חברות אינטרנט בישראל, שימו לב: המס בדרך אליכן

איטליה כבר אישרה חוק המחייב במע"מ חברות אינטרנט גלובליות הפועלות במדינה, וגם האיחוד האירופי עומד ליישר קו בקרוב ■ ומה קורה אצלנו? בינתיים מחכים שהחוקים הרלוונטיים משנות ה-70 יעודכנו וידביקו את ההתפתחויות הטכנולוגיות

יום 17.3.14 ניתנה החלטתו של בין הדין הגבוה לצדק בעתירה שהוגשה נגד המדינה, גוגל ופייסבוק, שבמסגרתה נטען כי אף שחברות האינטרנט מבצעות עסקאות עם ציבור ישראלי בשקלים, נוקטות שיווק ישיר בישראל, סליקה בישראל של כרטיסי אשראי מקומיים, סימני מסחר רשומים בישראל, וכן הלאה, רשויות המס מקילות עמן, ואינם מחייבות אותן במע"מ בישראל. לנוכח העובדה שהמדינה פועלת לגיבוש חוזר מקצועי בנדון, קבע בג"ץ כי יש לדחות את העתירה על הסף.

האם ישראל תלך בעקבות איטליה?

איטליה, הידועה בהחמרתה בדיניה הפנימיים לעומת שאר חברותיה לאיחוד האירופי, אישרה ב-27 בדצמבר האחרון דין חדש, המכונה "מס גוגל", שמטרתו לתפוס ברשת המס האיטלקית את הרווחים האיטלקיים, לכאורה, של חברות אינטרנט גלובליות. החוק החדש מחייב רישום לעניין מע"מ ומס הכנסה באיטליה של חברות גלובליות המוכרות לינקים לפרסומות, באנרים, שטחי אתרים, ופיצ'רים איטלקיים של אתרים לא איטלקיים (בין אם כסניף ובין כחברה מקומית).

כנגד צעד זה של הממשל האיטלקי קמה מחאה גדולה, בטענה כי הוא מנוגד לדין האירופי ולעקרונות התנועה החופשית של טובין ושירותים בקהילה האירופית, ובימים אלה הוא נבחן על-ידי הנציבות האירופית (European Commission).

מבחינה פרקטית, טמונה בעייתיות בכך שעמודי web הם בינלאומיים, ואינם מוגבלים לחברות איטלקיות או לסניפים איטלקיים המנהלים פעילות זו. אלפי דפים כאלה מנוהלים מחוץ לאיטליה, לציבור רחב במדינות רבות. פרסומות באינטרנט נרכשות ונמכרות לגבי שטחי פרסום ביותר ממדינה אחת בו-זמנית. כמו כן מתעורר קושי באופן ייחוס הכנסות או רווח דווקא לאיטליה.

אצלנו: חקיקה אנכרוניסטית

בישראל, דיני המע"מ הרלוונטיים הם פרי חקיקה מסוף שנות ה-70, והתאמתם למציאות רחוקה כמרחק התפתחות הטכנולוגיה והתקשורת הבינלאומית מאז שנות ה-70 ועד היום.

חוק מע"מ מטיל על תושב חוץ המנהל פעילות או עסקים בישראל חבות להירשם ולדווח לעניין מע"מ בישראל, ללא קביעת אמות מידה או קריטריונים בשאלה אימתי תקום החבות.

לפני כמה שנים אף ניתנה פרשנות מרחיקת לכת, לטעמנו, למנגנון חלופי לדיווח על "יבוא שירותים", המטיל את החבות במע"מ על "מייבא השירותים".

עיון בהיסטוריה החקיקתית מלמד כי ספק רב אם המחוקק בכלל התכוון להטיל מע"מ על יבוא שירותים, וישנן הוראות שונות בחוק שאינן דרות בכפיפה אחת עם פרשנות רחבה לעניין זה.

המצב באירופה ומה צפוי ב-2015

באיחוד האירופי, רק לפני כעשור נחקקו בדירקטיבת המע"מ הוראות ספציפיות לעניין "שירותים אלקטרוניים", המחייבות חברה שאינה אירופית, המספקת שירותים באמצעים אלקטרוניים לצרכנים סופיים אירופים, להירשם ב"און ליין" לעניין מע"מ, ולדווח לפי שיעור המע"מ במקום מושב הצרכן הסופי. זאת למעט בהתקיים סניף מקומי באמצעותו ניתן השירות, המחייב פתיחת עוסק מקומי. כשהלקוח הוא עסקי, על פי רוב החבות תהיה של הלקוח, ונותן השירות לא יידרש לנהל רישום מקומי לעניין מע"מ. זאת ועוד, במקרה זה ממילא הלקוחות ייהנו בדרך כלל מיכולת קיזוז מס תשומות, כך שייווצר "משחק סכום אפס".

באשר לגוגל ופייסבוק, השירות לצרכן הסופי, שהנו חינמי, מוציא מכלל תחולה את החבות לדווח לעניין מע"מ, והכנסותיהן מפרסום או משיווק מהלקוחות העסקיים המקומיים, כשלעצמן, לא ייצרו חבות ברישום מקומי.

ב-1 בינואר 2015 ייכנס לתוקף באירופה תיקון בתחום זה, ה"מיישר קו" בין חברות שאינן אירופיות לבין חברות אירופיות המעניקות שירותים לצרכנים סופיים אירופיים. תכליתו למנוע תופעת "שופינג" של מדינה שבה חל מע"מ בשיעור נמוך, תוך "התחמקות" מהחלת המע"מ לפי תושבות כל אחד מהצרכנים הסופיים.

לסיכום, הטיפול בחברות אינטרנט מחייב לדידנו עדכון בחקיקה ראשית בחוק הישראלי, המותאם למציאות החדשה. כמו כן, על חברות אינטרנט לעקוב אחר ההתפתחויות וההשלכות על המודל העסקי, התפעול והתמחור - הקשור הדוקות בשיעור המע"מ החל.

*** הכותבת היא שותפה, מסים עקיפים, בפירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו האפט

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988