בקרוב: ישראל תוכל לקבל מידע על נכסי ישראלים בארה"ב

ארה"ב וישראל יעבירו נתונים על חשבונות הבנק של תושביהן כדי להילחם בהעלמות מס ■ הערכות: ישראל עשויה לחתום על הסכמים דומים עם מדינות נוספות ■ עו"ד יעל גרוסמן: "קבורתה הסופית של הסודיות הבנקאית"

הממשלה צפויה לאשר בקרוב את ההסכם להחלפת מידע בין רשויות המס בישראל וארה"ב על התושבים של שתי המדינות. ל"גלובס" נודע כי הקבינט הכלכלי-חברתי, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, צפוי להעלות בזמן הקרוב את ההסכם לדיון, ולאשרו. אישור של הקבינט הוא בעל תוקף כמו כל החלטת ממשלה.

נציין כי עדיין לא נחתם ההסכם מול הרשויות האמריקאיות, ואולם גושפנקא של הממשלה להתקדם במגעים אמורה לקדם את חתימת ההסכם.

סוגיית ההסכם הייתה אמורה לעלות כבר בדיון שיקיים הקבינט מחר (ב'), אך היא נדחתה מסיבות טכניות ותעלה לאישור בזמן הקרוב. מסמך שהכין משרד האוצר, ושאמור להוות את הבסיס לדיון, הגיע לידי "גלובס", וממנו עולים פרטי ההסכם המתגבש.

ההסכם אמור להסדיר את העברת המידע לרשויות המס בארה"ב באמצעות רשות המסים הישראלית, שתקבל את המידע מהגופים הפיננסיים בישראל, ובראשם הבנקים. הבנקים יעבירו לרשויות המס מידע לגבי נכסים פיננסיים המוחזקים על-ידי אזרחי ארה"ב או בעלי גרין קארד, וכן לגבי נכסים פיננסיים של חברות שמוחזקות באופן מהותי על-ידי תושבים אמריקאים.

עוד נציין כי לפי הערכות ישראל עשויה לחתום בעתיד על הסכמי שיתוף-פעולה דומים עם מדינות נוספות.

ההסכם הנוכחי יהיה חלופה ליישום חוק ה-FATCA האמריקאי, הדורש מהגופים הפיננסיים לחתום על הסכם ישיר מול הרשויות האמריקאיות להעברת מידע על הלקוחות האמריקאים שלהם.

כפי שפורסם בעבר ב"גלובס", ההסכם צפוי להיות הדדי: "ההסכם יכלול אופציה שלפיה בהתקיים תנאים מסוימים, תהיה העברת מידע מרשויות המס בארה"ב לרשות המסים בישראל, אודות הכנסות של תושבי ישראל בארה"ב", נכתב במסמך.

במסמך מעריכים כי חתימה על ההסכם תגדיל את הכנסות המדינה, שכן היא תקבל מידע על נכסים פיננסיים השייכים לישראלים בארה"ב. עם זאת, הם מציינים כי לא ניתן לאמוד את היקף ההכנסות.

לא מאוזן

אלא שנראה כי החלפת המידע בין ישראל לארה"ב אינה באותה עוצמה - כלומר בה בשעה שהרשויות בישראל יעבירו אוטומטית את כל המידע על האזרחים האמריקאים, האמריקאים יעבירו מידע לישראל רק בתנאים ובמקרים מיוחדים.

נציין כי ישראל אינה המדינה הראשונה שתחתום על הסכם כזה: ישנן כבר כמה מדינות שחתמו על הסכם עם ארה"ב ובהן בריטניה, דנמרק, צרפת, ספרד ויפן; עוד מדינות הביעו נכונות לעשות זאת בעתיד.

ההסכם צפוי לכלול גם הוראות בעניין שמירת המידע ואבטחתו וכן הוראות שיגבילו את השימוש שיוכלו רשויות המס בארה"ב לעשות במידע שיתקבל, וזאת בשל הצורך להגנה על הפרטיות.

קידום ההסכם לא יסתיים רק באישורו בקבינט. האוצר יצטרך גם להוביל כמה תיקוני חקיקה שיאפשרו את יישום ההסכם, כגון סעיף העברת מידע במסגרת התיקון לחוק איסור הלבנת הון. כן יהיה עליו לידע את הציבור בדבר ההסכם ובדבר העובדה שהמדינה תעביר מידע על חשבונות בנק של תושבים אמריקאים לשלטונות המס בארה"ב.

