קונצנזוס בשוק הקמעונאות: חוק המזון לא יוריד מחירים

לפי החוק שאושר אמש לקריאה שנייה ושלישית, רשתות השיווק ידווחו באינטרנט אחת לשעה על כל המחירים בכל סניף וסניף ■ מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן: "זה יעבוד לתקופה קצרה, ואחוזים בודדים של הציבור יעסקו בזה"

קמעונאים מותחים ביקורת חריפה על הצעת החוק לקידום התחרות בענף המזון, שהוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכספים של הכנסת אישרה אתמול (ג') לקריאה שנייה ושלישית.

לפי הצעת החוק, רשתות שיווק שלהן 3 סניפים לפחות ומחזור מכירות שנתי גבוה מ-250 מיליון שקל (ללא מע"מ) יחויבו לדווח אחת לשעה על מחיר של כל פריט ופריט ובכל סניף וסניף.

בנוסף, הצעת החוק קובעת כי שטח המדף של ספקים עם מכירות שנתיות של יותר ממיליארד שקל בשנה יוגבל ל-50% מהשטח ברשתות המזון. ההצעה מתייחסת למדפי רשת השיווק בכללותם, ולא מטילה כל מגבלות על שטחי מדף בכל קטגוריה. עם זאת, ניתנת לממונה על ההגבלים העסקיים סמכות להתערב כפי שימצא לנכון.

לממונה על ההגבלים העסקיים תהיה גם סמכות למנוע מרשתות השיווק לפתוח סניפים חדשים ולהורות על מכירת סניפים בשכונות ובמקומות שבהם ימצא שאין תחרות אזורית.

עוד קובע החוק כי ייאסר תשלום בעבור הקצאת שטח מכירה לספקים גדולים; ייאסר על ספק גדול לקבוע מחיר מומלץ לצרכן; וייאסר ביצוע תמחור אסור וקשירה טורפנית, קרי התניית מכירה של מוצר מוביל בקניית מוצר נמכר פחות, או מכירה של מוצר במחיר נמוך מעלות אספקת המוצר לקמעונאי (לוס לידר).

האיסורים המרכזיים על ענקיות המזון והספקים הגדולים ייכנסו לתוקף ב-15 בינואר 2015. מי שיפר את החוק יהיה צפוי לקנס של כ-300 אלף שקל.

"חסרה תחרות?"

בשיחה עם "גלובס" אמר היום (ד') קמעונאי בכיר: "מאגר המחירים הזה יביא לתיאום המחירים הכי גדול בהיסטוריה. ברגע שהמחירים יהיו שקופים, אז בכל המוצרים שהרווחיות עליהם נמוכה, כולם יישרו קו ולא ייגעו בזה. בצרפת יצאו עם הנחיה שאסור למכור מוצר מתחת למחיר עלות. זה הביא לכך שקמעונאים הפסיקו להתחרות על המוצרים האלה.

"מרגע שיהיה מאגר, רמי לוי או שופרסל יקבעו מחיר - וכולם יישרו קו. במוצרים שלא מרוויחים מספיק, הם יבינו שמנווטים לפיהן, ואז הם ירימו את המחירים - וכולם ירימו בעקבותיהן.

"כיום, בגלל שללקוח אין אינפורמציה זמינה, אז מצד אחד יכולת ההשוואה לא משוכללת - אבל עדיין הקמעונאים לוקחים מוצר עם מחיר נתפס (מוצר שהצרכן מודע למחיר שלו - א.ח) ומורידים את המחיר. ברגע שהאינפורמציה תהיה זמינה יותר, יתחרו על מוצרים לא מוכרים, והקמעונאי יעבור למוצרים שיש לו אינטרס לעשות עליהם מבצע".

גם מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן, מטיל ספק גדול בתועלת מאגר הנתונים לצרכן. "זה יעבוד לתקופה קצרה, ואחוזים בודדים של הציבור יעסקו בזה", אמר אברכהן. "בסופו של יום, כל מיני נותני שירותים והעיתונות יתעסקו בזה. המחיר של חלק מהמוצרים יתייצב אחרי תהליך קצר, במדרגה אחת אולי נמוכה יותר, וייעצר".

