השופט שמתנגד לסגירת חברות ומציל אלפים מפיטורים

תיקי הפירוקים וההסדרים הכבדים מגיעים אל שופט ביהמ"ש המחוזי בנצרת עיילבוני ■ למרות הרזומה המרשים ופסקי-הדין החדשניים והאמיצים, שמו אינו מוכר כמו הקולגות מהמרכז אורנשטיין ואלשיך, אך נראה שזה ישתנה בקרוב

הטלטלות הכלכליות שעובר המשק בשנים האחרונות לא פסחו על חברה צפונית מוכרת, שנקלעה לפני מספר חודשים לקשיים והגיעה לסף חדלות-פירעון. הנושים המובטחים ניהלו קרב משפטי קשוח מול באי-כוח החברה ומול גורמים נוספים, על קבלת נכסיה, שעמדו בפני סכנת התפוגגות.

בדומה למרבית תיקי הפירוק וחדלות-הפירעון בצפון הארץ, גם התיק של החברה הצפונית הגיע לשולחנו של שופט ביהמ"ש המחוזי בנצרת, עאטף עיילבוני (48). הדיונים המתוחים בתיק התמשכו שעות וימים שבמהלכם עלו מדי פעם מאולמו של עיילבוני, צעקות הצדדים. סערת-הרוחות הגיעה אף לכך שבאחד הדיונים נאלצו מאבטחי בית-המשפט להרגיע את הרוחות.

אחד הגורמים המעורבים במשפט, סיפר ל"גלובס", כי בתום אחד הדיונים המכריעים בתיק, זימן השופט עיילבוני את עורכי-הדין של הצדדים ללשכתו להתייעצות. הוא הכין להם בעצמו תה חם עם ג'ינג'ר ודבש, ניסה להרגיע את הרוחות, ושכנע אותם להגיע לפתרון מוסכם.

בזכות התעקשותו של עיילבוני, ואולי גם בזכות התה הטעים, החברה המשיכה להתקיים, משקיע חדש הגיע מבחוץ, הפיטורים של עובדיה הרבים נמנעו, וגם הנושים המובטחים יזכו להיפרע מהשעבוד השוטף של הנכסים.

עיילבוני אמנם אינו מוכר כמו השופטים במרכז הארץ, העוסקים בפירוקים ובהסדרי-חוב, אך לדברי משפטנים מובילים בתחום, עיילבוני אינו נופל משופטי המרכז בשיעור קומתו המשפטי.

מבין תהליכים ולא נצמד לדין

לדברי עו"ד מוכר ומוביל בתחום הפירוקים, "עיילבוני ניחן בחוכמה רבה ובסבלנות אין קץ. הוא מנהל את הדיונים בנועם רב, ויחד עם זה בתקיפות ותוך הבנה של נפש האדם. יש לו יכולת גישור נדירה, ובזכות העובדה שהוא מכיר את התיקים על בוריים, הוא רואה מהר מאוד מי מנסה לתחמן אותו, את המערכת ואת בעלי התפקיד. הוא פשוט יודע איך לקצוץ את הכנפיים למי שצריך".

לדברי עו"ד גיא גיסין, אחד מהמובילים בתחומי חדלות-פירעון והסדרי-חוב - שעיילבוני מינה אותו לאחרונה למפרק הזמני של "מטבחי טופז" ושל יצרנית המטבחים שלה, חברת "ספייס" - לעיילבוני יש מזג שיפוטי מיוחד במינו, והוא ניחן בצניעות, בחוכמה ובדעה עצמאית.

- במה בא לידי ביטוי "המזג השיפוטי המיוחד" שציינת?

גיסין: "אתן לך דוגמה. בשעתו, התנהל אצלו התיק של חברת 'רבינטקס' ושל החברה-האם שלה, 'אינספייר'. זה היה תיק עמוס תובעים, עם המון אנשים ועורכי-דין ומתחים. אך עיילבוני ניהל את הדיון ביעילות ובשקט, וגם נתן לכל אחד להביע את עמדתו".

גיסין אומר, כי המזג השיפוטי והסבלנות של עיילבוני, לא באים על-חשבון יכולותיו לקבל הכרעות. "עיילבוני יודע להכריע ולהכריע נכון. הוא מבין את התהליכים העסקיים ואת האינטרסים הכלכליים, ולא נצמד להוראות דין. הוא פועל כמו שהשופטת ורדה אלשיך קראה לזה, כ'יו"ר הדירקטוריון'. הוא מבין את הצרכים של העובדים ושל הנושים, ומתייחס כראוי לכל ההיבטים העולים בתיק".

