לטייל בעקבות היין: טעימה מחבל היין הוותיק ביותר בארץ

אולי בסוף פסטיבל היין "ארץ כרמים וטעמים" שבחבל כרמלים, נגלה שנולד לנו אזור יין חדש-ישן, כזה שאפשר באמת גם לטייל בו, לשתות ולאכול מתוצרתו

לפני המון שנים ביקרתי בתערוכת היין האיטלקית המהוללת וינאיטלי. שבוע של טעימת יינות אין-סופית הניב - חוץ מבית ספר מזורז למחוזות היין איטלקי - גם מסקנה אחת מעניינת. בבת עינם של יצרני היין האיטלקי היא בכלל שמן הזית שהם מייצרים. אלה שעושים זאת, כמובן. לא כולם מצליחים. למה אני אומר מצליחים? כי האופן שבו אלה שכן מייצרים שמן זית - בכמות קטנה ובנוסף ליין - מדברים על השמן שלהם אינו מותיר שום מקום לספק. עיניהם נוצצות כשהם שולפים את הבקבוק הסודי מתחת לשולחן, לא לפני שהשתכנעו סופית שאתה באמת שווה את זה.

למה נזכרתי בכל זה פתאום? כי ככה בדיוק הרגשתי כשנודע לי שקובי ארנס מייצר גם שמן זית. ארנס הוא דור חמישי למשפחת כורמים ותיקה מבנימינה, ובעליו הגאה של יקב בוטיק קטן הנושא את שמו. יקב זה הוא רק אחד מתוך כמה עשרות יקבים (ובתי בד, מחלבות ובעצם מה לא) שישתתפו בשבוע הבא בפסטיבל היין "ארץ כרמים וטעמים" של חבל כרמלים ועמק חפר, הלוא הוא חבל הארץ שבין בנימינה לחדרה.

עכשיו יתמהו בוודאי שלושת קוראיי, מה קרה לי פתאום שאני מתייחס פתאום לפסטיבלי יין, והרי אלה מתרחשים כאן לאחרונה בכל שני וחמישי. אז קודם כול, צפירת הרגעה. זה יהיה כנראה חד-פעמי. ולכן צריך אפילו עוד יותר להסביר מדוע. אני הרי לא חבר של רותי בן-ישראל, היזמית הנמרצת, גם אם עבדנו יחד לארבע דקות ביקבי כרמל לפני למעלה מעשור. הרעיון שלה היה לצרף יחד את שלל יצרני היין, שמן הזית, הגבינות, הריבות והלחמים, שכולם ביחד מבטאים בדרכם את האזור, אופיו ואדמתו, מה שמכנים בצרפת "אפלסיון".

לטעמי הפרטי לחלוטין, הדבר הכי כיפי ביין, חוץ מלשתות אותו כמובן, הוא לטייל בעקבותיו. את זה כמובן יודע כל מי שראה פעם את הסרט הנהדר "דרכים צדדיות" - זה שבו רודף הגיבור הנוירוטי והמקסים אחרי יינותיה של קליפורניה הנאווה. אבל למה לתת דווקא את הסרט הזה בתור דוגמה, ולא, למשל, את ביקורי השבת, באחד ממאות יקבי הבוטיק בארצנו אנו, ארץ הגפן והתאנה?

ובכן, מפני שמה לעשות, עד היום רוב הביקורים האלה התגלו כפיקציה. אל תבינו לא נכון, יש לא מעט יקבים שפותחים את דלתותיהם בשישי-שבת ובחגים, הזמן שבו רוב הציבור מטייל ברצינות. אלא שלא פחות מאלה העושים זאת, ישנם כאלה שעדיין לא.