עם זאת אומר אברכהן: "נתאים עצמנו ונפרסם כל מה שירצו. שופרסל תדע לעמוד בכל חוק המזון ולהמשיך להוביל את השוק ולהוריד את המחירים לצרכן, כפי שהבטחתי. כל זמן שהספקים לא יכפו התייקרויות, אין סיבה שלא נוריד מחירים. אנחנו חברה מתקדמת מאוד מבחינת מערכות המחשוב שלה, ואין לי ספק שנהיה הראשונים להתארגן".

אייל רביד, מנכ"ל ומבעלי השליטה ברשת ויקטורי, גורס כי לרשתות השיווק אין קושי טכני לשדר את הנתונים, ואולם לדבריו, "זה יעשה לצרכן סלט בעיניים, כי הוא יראה בעת ובעונה אחת 1,000 מחירונים של 12-18 אלף פריטים בכל חנות.

"כל החוק הוא פספוס - וכך הוא נראה. איזה חבר כנסת שהצביע אתמול על החוק ניהל או יודע איך מתנהל סופרמרקט? זה בכלל לא משנה מה היה בדיונים בוועדות שבהן כל צד אמר את שלו. בסוף כל חבר כנסת הצביע כמו שרצה אבישי ברוורמן או הממונה על ההגבלים העסקיים. אני נוכחתי ב-2-3 ישיבות. אמרתי את מה שיש לי. אחרים אמרו. וזה לא קידם שום דבר. בסוף יצא משהו אחר.

"איזה סעיף בחוק הזה מוריד מחירים לצרכן? לא נתקלתי בסעיף שגורם להורדת מחירים. חסרה כיום תחרות ברשתות המזון? מה השתנה אצל הספקים הגדולים? מאומה. הגבלת שטח המדף היא שטויות. איזה ספק קיבל 50% מהמדף?".

"הסל של עם ישראל"

קמעונאי בכיר בשוק אמר ל"גלובס": "אני חשבתי שצריך לקחת סל של מאות מוצרים שהם הכי חשובים - ולפרסם אותם. שעליהם תהיה מלחמה טיפה יותר גדולה, אבל אלה ירכיבו את הסל המשפחתי האמיתי, גם אם זה 100, 500 או 1,000. אלה המוצרים שעם ישראל קונה בדרך-כלל ומשתמש בסל המשפחתי, ואז אפשר היה להבטיח שהסל המשפחתי האמיתי יהיה סל זול.

"דרך המערכת הזאת, הספקים והקמעונאים היו מבינים שזה הסל. כשיהיו עכשיו 16-18 אלף מוצרים, ימשיך הערבול של המחירים. גם אם יבנו ויחתכו לאחר מכן, זה לא יהיה רלוונטי. רשתות הרי יצטרכו גם להרוויח - ואי-אפשר להוריד מחירים בכל".

בהתייחס להגבלות על שטח המדף אמר הקמעונאי הבכיר: "הציבור מכתיב את גודל המדף ואת היקף התצוגה. אם המוצר טוב - יגדילו את שטח המדף. כשהמוצר לא טוב - הוא ייקבר כי הוא לא ימכור, והספק ימות. הכול נקבע על-ידי הצרכן".

ספקים קטנים שעמם שוחח "גלובס" לא תולים תקווה גדולה בחוק. ליאורה בירנהק-מרקוס, בעלת מנעמים, אומרת כי "יש בחוק הזה כל-כך הרבה דברים לא מובנים, והוא נותן לך הרגשה שאתה צריך לבוא לקניין בסופרמרקט עם עורך דין, ונראה שגם הקניין יצטרך לשבת עם עורך דין. אי-אפשר יהיה לנהל משא-ומתן עם הספקים הגדולים על הנחות נוספות, אבל כן יהיה אפשר לנהל משא-ומתן כזה עם הספקים הקטנים ולהחליש אותם. כמו שזה נראה, במכלול החוק לא יחזק את הספקים הקטנים".

אדם נוסף שמטיל ספק בתועלת החוק לצרכן הוא יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ אבישי ברוורמן: "אמרתי בתחילת הדיונים שלא ראיתי בחוק הזה בשורה גדולה, כי הדבר היחיד שמעניין אותי זה שהמחירים ירדו. אני לא משוכנע שגם השקיפות תביא את הבשורה. אני מקווה שתהיה בתהליך הזה ירידת מחירים, אך אני מסופק ומקווה שאתבדה".

