המדינה שוקלת לוותר על מניית הזהב שלה בחברת הספנות צים; האם היא יודעת מה היא מפסידה?

‎‎‏"גלובס" מגלה מדוע מנסה צים להלך אימים על המדינה בניסיון לשכנע אותה לבטל את מניית הזהב, כמה באמת שווה ההטבה ה"סמלית" הזאת ומה הנזק שייגרם אם תבוטל השליטה הישראלית בצים ‏

‏לאחר שהביאו את החברה לפשיטת רגל ולהסדר החוב הגדול בתולדות המדינה, ולאחר שעשו תספורת של 50% לגופי הפנסיה בישראל, יש למנהלי צים בקשה קטנה: ביטול מניית הזהב של המדינה בחברה. "הציפייה של הבנקים הזרים היא שהמדינה תבטל את מניית הזהב כך שצים תוכל להיכנס לשיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות ובריתות זרות", הסביר לאחרונה מנכ"ל צים רפי דניאלי בראיון לעיתון כלכלי.

בישראל, כידוע, מתייחסים בכבוד לבנקים זרים ולציפיותיהם. משיחות שעשה "גלובס" השבוע עולה כי במשרד האוצר, למשל, אין התנגדות עקרונית לבקשתם של מנהלי צים, בכפוף לכך שתינתן לה גם הסכמת משרדי הביטחון והתחבורה. "לא מדובר במניה רגילה שיש לה ערך כלכלי אלא במעין צו הגנה על אינטרסים חיוניים של המדינה", אמר לנו גורם ממשלתי, "ולכן אם הגורמים שאמונים על אותם אינטרסים יאשרו לאוצר לבטל את המניה - אין מניעה שהיא תבוטל. צריך גם לזכור שבמקרה של פשיטת רגל של צים מניית הזהב לא תהיה שווה דבר".

האומנם? בדיקת "גלובס" מעלה חשד כבד שבממשלה נוצר רושם מוטעה לחלוטין לגבי משמעותה של מניית הזהב ושווייה. ביטול מניית הזהב שווה לבעלי השליטה בצים, בראשות עידן עופר, הרבה מאוד כסף, מעבר לפגיעה הוודאית שתיגרם לאינטרסים ביטחוניים, משקיים ולאומיים. עצם העובדה שהמדינה שוקלת לבטל את מניית הזהב ללא תמורה מצדיקה לפיכך בדיקה.

‏מהי מניית הזהב?

‏עד פברואר 2004 החזיקה המדינה 48.6% ממניות צים בעוד שהחברה לישראל החזיקה ב-48.9%. ב-5 בפברואר הושלמה הפרטת צים, עם מכירת יתרת מניות המדינה לחברה לישראל. במסגרת המכירה ולדרישת מערכת הביטחון הוקצתה למדינה "מניית מדינה מיוחדת" שבה מחזיקים באופן פורמלי שר האוצר ושר התחבורה. היא נועדה להגן על העניינים החיוניים של המדינה בצים: שמירה על קיום צים כחברה ישראלית והבטחה שיכולת ההובלה של צים בכל עת לא תקטן מ"קיבולת" מסוימת, העומדת נכון להיום על 11 אוניות.

המטרה מאחורי דרישה זו, המכונה הצי המינימלי היא להבטיח שלרשות מדינת ישראל תעמוד יכולת להביא מטענים חיוניים בעת מצור צבאי, איומי טרור או חרם בינלאומי נרחב. בנוסף מאפשרת מניית הזהב למנוע מגורמים עוינים להיות בעלי השפעה על ניהול צים. בתקנון צים מפורטות הדרכים שבהן תובטח מניית הזהב. בין היתר נקבע שצים תהיה חברה מאוגדת ורשומה בישראל; מטה העסקים הראשי שלה ומשרדה הראשי והרשום יהיו בישראל; ללא הסכמת המחזיק במניית המדינה לא יתקבלו החלטות בעניינים שונים, וביניהם החלטות על פירוק צים, על מיזוג או על פיצולה; כמו כן נקבעו המידע והמסמכים שהמחזיק במניית המדינה יהיה זכאי לקבל מצים. את רישומה של מניית הזהב דרש מינהל הרכש במשרד הביטחון על רקע החשש שציוד צבאי רגיש המיובא לישראל או מיוצא ממנה ייפול לידיים זרות.

אבל מעבר לחששות הממסד הביטחוני מבטיחה מניית הזהב אינטרסים כלכליים חשובים: העובדה שצים תחת שליטה ישראלית מחייבת את החברה להעסיק קברניטים ישראלים בכל אוניותיה וכן מספר מינימלי של אנשי צוות: בסך הכול מועסקים כיום באוניות צים קרוב ל-200 ישראלים. מאות רבות של ישראלים מתפרנסים "על החוף" מנוכחותה של צים בישראל. ללא צים ניצב מקצוע הימאות בישראל בפני סכנה קיומית בתוך דור, ללא אפשרות להכשיר נתבים, קברניטים, מפקחים ושאר בעלי תפקידים חיוניים. לנוכחותה של צים בישראל יש גם השפעה על יוקר המחיה - צים גובה כיום את מחירי ההובלה הנמוכים ביותר לישראל מהמזרח הרחוק, למשל, והסתלקותה תביא כמעט בוודאות להתייקרות מחירים.

