סטפק: חשבתם שאג"ח ממשלת ישראל סולידיות? זהו שלא

יו"ר מיטב-דש: "הסיכון בהשקעה באג"ח של ישראל הוא גדול ומוחשי. תשננו את הכלל: כאשר ניתן להעריך שמשהו עומד לקרות, פחות חשוב להעריך מתי הוא יקרה. ובמקרה כזה מסתפקים בתשואות נמוכות יותר וממתינים בסבלנות להזדמנויות אחרות"

צבי סטפק, יו"ר בית ההשקעות מיטב-דש, שובר בסקירה חדשה מוסכמות של שנים בכל הנוגע להשקעות, וטוען כי אג"ח ממשלתיות הן כבר לא אפיק השקעה סולידי והסיכון בהשקעה בהן הוא גדול ומוחשי.

כיצד מתמודדים עם הסיכון הזה? "תשננו את הכלל: כאשר ניתן להעריך שמשהו עומד לקרות, פחות חשוב להעריך מתי הוא יקרה. ובמקרה כזה לא מפתחים תיאבון גדול מדי. מסתפקים בתשואות נמוכות יותר שבטווחים קצרים יותר, וממתינים באיפוק ובסבלנות להזדמנויות שעוד יבואו", מסביר סטפק.

סטפק כותב, כי "האג"ח של ממשלת ישראל נחשבו מאז ומתמיד לעוגן בהשקעות של ציבור החוסכים והמשקיעים בישראל, הן באמצעות השקעה ישירה בהן, והן באמצעות קרנות נאמנות, קופות גמל וכיו"ב. זהו מרכיב שנחשב כל השנים לסולידי מאוד. אלא שהשינויים הדרמטיים שחלו במשק העולמי ובשווקים הפיננסיים בכלל, ובהזרמת כספים לשווקים ומדיניות של ריבית אפסית בפרט, טרפו את הקלפים ומשנים כמה מוסכמות יסוד".

לדברי סטפק, "מי שרוכש כיום אג"ח של ממשלת ישראל שצמודות למדד לטווח זמן (פרעון) של עד 5 שנים יודע בוודאות שהוא הולך להפסיד כסף - הוא לא יקבל אינפלציה פלוס 2%-3% כפי שהיה הרבה שנים, אלא אינפלציה מינוס 0.5%, וגם אינפלציה מינוס 1% ויותר לשנה. מה סולידי כאן? שום דבר פרט להפסד. ההפסד הוא סולידי בגובה מסוים וידוע מראש", הוא טוען.

עוד הוא מוסיף: "מי שרוכש אג"ח צמודות מדד ליותר מ-5 שנים יקבל את האינפלציה, וגם יותר אם ישקיע לטווחים ארוכים לפדיון של 15 שנים (פחות מ-1% מעבר לאינפלציה), אבל אז הוא חשוף לסיכון של ירידה בשערי אגרות החוב האלה שעלולה להתברר ככואבת מאוד".

יו"ר מיטב-דש כותב, כי "'בועה' היא מילה ללא משמעות, והשאלה הנכונה היא האם המחירים כיום הם יקרים. וכאן התשובה ברורה מאוד. כן! המחירים יקרים, יקרים מאוד". הוא מציין כי כיום ריבית בנק ישראל עומדת על 0.75% אבל התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים עומדת כיום על 3.4%. כיום אג"ח ממשלת ארה"ב נסחרת בתשואה שנתית לפדיון של כ-2.8%. כלומר, פער התשואות הצטמצם מאוד והגיע ל-0.6% לשנה, וזה עלול להתברר "כטריגר לשינוי כיוון, ובעוצמה", לדבריו.

סטפק מסביר את הסיבות שהביאו את אגרות החוב של ממשלת ישראל לרמת שערים כזו: ראשית, הן נהנות מנזילות גבוהה מאוד במערכת; שנית, תמונת הגרעון התקציבי שנראתה קשה אך לפני שנה התהפכה באופן דרמטי לטובה; שלישית, הפחתת הריבית ע"י בנק ישראל מ-1.75% לפני כשנה ל-0.75% כיום, ואף עם ציפיות להפחתה נוספת כפי שמגולם בתשואות המק"מ.

"אם אגרות החוב של ממשלת ארה"ב ימשיכו לרדת, הן יגררו אחריהן את אג"ח ממשלת ישראל, שיגררו אחריהן את אגרות החוב הבנקאיות שמצידן יפילו את אגרות החוב תל בונד 20, 40, 60, שיפגעו באגרות החוב שמחוץ למדדי התל בונד", סטפק מעריך, ומסייג שהתרחיש הזה לא יתקיים אם קצב ההתאוששות של הכלכלה האמריקאית יאכזב, או שיתקיים משבר גיאופוליטי חריף שידחוף משקיעים לעגון במי המבטחים של אגרות החוב של ממשלת ארה"ב".