פרופ' גמזו עשוי להתמנות למנכ"ל איכילוב בעוד שנה

פרופ' גמזו יחליף את פרופ'ברבש, שעשוי לעזוב את תפקידו מיד בתום תקופת הצינון של גמזו ■ התפקיד מחייב מכרז, אבל גורם בכיר במערכת אומר בביטחון: "איש לא יאתגר את המועמדות שלו"

מנכ"ל המרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), פרופ' גבי ברבש, שוקל להקדים בשנתיים את פרישתו, כדי לאפשר למנכ"ל משרד הבריאות הפורש, פרופ' רוני גמזו, להיכנס לנעליו מיד בתום תקופת צינון של שנה. כך נודע ל"גלובס".

גמזו (47) שימש כסמנכ"ל כלכלה באיכילוב וכמנהל בית החולים הכללי במרכז הרפואי תחת ניהולו של ברבש, עד שמונה לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות לפני כ-4 שנים. למעשה, ברבש נחשב כמי שזיהה את הכישורים הניהוליים של גמזו עוד כשזה היה מתמחה בגניקולוגיה. בעת משבר שפקד את מחלקת הנשים והיולדות באיכילוב הציגו לו רופאי המחלקה תוכנית ארגונית וכלכלית מקיפה, וברבש היה משוכנע כי התוכנית נכתבה על ידי יועץ חיצוני מקצועי. כשראשי המחלקה הצביעו על גמזו הצעיר והצנום (שבאורח פלא מצא זמן גם ללימודי תואר שני במינהל עסקים), ברבש כבר ידע כי הוא מייעד לו גדולות.

מיד לאחר שסיים את ההתמחות הפך לעוזרו של ברבש, ובהמשך טיפס לתפקידי ניהול בכירים יותר כשאת מחלקת הנשים פקד רק יום בשבוע. ברבש וגמזו שמרו על קשר שוטף גם כשגמזו עבר לנהל את משרד הבריאות, אולם גמזו הקפיד להבהיר כי הוא מנוע מלעסוק בעניינים הקשורים ישירות לאיכילוב.

מינוי מנהל בית חולים מחייב פרסום מכרז ועמידה בפני ועדה מיוחדת של משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה, אולם גורם בכיר במערכת אומר בביטחון: "איש לא יאתגר את המועמדות שלו".

מעבר כזה של גמזו מאיכילוב למשרד הבריאות ומשם חזרה לניהול איכילוב, אם כך אכן יתרחשו הדברים, צפוי לגרור תגובות רבות במערכת הבריאות ובעיקר במשרד האוצר בנוסח: "אמרנו לכם". כניסתו של גמזו לראשות המשרד לוותה בעימות חזיתי שהוביל מול האוצר כצעד יזום ואסטרטגי, כמי שאותת כי תמו הימים בהם משרד הבריאות הלך יד ביד עם האוצר או לכל הפחות התחנן לתקציבים כחתול מיילל. באוצר טענו מנגד כי גמזו לא באמת דואג לאינטרס של כל מערכת הבריאות, אלא לזה של בתי החולים הממשלתיים בלבד ולכן עמל בעיקר לתוספת תקנים ומיטות אשפוז.

כבר בתום שנת כהונתו הראשונה של גמזו, לפקידי האוצר הייתה הזדמנות מצוינת לומר "אמרנו לכם": היה זה בקיץ 2011, בשיא משבר הרופאים המתמחים. ערוץ 2 שידר הקלטה שבה נשמע גמזו משוחח עם רופאים מאיכילוב, שם ביקר את ההתנהלות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ("רה"מ אמר בישיבה 'שיביאו רופאים מהודו, זה עולם גלובלי'") וגם את הסעיף בהסכם שנחתם בין ההסתדרות הרפואית למדינה, המחייב לראשונה את הרופאים בהחתמת שעון נוכחות ("אני נגד שעון לחלוטין"). פקידי האוצר, שכונו על ידי גמזו באותה קלטת לוהטת כ"מאפיונרים" בהתנהלותם, אמרו אז: "תמיד ידענו שהוא סוס טרויאני".

גם בקופות החולים, שם תמיד טענו לקיפוח מצדו של גמזו ביחס לבתי החולים, נטו להסכים. גמזו הוזז אז מהמו"מ עם הרופאים במה שנתפס כניסיון של נתניהו להראות לו את הדלת החוצה, אולם במקום להתפטר לקול תשואות הרופאים ורבים מאמצעי התקשורת, הוא בחר לבלוע את הרוק ולהמשיך במשימות הרבות שהוביל במערכת הבריאות - צעד שבטווח הארוך ודאי הוסיף לו נקודות.

