לא רק נתניהו: ארגון הבונדס פועל במקלט מס

הערכת מומחי מס: הבחירה במקלט מס, איי הבתולה, נובעת מרצון לאפשר תרומות של כסף לא מדווח ■ האוצר: "הבחירה באיי הבתולה - משיקולים תפעוליים"

ארגון הבונדס, המופקד על מכירת אג"ח ממשלת ישראל ליהודי העולם, פועל באמצעות חברה שרשומה באיי הבתולה הבריטיים, הידועים כמקלט מס - כך נודע ל"גלובס".

על אף שרישום חברה במקלט מס הוא חוקי כל עוד הוא מדווח כנדרש בישראל, עולה תהייה מדוע הארגון - שפטור מתשלום מס בישראל - בוחר במקלט מס.

איי הבתולה הבריטיים, המצויים בים הקאריבי, נהנים מאוטונומיה מוחלטת מבריטניה, ואין בהם מס חברות ומס הכנסה. המטרה העיקרית של רישום חברה במקלט מס היא חיסכון במס, אולם נראה כי זה אינו המניע שהביא את המדינה לרשום את החברה הבינלאומית של ארגון הבונדס באיי הבתולה, מכיוון שגם בישראל הבונדס פטור ממס, בהיותו חברה שפועלת לטובת הציבור ללא מטרות רווח.

על רקע זה מעריכים מומחי מיסוי כי מטרת המדינה ברישום החברה באיי הבתולה קשורה דווקא לשמירה על אנונימיות והיעדר השקיפות הנהוגות במדינה זו.

עו"ד ד"ר אבי נוב, מומחה למיסוי בינלאומי, מסביר כי מקלט המס של איי הבתולה הוא אטרקטיבי מבחינות רבות. "הגמישות הרבה בהקמת חברה באיי הבתולה הופכת אותה למקלט מס אידיאלי. לא קיימת חובת דיווח לרשויות, וקיימת חובת סודיות. אמנם לאיי הבתולה ישנם אמנות מס עם מספר מדינות, ובכלל זה אמנות להעברת מידע, אך תחולת האמנות מוגבלת".

לדברי נוב, "יש עמותות שמבקשות לשמור על חשאיות, במיוחד על חשאיות התורמים, וגם לא רוצים להתמודד עם הקטע הביורוקרטי, אז הם רושמים את החברות במקלטי מס. באיי הבתולה למעשה פטורים מהגשת דוחות, מהביורוקרטיה ומהשקיפות".

עו"ד יאיר בנימיני, שותף המסים במשרד אפשטיין-רוזנבלום-מעוז (ERM), מוסיף כי "יכול להיות שהרעיון היה לאפשר לתורמים להעביר כספים שיש להם מחוץ למדינות התושבות שלהם. מדובר בכספים שלא חשופים לידיעת רשויות המס במדינות שלהם, וכך ניתן להעביר אותם לתרומה ולשמור על האנונימיות של התורמים והכסף.

"באיי הבתולה אפשר היה להשתמש בחברה כדי להעביר כסף מיד ליד, בלי שהרגולציה הנוקשה שיש בישראל למשל תעצור את זה. אפשר להשתמש בזה גם לקבל כספים שאף אחד לא רצה שידעו שקיימים, ואני מניח שזאת הסיבה להקמת החברה הבינלאומית של הבונדס באיי הבתולה".

"זו אמנם ספקולציה, אבל היא הכי הגיונית בעיניי. אולי היה כסף יהודי ששכב בחו"ל, ורצו לאפשר ליהודים שיש להם כסף לא מדווח, לתרום אותו. אם הבונדס היה מאוגד בישראל, אז רשם העמותות היה מבקש ממנו רשימה של כל התורמים, ובאיי הבתולה אין רגולטור שמבקש רשימות של תורמים, ואין רגולטור שמבקש להראות מקורות של כסף שהגיע. זה נראה ההיגיון היחיד שיש בצעד כזה - כדי להגן על תורמים וגם כדי לתת להם איזושהי גמישות בניהול החברה והעברת הכספים מיד ליד".

גם להערכת סגן מנהל רשות המסים לשעבר, רואה החשבון והמשפטן גידי בר-זכאי, שיקולי סודיות שיחקו כאן תפקיד מרכזי. "בהחלט יתכן שקיומה של חברה באיי הבתולה נועד לאפשר למשקיעים ולתורמים זרים ליהנות מחיסיון", אמר.