בארגוני הצרכנים מרוצים: "הזדמנות חשובה שאסור לפספס"

חוק המזון מעלה עמו סימני שאלה. ראשית, בדבר יישומו ואופן התפעול הלכה למעשה בהיבט הצרכן. אלא שכפי שמסביר רונן רגב-כביר, המשנה למנכ"ל "אמון הציבור", הדברים אמורים להיות פשוטים הרבה יותר ממה שנדמה. הרעיון של מאגר ממשלתי אחד ירד מן הפרק, וכל רשת תידרש לפרסם עצמאית את מחיריה. תצוגת המוצרים תהיה דומה לזו שמוכרת מאתרים כמו "מיי סופרמרקט" או "זאפ מרקט", שיוכלו כמובן להשתמש במידע של הרשתות והצגתו בממד השוואתי, כשלכל מוצר יתלווה כיתוב ותמונה שתקל על איתורו.

כצפוי, הגופים הצרכניים מברכים את המהלך ומונים לא רק את היתרונות שבעידוד התחרות - אלא גם ביכולות של הממונה על ההגבלים העסקיים להפעיל סמכויות שנתונות לו במסגרת החוק, למשל בכל הנוגע לאינדיקציה של אפליית מחירים בפריפריה, עידוד יצרנים קטנים או בכל הנוגע למחיר מונופוליסטי.

ב"אמון הציבור" מבהירים: "אישור החוק הינו צעד חשוב, אך זהו צעד ראשון; הדרך עוד ארוכה ורצופה אתגרים".

מנכ"לית "אמון הציבור", מירב כהן, הזכירה כי יישום החוק ואכיפתו וחובת ההוכחה מוטלים על הממשלה. "הציבור בישראל שבע מחוקים מצוינים שבפועל אינם מיושמים ומותירים אותו חסר אונים ואבוד אל מול מחירי המזון המאמירים והיעדר התחרות", אמרה כהן. "יש כאן הזדמנות חשובה - ואסור לפספס אותה. ההצעה שגיבשנו והתקבלה - שלפיה נוכל כולנו לדעת בכל רגע נתון איפה סל הקניות הזול ביותר - מעבירה את הכוח לידיים שלנו, ואנחנו מאמינים שתחרות אמיתית תוביל להורדת המחירים. אבל זה לא מספיק - נדרש צעד משלים, והוא הסרת החסמים ליבוא מוצרים מחו"ל בקטגוריות שבהן חסרה תחרות".

גם במועצה לצרכנות הביעו שביעות-רצון מאישור החוק. עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, ציין את הגברת התחרותיות שתוביל לדבריו להוזלת מחירים. "בצד זאת, מבחנו של כל חוק הוא ביישום ובאכיפה, והמועצה מתכוונת לעקוב מקרוב אחר התוצאות בשטח של חוק המזון החדש והחשוב", אמר פלג.

עיקרי חוק המזון

1. רשתות שיווק עם מחזור מכירות גבוה מ-250 מיליון שקל בשנה יחויבו לפרסם אחת לשעה באינטרנט את המחירים של כל המוצרים, בכל סניף.

2. שטח המדף של ספקים עם מכירות שנתיות של יותר ממיליארד שקל בשנה יוגבל ל-50% מהשטח ברשתות המזון.

3. לממונה על ההגבלים העסקיים תהיה סמכות למנוע מרשתות השיווק לפתוח סניפים חדשים ולהורות על מכירת סניפים בשכונות ובמקומות שבהם יימצא שאין תחרות אזורית.

4. ייאסר תשלום בעבור הקצאת שטח מכירה לספקים גדולים.

5. ייאסר על ספק גדול לקבוע מחיר מומלץ לצרכן.

6. ייאסר ביצוע תמחור אסור וקשירה טורפנית, קרי התניית מכירה של מוצר מוביל בקניית מוצר נמכר פחות, או מכירה של מוצר במחיר נמוך מעלות אספקת המוצר לקמעונאי.

צרו איתנו קשר *5988