השבתת הדואר השבוע הייתה רק יריית הפתיחה במאבק ארוך שעוד יחריף. ועד עובדי הדואר אינו חף מאחריות למצב החברה, אבל כשמדובר בחברה ממשלתית שגם מפוקחת על-ידי הממשלה, אי-אפשר שלא להטיל אחריות למצב הדואר גם על משרד התקשורת.
בדואר מתרחשים דברים מאוד דומים למה שמתרחש ברשות השידור: ועד עובדים מיליטנטי, מינויים פוליטיים ועודף כוח אדם. הבעיה היא שהדואר הוא לא נושא "סקסי"; הוא לא מעורר אמוציות כמו רשות השידור, כי במקרה של הדואר אין סיפור האגרה המרגיז.
הפיתרון הוא כנראה אחד ויחיד: עד שהחברה לא תופרט אין סיכוי לשינוי בתרבות הארגונית. אין דרך אחרת. אלא שבדרך להפרטה חייבים לנקוט צעדים ממשיים לשיפור המצב: העובדים חייבים לקבל פיצוי הולם עבור כל מי שיצטרך לעזוב, וההנהלה חייבת לקבל לידיה את הגמישות הניהולית הנדרשת.
לא צריך לחפש מודלים רחוקים לזה: אפשר למצוא אותם בהפרטת בזק הממשלתית. העובדים קיבלו אז את ליטרת הבשר שלהם, ההנהלה קיבלה את הזכות לנהל, והתוצאות של בזק מדברות בעד עצמן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
