למה להם תחבורה ציבורית?

בור השומן שמייצר הרכב הפרטי מקשה על האוצר לתמוך בתח"צ

נפתח בהמלצת צפייה. בטלוויזיה וברשת משודרים כיום הרבה ערוצי "ריאליטי" ותוכניות כלכליות; עם זאת, יש ערוץ מרתק אחד, שכל מי שמתעניין בכלכלה הישראלית - ובתרבות השלטון - לא יכול להרשות לעצמו להחמיץ אותו.

זהו ערוץ הווידיאו בשידור-חי, שמקרינה ועדת הכלכלה בתוך הפורטל שלה ברשת. כאן תראו כמעט יום-יום את בכירי הממשלה והשירות הציבורי, בכירי הארגונים הגדולים במשק, אנשי עסקים, מיטב המוחות המשפטיים וכן לוביסטים, שעולים לרגל לוועדת הכלכלה כדי לתקן עיוותים, להסיר איומים רגולטוריים, לשנורר תקציבים ולקדם חקיקה אוהדת.

כל זה למען רווחת הציבור והצרכנים ולמען רווחתם האישית (ואנחנו לא בטוחים שזה הסדר הנכון). המפגש המרתק בין אנשי השלטון לבין "המושכים בחוטים" פתוח לציבור בזמן אמת בלי פילטרים ולעיתים גם בלי שהדוברים יהיו מודעים לכך, שהם משודרים בווידיאו. בקיצור, זה "הדבר האמיתי".

אז קודם כול רצינו לשבח את ועדת הכלכלה על האומץ - אין שקיפות שלטונית יותר שקופה מזו. ובאותה הזדמנות רצינו גם להוסיף אזהרה לצופים: כמקובל בערוצי הריאליטי, חלק מהתכנים המשודרים קשים לצפייה. מי שסובל מרגישות לציניות שלטונית ולאמירת אי-אמת, עלול לסבול לעיתים מקוצר-נשימה ומסיוטים בלילה אחרי צפייה בשידורי הוועדה.

החודש, למשל, נדדה שנתנו לאחר שצפינו בשידור של דיון מהוועדה, שעסק ב"הצעת החוק להסרת חסמים שמעכבים את הקמת הרכבת הקלה בגוש דן".

נדלג כרגע מעל כותרת של הצעת החוק, שרומזת כאילו "החסמים" נובעים ממכשולי רגולציה כאלה ואחרים ולא מהתנהלות שערורייתית של משרדי הממשלה, שקברו בפרויקט מיליארדים (ראו בדו" מבקר המדינה האחרון).

מה שגרם לנו לקוצר-נשימה הייתה הכרזתו בוועדה של רכז התחבורה באגף התקציבים באוצר, שלפיה "בכל שנה נגרם למשק נזק של כ-40 מיליארד שקל כתוצאה מהתלות ברכב הפרטי, בנוסף לאובדן אדיר של שעות עבודה, נזקי זיהום סביבתי ותאונות-דרכים".

אותה "תלות ברכב פרטי", שעליה קובלים באגף התקציבים, היא בראש ובראשונה תלות של האוצר. את המספרים הצגנו בעבר, ונחזור עליהם שוב: כ-8 מיליארד שקל בשנה הכנסות ממס קנייה על רכישת רכב חדש, כ-16 מיליארד שקל בשנה הכנסות ממיסי דלק, כ-5 מיליארד שקל בשנה הכנסות משווי השימוש על רכב צמוד, ועוד כמה מיליארדים "זניחים" על אגרות, מע"מ, קנסות ועוד.

תנו דוגמה לעם הנבער

אם מחר ישתחררו מאותו "הרגל מגונה" של שימוש ברכב פרטי, אפילו רק 60% מהציבור ויעברו לתחבורה ציבורית (שבדרך-כלל מסובסדת על-ידי המדינה), תאבד המדינה את קרן השפע שלה ותעמוד מיד בפני "בור תקציבי".

כלומר, האוצר נמצא בניגוד-אינטרסים מובהק בכל הנוגע לפיתוח התחבורה הציבורית כאלטרנטיבה לרכב פרטי. ובכלל - אם התלות ברכב הפרטי כל-כך מזיקה למדינה, כולל "אובדן אדיר של שעות עבודה ונזקי זיהום סביבתי", האם לא היה ראוי שהמדינה עצמה תיתן דוגמה ותקצץ דרסטית את צי הרכב הממשלתי הצמוד, שמונה כמעט 15 אלף כלי-רכב?

תנו דוגמה לעם הנבער, שסובל מ"תלות" במכוניתו הפרטית המזיקה. המירו את אלפי המאזדות והפורדים הצמודים של פקידי הממשלה בכרטיסי "חופשי-חודשי". ואולי תבטלו גם את המכרז להצטיידות בכ-10,000 כלי-רכב בליסינג לקציני צה"ל, שמתנהל בימים אלה.

אבל אל דאגה, זה לא יקרה. גורמי הביצוע יקבלו את 100 מיליארד השקל שנדרשים - כפי שהוצג לוועדת הכלכלה - כדי להשלים את פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. הפרויקט ייצר עוד הרבה עבודה ופרנסה בשנים הבאות לקבלנים, מהנדסים, משווקי ציוד מכני וכמובן לפקידים ולמקורבים. אבל אף אחד, ובוודאי לא הממשלה, לא יוותר על מנעמי "התלו ת ברכב פרטי".

אז אנא, חסכו לנו את הרטוריקה הצינית, במיוחד כאשר אתם בשידור חי.