבור זהבי. אבל בלי ספק, היה שווה: זהבי ופריצה הביאו אליפות, זהבי צמח במכבי לכדי מעמד של הכוכב הגדול ביותר בארץ. אם אבן הבוחן של השנה היא הפעילות של מכבי בשוק החורפי של 2013 - אז ניתן להעריך בזהירות שהפעם, ג'ורדי קרויף נרדם, או לפחות ניקר קצת בשמירה.

כי ברק בדש, למרות אופיו הנוח ומראהו הזלאטני, אינו שחקן הכרעה - הוא חלוץ ותיק (באוגוסט יחגוג 32) ויעיל, שיוכל במקסימום להשתלב ברוטציה בקרית שלום. אם יהיה לו מזל, יהפוך לסופר-סאב, אבל קשה לראות אותו מדיח מההרכב את יצחקי או פריצה. במקביל, עזב את האלופה לטובת גראסהופרס השווייצרית מואנס דאבור, בן 22 בלבד, אחד מהחלוצים המבטיחים ביותר בישראל. מכבי בעצם נפרדה מפר צעיר ורעב, ולקחה במקומו קשיש.

המגן השמאלי הצרפתי שהגיע, רמי מראבל, הוא תעלומה: הוא יכול להפוך בתוך זמן קצר לבאנקר בהרכב של פאולו סוזה, הוא יכול גם להיעלם מהר, כמו שחקן הגנה אחר שמכבי הביאה בינואר הקודם - איגנסיו פידלף. העובדה שמראבל איבד העונה את מקומו בקבוצת מרכז טבלה בבלגיה כמו גנט (רק שבע הופעות בהרכב) לא מבשרת טובות. אבל חשוב לזכור משהו לגבי מכבי: יש לה אפשרות כלכלית לטעות, לבצע ניסויים, טעיות והחלפות. מראבל יהיה הזר ה-11 שעובר במכבי בשנה וחצי בלבד של עידן קרויף, ואף אחד מהזרים האלו לא בדיוק הרוויח שכר מינימום.

וחשוב לזכור עוד משהו קריטי בהקשר של מכבי: גם אם לא היתה עושה כלום בחלון החורף החולף - היא הוכיחה בחלק הראשון של העונה שיש לה מספיק איכויות על מנת לזכות בעוד אליפות, ולעמוד כמעט כשווה באירופה מול קבוצה כמו פ.צ באזל.

2. הפועל ב"ש. מדהים, אבל אליניב ברדה הפך העונה בב"ש כנראה לשחקן הראשון בעולם שמתפקד גם על-תקן סקאוט ראשי: בקיץ, בהמלצתו, הוחתם בקבוצה חברו לגנק אשתקד, גלינור פלט; בחלון הנוכחי הצטרף דויד הובר, שלקח עם ברדה וגנק אליפות בבלגיה ב-2011.

התחושות סביב ההחתמה האחרונה הן מעורבות: מצד אחד, אם זה לא שבור למה צריך לתקן, ובב"ש לא רק שכלום לא שבור - היא בקצב צבירת הנקודות הכי טוב בהיסטוריה של המועדון; מצד שני, הקישור המרכזי הוא אכן החוליה הכי פחות מרשימה עד עכשיו של אלונה ברקת, והובר בהחלט עשוי לסייע לאראל, דג'אני ולוטם זינו להתמודד עם העומסים והלחצים. מעבר לזה, ההצהרה על החתמה של שחקן נוסף - מראה שבב"ש, גם אם לא מדברים על זה בגלוי - מאמינים לגמרי שהמרוץ מול מכבי לא הוכרע.

3. הפועל ת"א. בימים בהם סמי סגול היה בעל הבית בהפועל ת"א והכסף זרם, מדי פעם העניקה ההנהלה למאמן הנערץ והכל-יכול במועדון דאז, דרור קשטן, מטעמים מיוחדים: זרים יקרים ומוכחים שהסיכוי "ליפול" איתם נמוך במיוחד. הנה, סיפור שהתרחש במציאות: בקיץ 2000, רגע אחרי הזכייה בדאבל, נחתו בבלומפילד קפטן נבחרת הונגריה, גאבור הלמאי, והחלוץ שזה עתה הפגין יכולת נפלאה בטורניר היורו במדי נבחרת סלובניה - מילאן אוסטרץ'. מאוחר יותר, הצמד הזה יככב בקמפיין בו הפועל העפילה לרבע גמר גביע אופ"א.

ימי השפע האלו נגמרו מזמן, ומלבד נוכחותו של מושיק תאומים בצמרת המפלגה האדומה - בין אז והיום אין שום נקודות השקה. הפועל כיום אוספת שקל לשקל. שכטר הושאל לנאנט, ואם לא החיסכון המשמעותי בשכרו (למעלה ממיליון שקל עד תום העונה), מהלך כזה לא היה מתרחש. במקביל נחתו בהפועל שני שחקנים חדשים בנזיד עדשים: אחד אורי כהן מהפועל קטמון; אחריו חלוץ צעיר בשם פטר אורלאנדיץ' שהגיע מהליגה המונטנגרית, שהיא על-סף החובבנית. מוטב לראשי ואוהדי הפועל להנמיך ציפיות: הפועל, ככה נראה, גמרה את מכסת הפוקסים השנתית שלה עם הגניבה של בסארט עבדורחימי.

4. מכבי חיפה. יעקב שחר בוודאי מסתכל על חיפה הנוכחית וחושב במונחים פרקטיים: אם אני עכשיו, בעונה גרועה כביכול, נמצא במקום הרביעי ורחוק רק נקודה אחת מדירוג שמבטיח העפלה לאירופה בעונה הבאה - שהיא בהחלט מטרה חשובה בעונת החניכה של האצטדיון החדש - אז למה להתפרע עם רכש נוצץ במיליונים? אליפות הרי גם ככה לא ניקח כבר, מהגביע כבר עפנו.

ובכל זאת הגיע ההונגרי תמאש פריסקין, 12 שערים ב-29 הופעות בשנה וחצי האחרונות באלניה ולדיקווקאז ברוסיה (חלקם בליגת המשנה). ובכל זאת 2 - אם מכבי חיפה לא תעפיל לאירופה, כל מה שייזכרו לשחר מהחורף האחרון זה את הוויתור הקל מדי על החלוץ הטוב בישראל, עומר דמארי.

5. בית"ר ירושלים. לא מדובר אמנם בשיא עולמי, אבל הקבוצה של אלי טביב צירפה 15 (!) שחקנים חדשים לסגל שלה מתחילת העונה (בחלון החולף - 6), לא כולל אחרים שעלו מהנוער. כדי להדביק את העסק המעורבב הזה ביחד, רוני לוי חייב יהיה לקבל תואר קונדיטור מצטיין. האם הוא יכול לעשות את זה? מאז שנפרד ממכבי חיפה ב-2008, לוי עסוק בעיקר בלהדביק את עצמו: מאותה שנה, הוא לא הצליח לסיים עונה מלאה בקבוצה כלשהי אפילו פעם אחת.