בן-ישראל אינה יכולה להבטיח שיקבי האזור יהיו שונים (יש גם ענייני כשרות, כידוע, שאינם מאפשרים פתיחה בשבת) אף שכבר עכשיו מחצית ממשתפי הפסטיבל אכן פותחים את דלתותיהם. אבל היוזמה הנהדרת שלה - פסטיבל שבא להציג את חבל היין הוותיק ביותר בישראל, שאותו ייסד למעשה הברון רוטשילד בכבודו ובעצמו - הוא יריית פתיחה מצוינת בכיוון.

עד היום, רק מחוז יין אחד (לא רשמי, כמובן, שהרי אין כאן באמת מחוזות יין מסודרים), ארגן לעצמו התאגדות של יצרני יין, הלוא הוא מחוז יהודה על שלל היקבים המהוללים שלו (קסטל, צרעה, פלם ואחרים). אבל בהתחשב בעובדה שגם כאן יש כמה וכמה יקבים רציניים - יקבי כרמל, חלוצי היין המקומי, פיגורות מוכרות כמו רקאנטי, תשבי ובנימינה, ולא מעט יקבי בוטיק כמו יקב סומק, יקב ארנס ואחרים - אז אולי בסוף הפסטיבל הזה נגלה שנולד לנו אזור יין חדש-ישן, כזה שאפשר באמת גם לטייל בו (ראו הצעות בעמוד הבא), לשתות ולאכול מתוצרתו. אם אכן כך יהיה, הרי לא סתם הקדשתי עמוד שלם, לראשונה, לעוד פסטיבל יין. בהצלחה.

ועוד דבר אחרון: השמן של ארנס נהדר.

טיפה

יקב במדבר

חג האביב בפתח, ויקב רמת נגב מזמין מטיילים, מבקרים וחובבי יין לביקור, לטעימות ולהיכרות עם הגפנים ועם היינות המדבריים של היקב, אזור גידול שונה ומיוחד. מהסיור ביקב שבמושב קדש ברנע ניתן להמשיך לטיול מגוון באזור: מצפה עזוז, חמוקי ניצנה, שבטה וחוות בודדים באזור. סיור בתיאום מראש עם היינן יוגב צדוק טל' 054-4774917. סגור בשבת ובחג www.kbw.co.il

טעימה

יינות אזור הכרמל

יקב וורטמן, נתיב אופקים, 2011. בלנד אדום של 34% ענבי קריניאן, 27% מלבק, 19% מרלו, 15% פטי ורדו, 3% קברנה פרנק ו-2% קברנה סוביניון. נשמע מורכב? התוצאה אכן מורכבת, ולא פחות מזה נהדרת. יין רב טעמים ורבדים, מצטיין הטעימה הקטנה שלי, מיקב בוטיק קטן (אבל לא מאוד) הממוקם בלב... חיפה עצמה (ברחוב נתיב אופקים) ומקבל את רוב ענביו מהאזור עצמו. מקסים. 95 שקלים

יקב דדה, מלבק-ברברה, 2011. 50% ענבי מלבק ו-50% ענבי ברברה. בלנד אדום לא שגרתי ומוצלח למדי מיקב בוטיק קטן הממוקם בחוות מקורה היפה, ליד כרם מהר"ל. עמוס וכבד, אבל לא בלי טעם. יופי. כשר, 99 שקלים

יקב ארנס, Estate Red Blend, 2010. קובי ארנס, בדיוק כמו ליאור לקסר, היינן הראשי של כרמל הגדולים ויוצרו של יין המדיטרניאן הנהדר, מאמין שהעתיד, כמו העבר הרחוק (זה מה שהברון נטע כאן), ובעצם אולי גם ההווה של האזור הזה, טמון בזני עמק הרון. אומר ועושה. הבלנד האדום הזה מכיל אמנם גם 17% פטי ורדו מבורדו (זן שגם לו צופים הוא ולקסר גדולות ונצורות כאן), אבל לצדו לא פחות מ-66% סירה, 12% קריניאן ו-5% מורבדר, זני הרון הקלאסיים. התוצאה מרשימה מאוד. 94 שקלים