נדרי אוזן עומד בראש המועצה המקומית הקטנה ביותר בישראל, לכל הפחות מבחינת מספר תושביה הקבועים. במועצה שלו אין בתי ספר, בתי חולים, מסעדות או גני משחקים, אלא רק עובדים ומפעלים. למעשה, הוא ראש מועצה האחראי ל-28 דיירים/מפעלים ומתקנים, המעסיקים ביחד כ-10,000 עובדים.
כראש המועצה המקומית תעשייתית נאות חובב נהנה אוזן מכמה פריבילגיות שעמיתיו יכולים רק לחלום עליהן. אין לו אופוזיציה מאיימת, הוא לא צריך להתמודד עם אזרחים טורדניים ולא לדאוג לשלומם של ילדים במוסדות החינוך ובכבישים. ובכל זאת טוען אוזן, כובד האחריות הרובץ על כתפיו אינו נופל מזה של כל ראש מועצה אחר ואולי אף יותר.
"השירותים שלנו ל"תושבים" הם רק חלק קטן מאד מהתפקיד", הוא מסביר, "מבחינת האחריות העיקר הוא ההשפעות הסביבתיות על אזור מרכז הנגב כולו, שבו חיים מאות אלפי איש. אני מרגיש אחראי לבריאותם של 600 עד 800 אלף איש. אני לא מכיר עוד ראש מועצה מקומית שצריך להתמודד עם אתגרים כאלה".
מרכז שיטור קהילתי
בשנת 1989 הכריז שר המסחר והתעשייה דאז אריאל שרון על רמת חובב המועצה המקומית תעשייתית הראשונה בארץ. בתכנית המקורית יועד אזור התעשייה ל"לתעשייה מזהמת", אך מסיבות מובנות שונה השם ל"מרכז התעשייה הכימית, המיחזור ואנרגיות מתחדשות". ראש המועצה ממונה על ידי שר הפנים ובמועצה תשעה חברים: שלושה נציגי ממשלה, שלושה נציגי המפעלים הגדולים (מכתשים, תרכובות ברום וטבע-טק) ושלושה נציגי הרשויות המקומיות השכנות (באר שבע, רמת נגב ואשכול).
נאות חובב (השם נכנס רק לאחרונה לשימוש במקום רמת חובב המוכרת לשמצה) החלה כאתר שפיכת פסולת בשנות השבעים. בסוף שנות ה-70 עברו לכאן מבאר שבע המפעלים מכתשים ותרכובות ברום שגרמו מטרדים קשים לתושבי העיר הדרומית. ביקור במועצה מגלה שהיא נמצאת בתנופת צמיחה משמעותית. עבודות בנייה והרחבה מתבצעות לאורכם של הכבישים הראשיים: מדרכות נבנות, עצים ומדשאות נשתלים וקווי חשמל עליים מוטמנים בקרקע. "כל הארנונה שאנחנו גובים מוחזרת בחזרה לתושבים", אומר אוזן בגאווה.
- זו לא חוכמה. איזה הוצאות כבר יש לכם?
"יש לנו את כל ההוצאות שיש לרשות מקומית מלבד רווחה וחינוך - שבעיני נחשב להשקעה ולא להוצאה. אנחנו משקיעים בתשתיות כמו כל מועצה אחרת ואפילו יותר, כי בגלל התנועה של משאיות כבדות יש אצלנו שחיקה יותר גדולה".
המועצה מעסיקה 45 אנשים במשרה ממלאה ותקציבה השנתי עומד על כ-60 מיליון שקל, כולו מארנונה ומאגרות. ההשקעה העיקרית של נאות חובב איננה בתשתיות כבישים אלא באכיפת תקני איכות הסביבה. כשליש מתקציב המועצה מופנה להפעלת יחידה סביבתית הנחשבת לגדולה מסוגה בישראל: צוות היחידה מונה 15 מומחים מתחומי הכימיה ואיכות הסביבה הפועלים בעזרתם של 3 מעבדות, ו-10 מתקני ניטור.
בנוסף, וכלקח מאסון הכרמל, נחנך במועצה לפני כשנה וחצי מרכז חירום אזורי, הכולל ניידת טיפול נמרץ, כבאית, ניידת לטיפול בחומרים מסוכנים ואפילו מרכז שיטור קהילתי. העלות השוטפת של המרכז עולה כ-5 מיליון שקלים לשנה.