עורכת-דין בולטת בתחום חדלות-הפירעון שמרבה להופיע בפני עיילבוני, וביקשה להישאר בעילום שם, מתארת אותו כ"שופט חכם בצורה בלתי רגילה. הוא מצליח לכפות על צדדים פתרונות שאף אחד לא מרוצה וכולם מרוצים, ולשרת את האינטרסים של כל הצדדים". לדבריה, "עיילבוני הוא בנוסף שופט יצירתי מאוד". והיא מביאה לדוגמה מהלך לא סטנדרטי שהוא עשה בעת האחרונה כשמינה שלושה נאמנים לתיק פירוק. "בכך, הוא נתן בעצם לכל הצדדים פתחון פה ואפשרות לזעוק כל אחד את הכאבים שלו, תוך מתן פתרון לא מלא לאף אחד, אבל פתרון".

עורכת-הדין הבהירה, כי מאזן-האימה בתיקי פירוק, הסדרים וכינוסי נכסים הוא עדין, הזמן יקר, וכל יום שעובר הוא קריטי. "אבל השופט עיילבוני מנהל את התיקים, כאילו יש לו זמן. אין לו בעיה לשבת שעות על גבי שעות עם הצדדים, ולקבוע דיון מדי יום כדי להביא לפתרון. בתיק שניהלתי אצלו היינו מגיעים בבוקר ויוצאים בלילה, ועיילבוני בנועם ובכריזמה מטורפת פשוט הצליח לכפות בעדינות את הפתרון שנראה לו נכון".

ויש עוד סופרליטיבים. לדברי עו"ד עמית לדרמן ממשרד עוה"ד שלמה נס, עיילבוני הוא "שופט גדול שניחן בכל הכישורים שדרושים לשופט". לדרמן הופיע בפני עיילבוני בתיקים של הסדרי נושים והקפאת הליכים של חברות בולטות בצפון, בהן חברת הבנייה רושרוש, חברת א.צ.ט וחברת אינספייר של אבי ורטהיים, והוא יצא מרוצה מכולם. לדרמן: "יש לו ידע משפטי נרחב, יכולת מאוד-מאוד גבוהה לסיים סכסוכים בהסדרים. גומרים אצלו תיק בפשרה בחמש אחר-הצהריים כשהחניון עומד להיסגר. לא ראיתי שופט שיושב כמוהו מהבוקר ולא זז מהכיסא עד הערב".

גם בית-המשפט העליון כבר הכיר ברמת השיפוט הגבוהה של שופט הפירוקים מהצפון. לדברי עורך-דין שעימו שוחחנו, בדיון בערעור שהוגש על החלטת עיילבוני לאשר הסדר נושים לחברת רושרוש, אמרה ראשת הרכב השופטים בעליון, השופטת בדימוס, איילה פרוקצ'יה, כי חלף זמן רב מאז שהיא קראה פסק-דין כל-כך מנומק ויסודי כמו זה שנתן עיילבוני, וכי כל מה שיש לה להציע לצד המערער זה למשוך את הערעור ללא צו להוצאות. וכך אכן היה.

עאטף עיילבוני נולד בינואר 1966 בכפר עיילבון שבגליל. הוא למד בבתי-הספר בכפר, וסיים את לימודי התיכון בגימנסיית הגליל הנוצרית בעיילבון, במגמה ריאלית (מתמטיקה ופיזיקה(. ב-1984 התחיל ללמוד משפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל ללימודיו, החל משנה א' באוניברסיטה ועד סיום לימודי התואר הראשון, ב-1988, עבד עיילבוני כסטודנט במשרד עוה"ד אליאס ח'ורי בירושלים, נוסף לעבודות מזדמנות לצורך מימון הלימודים. את ההתמחות עשה במשרד עו"ד ח'ורי, ושנה במשרד עוה"ד החיפאי ישראל גולדברג.

הסדרי נושים חרף התנגדות הבנקים

לדברי עו"ד ח'ורי, "עיילבוני היה אחד המתמחים הכי בולטים שהתמחו אצלי. יש לו כושר ניתוח ותפיסה משפטית מעולה, והוא היה מוצא את הנקודות הנכונות בכל תיק. בכתיבתו הוא בהיר, ברור ונקי. הוא איש חביב ונעים הליכות, וכל צוות המשרד, אז היינו 15 איש, אהבו אותו מאוד.