לא הפעם הראשונה

ד"ר נוב מזכיר עוד כי זו לא הפעם הראשונה שמדינת ישראל עושה שימוש במקלטי מס. "אם תבדקו את הדוחות של חברת החשמל, תגלו שגם חברת החשמל הקימה חברות במקלטי מס; ויש עוד כמה חברות ממשלתיות, גם בשליטת משרד הביטחון, שהקימו מטעמי נוחות, סודיות או אי-שקיפות חברות במקלטי מס".

"כמובן שאפשר להתווכח אם ראוי שהמדינה או שראש הממשלה יעשו שימוש במקלטי מס, ואיזה מסר המדינה מעבירה לציבור. בעצם, היא מעבירה לציבור מסר 'אנחנו עושים, תלמדו מאיתנו, אתם גם יכולים'".

באוצר אישרו היום (ב') כי "חברת הבונדס הבינלאומי רשומה באיי הבתולה. החברה פועלת שלא למטרות רווח ומשמשת לצרכים תפעוליים. החברה הוקמה במבנה זה לפני כ-20 שנה. לחברה יש ממשל תאגידי, לרבות דירקטוריון, מבקר פנימי ורואה חשבון חיצוני".

באוצר הוסיפו כי "השיקולים היו תפעוליים - הוצאות סניפי הבונדס השוטפים, תשלום שכירות משרד, שכר העובדים, הוצאות משרדיות וכיוצא בזה - ולא היה שיקול מס בעניין, מכיוון שלא מדובר בחברה למטרות רווח".

באוצר ביקשו להבהיר עוד כי הבונדס אינו מגייס תרומות אלא עוסק בהשקעה באג"ח של מדינת ישראל. הארגון מכיר את המשקיעים, והם אינם אנונימיים עבורו.

עם זאת, באוצר מבינים ומכירים בבעייתיות של רישום באיי הבתולה, ומסרו כי "במסגרת תהליך ארגון מחדש שנעשה בחברות הבונדס נבחן בין היתר גם נושא מיקום רישום החברה".

הבונדס: 34 מיליארד דולר ב-60 שנה

הבונדס נוסד בשנת 1951, והמשימה הראשונה שהוצבה בפניו הייתה לעודד את קניית איגרת מלווה העצמאות והפיתוח בקרב יהדות ארה"ב.

מאז הקמתו ועד סוף שנת 2011 גייס הארגון כ-34 מיליארד דולר על-ידי מכירת סוגים שונים של איגרות חוב, הן למשקיעים פרטיים והן למשקיעים מוסדיים. בשנת 2013 שבר הארגון את השיא וגייס 1.12 מיליארד דולר.

כספי הבונדס משמשים מקור למימון הפעילות השוטפת של ממשלת ישראל, לרבות כיסוי הגירעון. מאז שנת 2011 מכהן ישראל (איזי) תפוחי כמנכ"ל ונשיא הארגון.

כיום רשומים בפנקסי הארגון כמיליון בעלי אג"ח בסכומים שנעים בין 100 דולר ועד עשרות מיליוני דולרים, ומדינת ישראל היא שמשלמת את הריבית ואת הקרן.

לאחרונה, בעיקר עקב הירידה החדה בתשואות האג"ח, התעוררה ביקורת על הריבית הגבוהה יחסית שמשלמת הממשלה עבור אותן איגרות חוב. עם זאת, סנגוריו של הארגון סבורים כי ישראל, מדינה מאותגרת במובן הגיאו-פוליטי, חייבת להבטיח לעצמה מקור גיוס חוב חלופי, המבוסס גם על מניעים אידאולוגיים.

מדי שנה החשב הכללי במשרד האוצר קובע את מדיניות הגיוס השנתית של ארגון הבונדס, בהתאם לצורכי המט"ח של הממשלה, עלויות הגיוס האלטרנטיבות של הממשלה ויעדים אסטרטגיים נוספים בניהול החוב החיצוני של הממשלה.

באתר האוצר נכתב כי "הארגון פועל להגדיל את סך המכירות, להגדיל את מספר רוכשי האיגרות ולהרחיב את התחום הגיאוגרפי שהאיגרות נמכרות בו, כל זאת בעזרת הפעלת סוכנויות אזוריות שלהן קשר רציף עם הקהילה המקומית".

האתר מגלה גם תפקיד נוסף שיש לארגון: "לארגון הבונדס יש חשיבות לאומית שאינה ניתנת לכימות כלכלי. דוגמה לכך היא מעורבותו של הארגון בהבאת משלחות של מאות משקיעים ממדינות שונות לישראל מדי שנה, עידוד התיירות על-ידי השקעות ישירות בישראל ועידוד עליית יהודים ארצה".