צוקרברג שילם בזול

תשומת-לב זה המטבע של העתיד, לכן פייסבוק בלעה את וואטסאפ

4 מיליארד דולר במזומן. 12 מיליארד דולר במניות, ועוד 3 מיליארד דולר בתשלומים עתידיים. סה"כ: 19 מיליארד דולר עבור אפליקציה בת 4, עם 50 עובדים ו-450 מיליון משתמשים. האמת, נראה שמרק צוקרברג, מייסד ונשיא פייסבוק, שילם בזול.

בסה"כ הוא נדרש לשלם מעט יותר מ-10% של פייסבוק עבור אפליקציה שנראית שווה הרבה יותר מ-10% של פייסבוק. בשנה הבאה המחיר כבר היה גבוה יותר.

נתחיל עם מספר המשתמשים. נכון להיום מספר המשתמשים של פייסבוק עבר את ה-1.2 מיליארד. מספר מדהים בהתחשב בכך שלאחרונה הוערך מספר האנשים המחוברים לאינטרנט בעולם כולו ב-2.8 מיליארד אנשים.

בני-הנוער מחבקים את המתחרה הצעירה

נמשיך עם המספר של וואטסאפ - 450 מיליון משתמשים. יותר מ-30% מהאחות הגדולה. צוקרברג שילם 11% בלבד. אבל זה לא כל הסיפור. לקח לוואטסאפ 4 שנים בלבד להגיע למספר המדהים שלה. אם נשווה שוב, נגלה שלאחר 4 שנות חיים היו לפייסבוק 150 מיליון משתמשים בלבד. שליש מההישג של וואטסאפ! המתחרה הקטנה ממשיכה לצמוח בקצב מהיר הרבה יותר. פייסבוק מדווחת על אחוזי גידול בודדים בשנה. המתחרה הקטנה מגיעה ל-100% גידול בשנה. תוך שנתיים-שלוש יכלה וואטסאפ לעבור את פייסבוק במספר המשתמשים.

ונעבור לנתונים הבאים. כמה פעמים ביום נכנס משתמש ממוצע לאפליקציה? הסטטיסטיקה מדברת על 10-50 אחוז לאפליקציות המוצלחות ביותר. המספר של פייסבוק הוא 62% ושל וואסטאפ 72%! אם נשאל כמה מוציאה וואטסאפ על שיווק כדי לייצר את המספרים המדהימים האלה, התשובה היא אפס. אם נוסיף למספרים האלה את העובדה כי 50 אנשים בלבד אחראים לתופעה הזאת, קיבלנו פלא המתעלה בהרבה רמות מעל מה שהכרנו עד כה. אם הדיווחים נכונים, גם גוגל הבינה את המספרים ואף היא ניסתה לרכוש את וואטסאפ, וגם הציעה מחיר גבוה יותר, אבל מנכ"ל ומייסד וואטסאפ יאן קום, המיליארדר הטרי, העדיף את פייסבוק.

הוסיפו למספרים את המגמה של בני-הנוער. פייסבוק לא זנחה את הצעירים והם לא זנחו אותה, אבל בני-הנוער מחבקים את המתחרה הצעירה בחום רב יותר. לפני מספר שנים הכנסתי את ילדיי לפייסבוק. פתחתי עבורם חשבונות ראשונים.

היום, הילדים שלי פתחו עבורי חשבון בוואטסאפ בטענה שאני לא כזה זקן, ואני צריך שיהיה לי חשבון. שגם לי מגיע להיות מעודכן. מעניין גם שרוב האמריקאים לא שמעו על וואטסאפ. מייסד החברה הוא אוקראיני שפנה לקהל הגלובלי מהרגע הראשון. השילוב ייתן לפייסבוק קהל גלובלי מגוון. עוד נתון מדהים הוא העובדה ש-450 מיליון משתמשי וואטסאפ הם מספרי טלפון ולא אימיילים. מספר הטלפון שלנו הרבה יותר מייצג אותנו ואת האמון שלנו.

אמנם המספרים והמגמות מדברים בעד עצמם, אבל השאלה העיקרית היא - מה עם ההכנסות? ומה עם המודל העסקי, וכמה כבר תוכל להרוויח חברה שחרתה על דגלה "בלי פרסום. בלי משחקים. בלי גימיקים"? התשובה היא הרבה. הרבה מאוד. העובדה שמיליארדי אנשים מוכנים להפקיד בידך את הזהות שלהם, הזמן ותשומת-הלב שלהם, שווה הון עתק. גם אם שירות המסרים הבסיסי יישאר חינמי, אנשים אלו יצרכו הרבה מאוד שירותים נוספים, והם מחפשים ספקים אמינים ומוכרים.

עברנו לכלכלת תשומת-לב

זה אולי הלקח החשוב שניתן ללמוד מהקנייה הזולה של צוקרברג. עברנו לכלכלה של תשומת-לב. פעם, בראשית הדרך, קראנו לזה כלכלה של "כדורי-עיניים". ב-1998 הופתענו לגלות ש-ICQ הישראלית נמכרה ב-400 מיליון דולר עם 0 הכנסות. כיום, לאחר יותר מעשור, הנוסחה היא פשוטה - ערך תמורת תשומת-לב. ובגדול.

את המונח כלכלת תשומת-לב (ATTENTION ECONOMY) טבע המדען והכלכלן אמריקאי, הרברט סיימון, זוכה פרס נובל לכלכלה ומהחוקרים הראשונים של הבינה המלאכותית וכן של הכלכלה ההתנהגותית. סיימון אמר כבר בשנת 1971: "בעולם עשיר במידע, עושר המידע משמעותו ההיכחדות של משהו אחר. מחסור של כל מה שהמידע צורך. מה שהמידע צורך הוא ברור למדי: הוא צורך את תשומת-הלב של מי שמקבל אותו. מכאן שעושר מידע יוצר עוני בתשומת-לב..."

מי שיזכה לקבל את תשומת-הלב האוהדת של מיליארדי האנשים על כדור-הארץ, יזכה במשאב היקר מכול. הדרך לזכות בתשומת-לב היא לייצר ערך. וואטסאפ הצליחה ב-4 שנים לייצר ערך למאות-מיליוני אנשים, ובקרוב היא תייצר ערך למיליארדים.

היא תהיה הדור העדכני שהחליף את סוסי הדואר, את הטלקס, הפקס, האימייל, הצ'אט ותוכנות המסרים המיידיים; השילוב בין הדואר, התקשורת ומדורת השבט. צוקרברג שילם 11% בלבד מכיוון שהוא מבין את מה שהרברט סיימון ניבא בשנת 1971 - תשומת-הלב היא המטבע העתידי שלנו או אולי הסיוט שלנו, כפי שניתן לראות במראה השחורה.

לסיום, כדאי גם לשים לב ל-RENREN תואמת הפייסבוק הסינית ול-WECHAT התואמת הסינית לוואטסאפ. יכול להיות שיחד עם עליית סין למעצמה הגלובלית הבאה, נצטרך גם להחליף את האפליקציות שלנו.

הכותב, משקיע ויזם חברתי, מייסד ומנכ"ל לשעבר אלדין, יו"ר SPACEIL עמותה ישראלית שמטרתה להנחית חללית ישראלית על הירח עד שנת 2016