במסמך מציינים באוצר כי למשרד המשפטים אין התנגדות להסכם ולתיקוני החקיקה הכרוכים בקידומו. עוד מציינים במסמך של האוצר כי בכדי ליישם את ההסכם נדרשת תוספת תקציב של מיליוני שקלים וכן תוספת של כוח-אדם.

למסמך מצורפת גם חוות-דעת של היועצת המשפטית של מינהל הכנסות המדינה, טליה דושן-גדיש, האומר כי למצב שבו לא ייחתם הסכם של בנק עם הרשויות האמריקאיות, תהיה השלכה חמורה ביותר על הבנקים (ארה"ב צפויה להחרים בנקים שלא ישתפו פעולה עמה). כמו כן, חתימה על הסכם בין המדינות עדיפה על החלופה האחרת, שבה כל בנק יחתום בנפרד על הסכם עם הרשויות בארה"ב.

עו"ד יעל גרוסמן, הבעלים של משרד עו"ד יעל גרוסמן, המתמחה בין היתר בהלבנת הון, מציינת כי הסכם שכזה פוגע בצורה משמעותית בסודיות הבנקאית: "ההחלטה סוללת את הדרך לפגיעה נוספת בחיץ שבין ניהול כספים בבנק לבין התפשטות בפני מס הכנסה. אמנם כרגע נועד הצעד להקל על הבנקים, ולחסוך מהם את הצורך להתנהל ישירות מול רשויות המס בארה"ב. אבל הניסיון מוכיח שבהמשך הוא יוביל לחשיפה של כלל הפעילות הבנקאית של הציבור בפני רשויות המס בישראל".

עוד מזהירה עו"ד גרוסמן: "זו תהיה קבורתה הסופית של הסודיות הבנקאית מצד אחד, ואות הזינוק לשגשוג ופריחה של גופים מחתרתיים מצד שני, שימהרו להציע לציבור ערוצים חלופיים".

לא מתעסקים עם האמריקאים

המגעים לגיבוש הסכם פעולה בנושא מס נולדו בעקבות חוק ה-FATCA (רש"ת: Foreign account tax compliance act). לפני 4 שנים נחקק בקונגרס האמריקאי חוק זה, שמטרתו מניעת התחמקות מתשלום מס על-ידי אמריקאים המנהלים את כספם מחוץ למדינה. החקיקה נוצרה על רקע החלטת הממשל האמריקאי להעמיק באגרסיביות את המאבק בתושביו מעלימי המס.

לפי החוק, הנחשב דרקוני, כל גוף פיננסי בעולם צריך להתקשר בהסכם עם רשות המסים בארה"ב, ולפיו למעשה יתחייב לבצע בדיקת נאותות ללקוחותיו האמריקאים, גם אם אינם מתגוררים בארה"ב, ולהעביר אחת לשנה מידע על חשבונותיהם. לצורך כך נאלצו הבנקים ברחבי העולם למפות את הלקוחות האמריקאים, להחתים אותם על טפסים מתאימים, ובמידת הצורך אף לעשות להם ניכוי מס במקור של 30%.

בנקים שלא ישתפו פעולה ולא יחתמו על הסכם שכזה, יוחרמו על-ידי ארה"ב ולא יוכלו לעבוד עם המערכת הפיננסית האמריקאית - תנאי בלתי אפשרי לבנק; לכן כולם נאלצו ליישר קו עם הכללים האגרסיביים האלה.

יישום כללי ה-FATCA גרם ללא מעט לחץ במערכת הפיננסית בישראל, שכן החשש המרכזי בבנקים הוא מהמתמודדות ישירה עם הרשויות האמריקאיות הידועות כאגרסיביות בסנקציות שלהן, וכן מכיוון שהדרישות האמריקאיות סותרות נהלים קיימים בנושא סודיות בנקאית לדוגמה.

אפשרות נוספת היא שהמדינה תחתום על הסכם לשיתוף-פעולה עם הרשויות האמריקאיות, כך שהבנקים בישראל יהיו כפופים רק לרשויות הישראליות שירכזו את הדיווח מול האמריקאים.

לפני שנה וחצי הוקם באוצר צוות שבחן אפשרות לגיבוש הסכם לשיתוף-פעולה שכזה, והחליט לקדם מהלך להסכם שכזה מול ארה"ב. המגעים הואצו בחודשים האחרונים, וכאמור בזמן הקרוב צפוי ההסכם לעלות לאישור הממשלה.