האוצר מתכנן: העלאת גיל הפרישה והטלת תשלום על עקרות-בית

בכירי משרד האוצר ובכירי המוסד לביטוח לאומי (להלן ב"ל) החלו לנהל דיונים חסויים סביב הצעדים הנדרשים לטיפול בעתידו הפיננסי של הביטוח הלאומי. בין הצעדים שעל השולחן: העלאת גיל הפרישה הן לנשים והן לגברים, העלאת הפרשות לביטוח הלאומי והטלת תשלום דמי ביטוח לאומי על עקרות בית.

הביטוח הלאומי משלם מדי שנה כ-71 מיליארד שקל לציבור, כ-40% לקצבאות זקנה ושאירים ועוד 7% קצבת סיעוד. תקבולי הביטוח הלאומי הגיעו ב-2013 ל-76 מיליארד שקל. 46% מהסכום מגיע מהציבור ו-29% מאוצר המדינה (26% הקצבה רגילה ו-3% שיפוי). לפי האוצר, הב"ל מייצר מדי שנה גירעון שוטף של 2-3 מיליארד שקל.

באוצר סבורים כי הגירעון ההולך וגובר של הב"ל נובע משינויים דמוגרפיים ולכן הטיפול חייב להתרכז בהיבטים הדמוגרפיים, קרי, בהיבטים המבניים. יש כמה מגמות שמאיימות על האיתנות של המוסד ולפי מודלים ותחזיות שונות הוא צפוי להגיע עד לכדי קריסה כבר ב-2050 ולחדול מלשלם קצבאות זיקנה וסיעוד ללא טיפול ונקיטת כמה צעדים.

האיומים על ב"ל הם, ראשית, שהאוכלוסייה בגיל עבודה צפויה לגדול ב-1.2% כבר בעתיד הקרוב ולא ב-2.2% כפי שצומחת כעת. הדבר צפוי להגדיל משמעותית את המעמסה על האוכלוסייה העובדת שתצטרך להפריש יותר כדי לממן את קצבאות הזיקנה. לפי נתוני בנק ישראל, היחס בין בני 20-64 לבין בני 65 ירד מ-5.5 לכ-3 בלבד ב-2050. גם נתוני הב"ל מצביעים על תופעה דומה: יחס התלות (היחס בין 65 לבני 15-64) יזנק מ-18% ב-2014 ליותר מ-28% ב-2050. קרי, מספר הקשישים על כל בן אדם עובד - יאמיר משמעותית.

מצד שני, האוכלוסייה בעלת שיעור ההשתתפות הנמוך ביותר בכוח העבודה (חרדים וערבים) צפויה לגדול מהר יותר לעומת שאר האוכלוסייה (יהודים לא חרדים), כך שאם החרדים היוו ב-2009 עשירית מהאוכלוסייה הם יהפכו ב-2050 ליותר מרבע ממנה על חשבון האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית, שמשקלה צפוי לצנוח מ-70% ל-50% בלבד בעוד כ-35 שנה.

משקולת על הצמיחה לנפש

לפי נתוני האוצר ובנק ישראל, שילוב שתי המגמות הללו צפוי לגנוז כ-1.3 נקודות אחוז משיעור הצמיחה השנתי של ישראל. ברמות הצמיחה הנוכחיות של 3%-4% לשנה, השילוב עלול לאפס את הצמיחה לנפש (שיעור הריבוי הטבעי עומד על כ-1.8% זה עשור). מנתונים שהציגה הנגידה פלוג לפני שבועיים ביום עיון בלמ"ס שעסק בביטחון הסוציאלי, ממוצע שיעור ההפרשות של עובדים לטובת מימון קצבאות זיקנה בשנת 2029 יצטרך להיות גבוה בכ-44% ביחס ל-2009.

באוצר סבורים כי העלאת גיל הפרישה והגדלת מספר השנים בהם האזרחים מפרישים לב"ל (ובד בבד לא מושכים כספים ממנו) היא הכרח השעה. עקב רגישות הדבר, באוצר טרם קבעו את יעדי גילאי הפרישה החדשים. מדובר על העלאת גיל הפרישה הן של נשים והן של גברים. בביטוח הלאומי מסתייגים ומסבירים כי המהלך חשוב אך הוא חייב להיות מתוכנן, מוסכם ואיטי.

כמו כן, באוצר דורשים הטלת תשלום דמי ביטוח לאומי בקרב עקרות בית, מהלך שצפוי לתרום כ-200 מיליון שקל לשנה לקופת הב"ל. מהלך זה עולה זה עשור שלם במסגרת חוק ההסדרים ולא מצליח לעבור את ועדת הכספים.

בביטוח הלאומי דורשים עוד להגדיל שוב את ההפרשות של המעסיקים לב"ל. נזכיר כי במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2013-2014 הוחלט על הגדלת ההפרשה מ-6.5% ל-7%, אך ראש הממשלה נתניהו החליט ברגע האחרון להפחית את ההעלאה ל-6.75% כדי לתמוך במגזר העסקי. נזכיר כי ההפרשות לב"ל בישראל הן מהנמוכות ביתר בקרב מדינות ה-OECD (מקום 25 מתוך 32). צעד נוסף הוא קיצור משך השירות הצבאי, מהלך שיאפשר כניסה מוקדמת יותר של אזרחי ישראל המשרתים אל תוך שוק העבודה.

מנגד, גורמים בב"ל מסבירים כי חבילת הצעדים חייבת לכלול גם את ביטול תשלום מענק האשפוז על ידי הביטוח הלאומי, שכן לדברי אותם בכירים "תשלום זה חייב להגיע מקופת משרד הבריאות".

עוד טוענים בביטוח הלאומי כי בעשורים האחרונים הפגיעה של האוצר לא הסתכמה רק בקיצוץ קצבאות אלא גם בתקבולים, בעיקר בגובה דמי הביטוח של מעסיקים. "תחילה השלימו את החסר בשיפוי על ידי הממשלה אך זה מהר מאוד הוקטן כך שכיום הוא 0.3% תמ"ג בלבד. אם לממשלה חשובה האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי אזי המפתח לשיפורו הוא להחזיר לביטוח הלאומי את דמי הביטוח שנלקחו ממנו לאורך העשורים האחרונים. ההקטנה המתמשכת שלהם היא הסיבה האמיתית לפגיעה באיתנות הפיננסית ולגירעון האקטוארי שנוצר", אמר ד"ר דני גוטליב, מנהל מחקר ותכנון של הב"ל.

בביטוח הלאומי חוזרים ומתנגדים להצעה להעביר את כספי קרן העודפים של המוסד - שם נצברו 180 מיליארד שקל המניבים כ-7 מיליארד שקל לשנה בגין ריבית - אל תוך תקציב המדינה בטענה שהדבר אכן יערער את האיתנות הפיננסית של המוסד ויגרום לגידול הגירעון האקטוארי. הצעה זו מופיעה בדוח ועדה ממשלתית שטיפלה בנושא והתפרסם באפריל 2012. בראש הוועדה עמדו אסתי דומיניסיני, לשעבר מנכ"לית הב"ל, ואודי ניסן, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, ובה הייתה חברה גם נגידת בנק ישראל הנוכחית, קרנית פלוג.

השיחות בין שני המוסדות נמצאות בשלב התחלתי ומי שמופקד על הנושא הוא הממונה על התקציבים, אמיר לוי, וסגן בנושאי רווחה ובריאות, משה בר סימן טוב. לפי הערכות, מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, צפויה להשתלב בשיחות שמתקיימות בעיקר מול פרופ' שלמה מור יוסף, מנהל הביטוח הלאומי.