ח'ורי מציין, כי כשעיילבוני הגיש מועמדות לבית-המשפט, ומנהל בתי-המשפט פנה אליו, "המלצתי עליו בחום". ח'ורי: "הוא בעל מזג שיפוטי ונותן כבוד גם למי שהוא חולק עליו. הדברים הללו הם נדירים בבתי-משפט היום".

לאחר סיום ההתמחות, משנת 1989, עבד עיילבוני כשכיר במשרד עורכי-דין ישראל גולדברג, כך עד שנת 1995, שבה הפך לשותף במשרד גולדברג; וכמו כן פתח משרד עורכי-דין עצמאי בכפר עיילבון, שאותו ניהל באופן נפרד ועצמאי עד למינויו לשופט בשנת 2000.

בעבודתו כעו"ד עסק עיילבוני בתחומים האזרחי, מסחרי, חוזים ובעיקר בנזיקין ובביטוח. הוא ייצג חברות ביטוח ותובעים בתביעות נזקי גוף ונזקי רכוש. בשנת 2000 התמנה לשופט בבית-משפט השלום בנצרת. כשופט שלום עסק עיילבוני בתחום האזרחי בכלל ובתחום הנזיקין בפרט. בשנים 2003-2004 הוטל עליו להיות שופט מוקד בתיקי נזקי גוף בבית-משפט השלום בנצרת.

ב-2006 הוא עבר לבית-המשפט המחוזי והתמנה לשופט בפועל בבית-המשפט המחוזי בנצרת, ומאז מכהן כשופט כלכלי האחראי על התיקים הקשורים לדיני חברות, לרבות פירוק חברות והבראתן, הסדרי-חוב, אכיפת שעבודים ואג"חים, וכן כינוסי נכסים בחברות. בשנים 2009-2010 טיפל בתיקי פשיטות-הרגל במחוז הצפוני; ומשנת 2013, הוא השופט היחיד במחוז הצפון שמטפל בערעורים נגד מס-הכנסה ומע"מ.

עיילבוני דן בתיקים רבים וחשובים, הוציא החלטות ונתן פסקי-דין, שחלקם חדשניים. בין היתר, הוא הורה לאחרונה על פירוק מטבחי טופז ויצרנית המטבחים שלה חברת ספייס. הוא ציין בהחלטתו כי "שתי החברות - טופז וספייס, נקלעו למצב שבו יש צורך דחוף ומיידי במינוי בעל תפקיד כדי לנסות, בדחיפות המתחייבת, להציל את אשר ניתן, ולבחון אפשרות שמכירת הפעילות ככל שעוד קיימת, תיעשה בדחיפות המתבקשת".

פסקי-דין בולטים נוספים שנתן עיילבוני הם פס"ד הדן בסוגיית תוקף ביטוח חבות המעביד, מקום שבו המבוטח העסיק מספר עובדים גדול מזה המבוטח בפוליסה. (ת"א 1123/02 אמיל ראשד). פס"ד הכופה התמחרות בין בעלי מניות בחברה (27213-05-10 מזאוי נ' מזאוי). במקרה אחר, קבע עיילבוני כי שכר-הטרחה של כונס נכסים שהתמנה בהוצאה-לפועל ואף פעל בתיק פירוק, ייקבע לפי תקנות החברות (פר"ק (נצ') 1029/04 אברהם נעים נ' גלילי ואח').

לא נופל ברמתו משופטי המרכז

פסק-דין חדשני אחר של עיילבוני ניתן בתיק הפירוק של חברת "חרושת מתכת בית השיטה" נגד בנק הפועלים. במסגרת התיק אישר השופט הסדר נושים חרף התנגדות הבנקים, שהיוו שני-שלישים ממספר הנושים המובטחים, לאחר שקבע כי לבית-המשפט יש סמכות עקרונית לבחון את השיקולים של הבנקים בהתנגדותם, לפסול את התנגדותם, ולאשר הסדר נושים שלא אושר ברוב הדרוש על-פי דין.

למרות הרזומה המרשים של עיילבוני, התיקים הרבים שבהם הוא עוסק, ותשבחות המשפטנים על מקצועיותו וטיב עבודתו, שמו אינו מוכר ברבים; בעיקר משום שהוא מכהן כשופט בצפון הארץ, ולא במרכזה. בשונה מ"כוכבי משפט" בתחום הפירוקים, כמו שופטי ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, ורדה אלשיך (שפרשה), ואיתן אורנשטיין, שהתקשורת מסקרת את התיקים החשובים שבהם הם דנים מדי יום, נדיר שכלי התקשורת מגיעים לאולמו הצפוני של עיילבוני.

