החלטה בעייתית

ההחלטה של משרד התקשורת לעצור את המבצע של בזק היא החלטה שנויה במחלוקת. יותר מכך, נראה לכאורה כי ההחלטה לא הייתה מנותקת מהמהלך של בזק, שיצאה נגד המשרד ועתרה לבג"ץ בגין תהליך האסדרה של שוק התקשורת הקווית, כאילו רוצה המשרד להראות לבזק את נחת זרועו מאחר שיצאה נגדו.

כך או כך, לא ברור אם המשרד מרוויח נקודות מהמהלך, ויותר מכל, אם הוא משדר אמינות ביחס למהלכים שהוא עצמו מנסה להוביל.

עיתוי הוא לפעמים הכול בחיים, וגם בזק למדה שיעור בעניין הזה. במציאות הישראלית שבה אנחנו חיים הכול פוליטי, והחברות המפוקחות צריכות לקחת זאת בחשבון. גלעד ארדן הוא לא הראשון שהתחיל בזה, וכל עוד יעמוד בראש המשרד שר - ככה זה ייראה. מי שיעז למתוח ביקורת נגד השר - יחטוף. האם זה לטובתנו שכך נראים היחסים בין הממשלה למגזר העסקי?

לגופו של עניין, היכן היה משרד התקשורת עד עכשיו כאשר בזק שידרגה את מהירויותיה בחינם ללקוחות? מדוע שדרוג חינמי מקצב של 10 מגה לקצב של 15 או 40 מגה ביט בשנייה הוא לגיטימי - ושדרוג ל-100 מגה במבצע מוגבל לשבועיים הוא לא לגיטימי? ואם בזק הייתה משדרגת חינם ל-50 מגה, ולא ל-100, זה היה בסדר?

מבחינה צרכנית אין ספק בדבר אחד - המבצע טוב, וזו בדיוק כוונת משרד התקשורת בסוף תהליך האסדרה - לאפשר תחרות שתביא להורדת מחירים. קורא מהחלל החיצון שיסתכל מבחוץ על עצירת המבצע לא יוכל לתהות מדוע מדינה מונעת הטבות לצרכנים, ומדוע היא עוצרת את השאיפה להגדלת קצבי הגלישה.

מאידך, אי-אפשר להתעלם משאלת העיתוי, רגע לפני סגירת מדיניות חדשה בשוק הקווי שאמורה להגביר את התחרות במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. בזק נגעה בעצב חשוף שמטריד את מתחרותיה, והוא שאלת היום שאחרי שחרורה ממגבלות ומפיקוח. על זה נאמר: "אל תהיה צודק, תהיה חכם".