אין ניצחונות בנוק-אאוט

בנק ישראל הדהים את שחקני המט"ח באחד מכלי הנשק החביבים עליהם כשהחליט לרכוש מטבע דווקא ביום שישי בצהרים,כשכולם כבר בדרך הביתה ומחזורי המסחר דלילים. התוהו ובוהו ששרר בחדרי העסקות וההלם שאחז בשחקנים הוכיחו בפעם המי יודע כמה שבג'ונגל אתה חייב להילחם כמו בג'ונגל. לא עם חליפה ועניבה אלא עם שכפ"צ.

המהלך המבריק יצר פיחות של 3 אגורות, פיחות שלא ראינו כדוגמתו בתקופה האחרונה, למרות התערבות מינורית יחסית בהיקף של כ 100 מיליון דולר בלבד. על מנת להבין את עוצמת המהלך נזכיר כי בנק ישראל רכש כמיליארד ושבע מאות מיליון דולר במהלך חודש ינואר ולא השיג אפקט שאפילו התקרב לכך. לא זו בלבד אלא שהצעד החזיק מעמד כמעט שבוע שלם במהלכו המשיך השקל להיחלש עד לרמה של 3.55 שקלים לדולר.

היו כאלה שמיהרו לחגוג את נצחונו של בנק ישראל על הספקולנטים. אנליסטים הסתכלו על קווים טכניים ונקודות תמיכה וקבעו נחרצות כי הדולר בדרכו ל-3.57 שקלים ואף ל-3.60 שקלים. לאלה אני אומר, רבותי הגיע הזמן שתבינו שני דברים: האחד - מדובר בשוק המט"ח. אין כאן נוק-אאוטים, ואין כאן ניצחונות; השני הוא שהשחקנים המובילים את התחזקות השקל הם הכי מקצועיים שיש, ועוצמתם אדירה. על מנת לשנות מומנטום דרוש הרבה יותר. אם לצעד מסוים ,יעיל ככל שיהיה, אין המשכיות, הצד השני ישוב ויתקוף. ומי שלא הפנים זאת ראה כיצד ביום חמישי בערב, במחזורי מסחר אפסיים שב השקל להתחזק ואפילו משמעותית.

למען מי שטרם הפנים מה עובר על שוק המט"ח המקומי ומי אחראי להתחזקות השקל אחזור על הנתון החשוב שפורסם בסוף השבוע. בנק ישראל רכש בחודש ינואר 1.7 מיליארד דולר, היקף רכישות כה רחב לא זכור לנו כבר זמן רב.

שימו לב שמדובר בחודש שבו הדולר התחזק לעומת רוב מטבעות העולם, חודש בו לא דווח על רכישות ענק של חברות היי-טק ישראליות, חודש ללא התפתחויות דרמטיות בשוק. למרות כל אלה הדולר לא הצליח להתחזק מול השקל.

וכשערכו של השקל מנופח באופן בלתי סביר לאורך תקופה כה ארוכה כבר אי-אפשר להחביא נתונים. נתון אחר נתון אותם מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על הפגיעה הקשה במשק הישראלי.בניגוד להערכות קודמות (שגם לגביהן הבעתי הסתייגות בלשון עדינה) היצוא ממשיך לרדת.למעט התעשייה העילית (שוב אינטל? טבע?) סובל היצוא מנסיגה עמוקה ומדאיגה. התעשייה המעורבת עילית נסוגה ב-12.9% ברבעון הרביעי לאחר נסיגה של 17.4% בשלישי (בחישוב שנתי).

התעשייה המעורבת מסורתית נסוגה בלא פחות מ-33% וגם התעשייה המסורתית בירידה אם כי קלה יותר. גם נתוני השכר הממוצע מצביעים על ירידה. זה אולי לא בא לידי ביטוי בנתוני האבטלה שהממשלה כל-כך אוהבת להיות גאה בהם, אולם כשמשרות ציבוריות באות על חשבון משרות במגזר הפרטי ומשרות בשכר מינימום מחליפות משרות של אנשי מקצוע, זה לא ממש בריא למשק.

מי שצריך להסיק מסקנות ממה שקרה כאן בחודש ינואר הם בעיקר יועצי האוצר. אותם כלכלנים שממשיכים לייעץ לשר האוצר לעמוד מן הצד ולא לסייע לבנק ישראל במלחמתו. את מה שהבינו בבנק ישראל מזמן מסרבים בתוקף להבין באוצר. אולי הגיע הזמן לצאת מהספרים ומהנוסחאות ולהבין מדוע לא נחלש השקל בחודש ינואר, למרות שהיו לו את כל הסיבות לכך.

אולי כדאי לאוצר להיעזר בבנק ישראל ולבדוק מי מכר כאן כל-כך הרבה דולרים בחודש ינואר ולמה. בנק ישראל צודק לגמרי בטענתו שללא גיבוי של הממשלה אין ביכולתו של הבנק המרכזי להתמודד בהצלחה עם מלחמת המטבעות.

בכל מקום בו ידה של המדינה הייתה על העליונה במלחמת המטבעות היה שיתוף פעולה וגיבוי מלא של הממשלה בבנק המרכזי.כל חודש שעובר והשקל ממשיך להפגין עוצמה, הרבה מעבר למתחייב מערכו הכלכלי, פוגע יותר ויותר ביצוא ובתעשייה המקומית. עוד כמה חודשים כאלה וזו עלולה להיות בכייה לדורות.