בזכות צה"ל
נאות חובב סבל במשך תקופות ארוכות מדשדוש וקיפאון, אולם הקמת קריית ההדרכה של צה"ל בצומת הנגב אפשרה השגת פתרון כולל לבעיית מטרדי הריחות שהפיץ האזור. העובדה שבסיס צה"ל הענקי ישכון פחות מ-10 ק"מ מנאות חובב חייבה את המדינה להשיג פתרון לבעיה בת עשרות שנים: מטרדי הריח הקשים של המפעלים. שורש הבעיה היה נעוץ בבריכות האידוי המשותפות, שאפשרו לבעל מפעל להפטר משפכיו ללא חשש שניתן יהיה לזהות את מקורם. הסדר שנחתם ב-2006 בין המדינה למפעלים קבע כי במקום הבריכות המשותפות יוקמו בריכות נפרדות לכל מפעל, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים. הבריכות הישנות עוברות הליכי שיקום - חלקן יימכרו למפעל דשנים ועל אחרות מוקם מיזם סולארי גדול.
נאות חובב מתגאה בכך שהיא מחוברת למסילת הרכבת וזוכה למעמד אזור פיתוח א'. אבל היתרון הייחודי של האזור הוא כמובן היותו מועצה מקומית בפני עצמה. "אנחנו היחידים היום בארץ שמהווים מועצה מקומית נפרדת", אומר אוזן, "אפילו לתפן אין ועדת תכנון משלה. כל הנושא של הביורוקרטיה, אבן הנגף במדינה - לא קיימת אצלנו. להיפך, אנחנו מלווים את היזמים ומסייעים להם במגעים מול רשויות המדינה. אנחנו במקום מה שקוראים היום 'מאכערים', רק שכשראש מועצה או מנכ"ל פונה מתייחסים אחרת. הנושא היחיד שבו אנחנו לא 'באים לקראת' הוא נושא העמידה בדרישות הסביבתיות".
אחת הדוגמאות הבולטות להצלחת הקונספט של נאות חובב היא הקמת המיזם הסולארי. מדובר באחד השדות הגדולים שנבנו עד היום בישראל, בהספק כולל של 37.5 מגוואט. המיזם של נאות חובב החל באיחור רב, אך למרות זאת הצליח להספיק ולהשיג את כל האישורים הנדרשים כדי להיכנס בזמן למכסה.
"הקלף המנצח שלנו הוא הליווי האישי והיכולת שלנו להיות קשובים ליזמים", אומר המנכ"ל אמנון בן-דהן, "אני לא מנכ"ל עירייה שיש לו מוסדות חינוך ובעיות תחבורה. אני קשוב אך ורק לתעשייה".
הארנונה הזולה במדינה
מעבר צה"ל לנגב תרם גם לזינוק בהתעניינות ברכישת קרקעות בנאות חובב. כיום נמצאת המועצה בעיצומו של שלב ב' בשיווק הקרקעות של אזור התעשייה. בשלב זה, שהחל ב-2012 וצפוי להסתיים ב-2015, שווקו 11 מגרשים ומהם נותרו להקצאה 3-4 חלקות בגודל 10 עד 25 דונם. אבל אוזן ובן-דהן כבר שקועים בשלב ג' שייפתח בעוד 3-4 חודשים, עם מתן התוקף לתכנית בוועדת התכנון המחוזית.
שלב ג' אמור להכניס לראשונה עסקים שאינם מפעלים או מתקני תשתית. מדובר בשיווק מגרשים לתחנת תדלוק, מרכז מסחרי קטן, שני מבני משרדים ומבני מלאכה ותעשייה ובסה"כ 10 עד 15 מגרשים בגדלים שונים. "זו הפעם הראשונה שהמינהל משווק לציבור מגרשים בנאות חובב" אומר אוזן, "מי חלם על דבר כזה עד לפני כמה שנים? להערכתי עד סוף העשור יהיה לנו 50-60 מפעלים שיעסיקו כ-20 אלף עובדים".
עלות החכירה מגיעה ל-50 אלף שקל. המחירים לפיתוח קרקע עומדים על 160 אלף שקל ללא סבסוד (שמגיע ל-60 אלף שקל). הארנונה של רמת חובב נחשבת לזולה ביותר במדינה, ומגיעה ל-28 שקל למ"ר מבונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