המתיחות עם גרמן

ביום שישי האחרון הודיע משרד הבריאות כי גמזו יסיים את תפקידו בחודש יוני הקרוב, זאת כהחלטה משותפת שקיבלו גמזו ושרת הבריאות יעל גרמן. "רוני ליווה אותי, ייעץ לי ולימד אותי ומצאתי בו איש מקצוע ומנהל בעל יכולות מנהיגות בלתי רגילות, חריצות וחוכמה", מסרה גרמן בהודעה לתקשורת. גם גמזו לא קימץ במחמאות: "אני רוצה להודות לשרה יעל גרמן על שיתוף פעולה מלא ועל הגיבוי הבלתי רגיל שקיבלתי ממנה... אינני מודאג, המשרד מובל על ידי שרה ערכית, מקצועית ונמרצת וצוות מסור וחדור מוטיבציה לשנות".

ואולם, מאחורי הקלעים זה נראה ונשמע הרבה פחות אידילי. גורמים במערכת הבריאות מדברים על חודשים ארוכים של מחלוקות ומתיחות בין גמזו לגרמן, בעיקר בשל העובדה כי מדובר בשני אנשים דומיננטיים מאוד. לא פעם גרמן הופתעה לשמוע מהתקשורת על העמדות שהציג גמזו ללא תיאום איתה, בין היתר כשהצהיר כי היה רוצה לראות את המדינה מלאימה את בית החולים הדסה. ככלל, המשבר בהדסה הביא המתח בין השניים לשיא, כאשר גמזו התנגד להקפאת הליכים ואילו גרמן תמכה במהלך.

בשיא עבודתה של ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית, בה משמש גמזו כחבר, נשא נאום חריף במיוחד בו תקף את תעשיית התיירות הרפואית ואף רמז כי גורמים פוליטיים בכירים טרפדו את הכוונה שלו לפרסם חוזר המגביל באופן משמעותי את היקף התיירות הרפואית בישראל. גמזו לא חיכה לסיום עבודת הוועדה והורה לבתי החולים שלא לגבות תעריף מיוחד מתיירים רפואיים ביחס לתעריף הרגיל - מהלך שנתפס כחיסול תעשיית התיירות הרפואית. בלשכתה של גרמן מאוד לא אהבו זאת, וטרחו להבהיר ל"גלובס" כי מדובר בהנחיה זמנית עד להסדרת התיירות הרפואית במסגרת המלצת הוועדה. על פי הערכות, גמזו ירגיש כעת חופשי עוד יותר להוביל עמדות המנוגדות לאלה של גרמן במסגרת הוועדה.

גורם בכיר במערכת הבריאות טען בשיחה עם "גלובס" כי התחקירים האחרונים של "גלובס" שחשפו עד כמה משרד הבריאות לא מצליח לפקח על בתי החולים שבבעלותו, הביכו מאוד את גרמן והאיצו את כוונתה למנות מנכ"ל חדש - ככל הנראה כזה שאינו מגיע מבית חולים ואולי אף לא בהכרח רופא. גרמן סבורה כי מוטב שמסקנות ועדת גרמן ייושמו על ידי מי שאינו מנהל כיום את המערכת, ודאי לא מי שהתנגד בעבר למה שהפך להמלצה הראשונה שכבר פרסמה הוועדה: ניתוק בתי החולים הממשלתיים ממשרד הבריאות והקמת רשות חדשה ונפרדת שתנהל אותם.

גמזו והשר"פ

כשכל ההערכות מצביעות על כך שגמזו יחליף את פרופ' ברבש בראשות איכילוב, גם אם זה יהיה בעוד שלוש שנים ולא בעוד שנה, הדבר צריך לעורר עניין מיוחד בכל הקשור לעבודתו כחבר בוועדת גרמן. הוועדה צפויה להכריע בין היתר בשאלה האם לאפשר לבתי החולים הממשלתיים להציע שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) באמצעות הביטוחים המשלימים והמסחריים, שניתנים כיום לשימוש במערכת הפרטית בלבד.פרופ' ברבש הוא אחד התומכים הבולטים של האלטרנטיבה הזו, וגם גמזו תמך בכך בעבר.

בתקופה האחרונה נראה כי גמזו מסתייג ממודל השר"פ ויעדיף לראות מודל אחר: למשל כזה שיעניק לבתי החולים תקציבים מיוחדים לצורך העסקת שורה של רופאים בכירים בשכר גבוה במיוחד (60-100 אלף שקל ברוטו בחודש), בתמורה לכך שיעבדו רק במערכת הציבורית ויאפשרו לחולים לבחור בהם באופן פרטני אך ללא כל תשלום נוסף.

באיכילוב, צריך לומר, יקבלו כל מודל שיכניס יותר כסף לבית החולים, אבל ברור שם ש"תקצוב מיוחד" מבלי שהוא מעוגן במנגנון קבוע לטווח ארוך, לא יהיה הפתרון האידיאלי.

רוני גמזו מסר בתגובה כי "לאיכילוב יש את מנהל ביה"ח הטוב ביותר והמנוסה ביותר, שהיה לי מנטור ועזר לי להצמיח את אישיותי הניהולית העצמאית. אני מקווה באמת ובתמים שהוא יישאר בתפקידו ככל שהוא בוחר, ולכן התפקיד הזה לא רלוונטי עבורי בשנים הקרובות".