למרות האמור, עורכי-הדין שעימם שוחחנו בטוחים כי עיילבוני ראוי לכהן כשופט בבית-המשפט העליון, וגם יגיע לשם יום אחד. עו"ד אליאס ח'ורי: "הוא משפטן מעולה והוא ראוי להיות שופט בית-המשפט העליון בעתיד, כשהדבר הזה יתאפשר"; ולדברי עו"ד לדרמן: "השופט עיילבוני הוא כבוד למערכת המשפט, כל עו"ד שמופיע בפניו אומר את זה".

עורכת-הדין מציינת, כי עיילבוני אינו נופל ברמתו המקצועית ובאופן שבו הוא מנהל את הדיונים ומכריע, משופטי הפירוקים במרכז. "יש לו כריזמה אדירה ויכולת לנתב את הדיון לאן שהוא רוצה. המתדיינים סרים למרותו, לא פחות משהם סרים למרותו של אורנשטיין, ושסרו למרותה של ורדה אלשיך. הוא מבין אותך עוד לפני שדיברת ואי אפשר לתחמן אותו".

"גורלם ועתידם של עובדי החברות שמתפרקות בצפון יותר מורכב מאשר במרכז"

עולם העסקים הישראלי רוחש ורוגש רובו ככולו "בין גדרה לחדרה", ובעיקר באזור תל-אביב-גוש דן. עם זאת, הפעילות העסקית בדרום הארץ ובצפונה הולכת וגוברת בשנים האחרונות, ולצד הפעילות הזאת עולה גם כמות החברות שנקלעות לקשיים, ואשר עניינן מגיע לבתי-המשפט, לרבות בנושאים של הסדרי-חוב, תיקי פירוק, כינוס נכסים ורשימה ארוכה של נושאים רגישים אחרים.

עם החברות שנקלעו לקשיים באחרונה בצפון הארץ נמנים מפעל הזכוכית פניציה-אמריקה-ישראל, שקרס; חברת מטבחי טופז שעוברת הליכי פירוק, ואשר עניינה נדון בפני השופט עאטף עיילבוני; חברת חרושת-מתכת, חברת רבינטקס, וחברת "התכוף" - שנכנסו להסדרי-חוב, להקפאת הליכים ולהליכי פירוק.

לדברי עו"ד עמית לדרמן, אמנם אזור הצפון לא מרכז אליו את מרב תיקי חדלות-הפירעון, אבל הוא כן מרכז כמה מהתיקים הרגישים ביותר שבהם. "בצפון הארץ הרבה יותר קשה למצוא מקומות עבודה מאשר במרכז. לכן, הגורל של עובדי החברות שמתפרקות ו/או נקלעות לקשיים הוא הרבה יותר מורכב, מסובך וקשה מאשר במרכז. במסגרת ההליכים שמנהל השופט עיילבוני הוא שם את העובדים בראש מעייניו, דואג להם, ועושה הכול כדי לאפשר להם להמשיך להתפרנס בכבוד".

מסכימה לדברים גם עורכת-דין בתחום חדלות-הפירעון, "עיילבוני אחראי אישית להצלת אלפי מקומות עבודה בפריפריה. ראיתי את זה במפעל הפלסטיק 'מריאן-פלסט' במגדל-העמק, במפעל חרושת-מתכת, שנקלע לקשיים ונמכר לחברת ג'ון דיר, ובמקרים רבים נוספים. הנחישות שלו והיכולת שלו להביא להמשך קיומן של החברות חסכו אלפי מפוטרים".

השופט עאטף עיילבוני

גיל: 48

מקום מגורים: עילבון

מצב משפחתי: נשוי 3

תפקיד: שופט בית-המשפט המחוזי בנצרת. משמש כ"שופט כלכלי" שאחראי על התיקים העוסקים בדיני חברות, לרבות פירוק חברות והבראתן, הסדרי-חוב, אכיפת שעבודים ואג"חים, וכן כינוס נכסים בחברות

עוד משהו: מקורביו מעידים כי את הזמן החופשי המועט שיש לו הוא מבלה בקריאה ובצפייה בסרטים. הספרים החביבים עליו עוסקים בפילוסופיית החיים, כגון ספרי הסופר רובין שארמה. הסרטים האהובים עליו (איך לא), הם בעיקר כאלה שעוסקים בעולם המשפט