‏האיום של צים

‏בתחילת ינואר פנה בא כוחה של צים, עו"ד דוד שמרון, לרשות החברות והתריע שבמסגרת הסדר החוב המוצע בצים מתכוונת החברה להחזיר לנושיה, למכור או לגרוט 17 מתוך 24 האוניות שנותרו בבעלותה - וכתוצאה מכך יפחת מספר האוניות שבבעלות צים מתחת לרף המינימלי של 11 האוניות שנקבע במניית הזהב. עוד צוין במכתב כי "במסגרת הדיונים לקראת הגעה להסדר חוב, עלתה סוגיית ביטול מניית המדינה המיוחדת, והסדרת השמירה על האינטרסים החיוניים של המדינה באופן אחר". רשות החברות, בניהולו של אורי יוגב, הפנתה את נציגי צים למשרדי הביטחון והתחבורה. ל"גלובס" נודע שבמסגרת הדיונים מול משרד הביטחון הציעה צים שבמקום מניית הזהב תיתן החברה התחייבות חוזית להעמיד לרשות משרד הביטחון שש אוניות שאותן יוכל להפעיל בנסיבות חריגות.

‏למנהלי צים יש סיבות מצוינות לנתק את צים מזהותה הישראלית. קודם כול, ביטול מניית הזהב יאפשר לבעלי המניות של צים לרשום את החברה במקלט מס ולהפסיק לשלם את המס הגבוה יחסית שנגבה בישראל. שנית, תעודת זהות ישראלית היא גיבנת לא קטנה בשוק הסחר הימי העולמי. מדינות מרכזיות כמו מלזיה או אינדונזיה, שלא לדבר על מדינות ערב, מסרבות להתיר כניסה לאוניות המזוהות כישראליות או לאוניות שבצוותן נמצאים ימאים ישראלים. צים, שחלק ניכר מאוניותיה אינן מניפות דגל ישראלי, נאלצת לבקש פטור מיוחד מרשות הספנות במשרד התחבורה כדי שתוכל להעסיק ימאים זרים בהפלגות לנמלים עוינים. מעבר לכך עובר היום שוק הספנות העולמי תהליך קונסולידציה שבמסגרתו מוקמות בריתות בין חברות ספנות מובילות - ובבריתות אלה צים הישראלית נחשבת "פסולת חיתון". ‏

בבואם לשכנע את הרגולטורים בישראל לבטל את מניית הזהב מעדיפים מנהלי צים להשתמש בטיעונים אחרים. המרכזי שבהם הוא שללא ביטול מניית הזהב יעמוד הסדר החוב של צים בסכנה ומי שיישא בתוצאות הוא משלם המסים הישראלי. כך, למשל, בתשובה לעתירה לבג"צ נגד ביטול מניית הזהב שהגישו לבג"ץ איגוד קציני הים והפרופסורים דני גוטוויין ויוסי יונה כותבים פרקליטי צים:

‏‎‎‏"אי הגעה להסכמות עלולה להוביל לאחד משני תרחישים אפשריים: הראשון, כניסה של מדינת ישראל לנעלי בעלי החוב והעברה לצים של סכומי ההסדר. מדובר בסכומים עצומים של כמיליארד וחצי דולר שעל מדינת ישראל יהיה להעביר לידי הנושים באופן מיידי (כל ההדגשות במקור - ע"ב)".

‏התרחיש האפשרי השני, כותבים פרקליטי צים, הוא קריסת החברה, ואז כאמור לא יהיה למניית הזהב כל ערך.

‏‎‎כמה שווה מניית הזהב?

‏‎‎עד כה הנחנו שלמניית הזהב יש חשיבות בהגנה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל אך אין לה ערך כלכלי בפני עצמה. אלא שלא כך. למניה יש שווי כספי מדויק, והוא נקבע בשתי הערכות השווי שהזמינה המדינה בעת מכירת מניותיה לחברה לישראל. הערכת השווי הראשונה קובעת שערכה של מניית הזהב הוא בין 5% ל-10% מערכה הכולל של צים. הערכת השווי השנייה קובעת ערך של 10% למניית הזהב יחד בשקלול מגבלות נוספות שהוטלו על החברה.

‏פנינו לאוצר ושאלנו אם הערכות השווי האלה מוכרות לרשות החברות הממשלתיות. תגובתו הייתה: ‏

ממשרד התחבורה נמסר: "הנושא נמצא כרגע בבדיקה ובהערכת משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. לאחר הבדיקה, תועבר עמדת המדינה בנושא". ‏‎‎‏