"על רשויות האכיפה להניח לעורכי הדין ולא להלך אימים"

עו"ד נבות תל-צור הוא בין מצעד עורכי הדין שמובלים לחדרי חקירות, וזה מטריד את עורכי הדין ■ "זה נובע אולי מנואשות של המשטרה, ועלול להרתיע עורכי דין מלמלא את תפקידם. אנחנו נקבל הליך פלילי מוטה מראש"

עו"ד נבות תל-צור מכיר את חדרי החקירות של יאח"ה לה"ב 433 במשטרת ת"א היטב, על צבע הטיח שעל קירותיהם ונורות הניאון הבוהקות. כאחד הסנגורים הבכירים ביותר בארץ בתחום הצווארון הלבן, הוא הוזעק למקום פעמים רבות, על-מנת לסייע ללקוח שנלכד ברשתה של המשטרה בחשד לביצוע עבירה כזו או אחרת. במאות הפעמים שהגיע לשם, הוא בוודאי לא דמיין לעצמו סיטואציה שבה יישב הוא על כיסא הנחקר, כשמולו חוקרי המחלקה המובחרת מצטטים לו את זכויותיו לפני חקירה באזהרה. אבל השבוע זה קרה.

בראשית השבוע "בילה" תל-צור שש שעות ארוכות בחדר החקירות, תוך שהוא נאלץ להסיר את כובע עורך הדין הבכיר ולחבוש כובע של חשוד. זאת, במסגרת החשדות נגדו כי ניסה לשכנע את שולה זקן שלא לחתום על עסקת טיעון שהציעה לה הפרקליטות לפני כשנה וחצי בתיק הולילנד, במטרה להגן על לקוחו, רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט.

בסביבתו של עוה"ד הבכיר, אומרים כי זקן היא שפנתה אליו לצורך התייעצות, וכי הוא לא עבר על שום עבירה. ואולם, מכיוון המשטרה נשמעים קולות כאילו עוד לא נשמעה המילה האחרונה בפרשה, וכי בימים הקרובים צפויים לתת עדות או להיחקר מעורבים נוספים, בהם עורכי דין.

"סכנה להליך הפלילי"

עו"ד תל-צור לא לבד. הוא מצטרף לשורה של עורכי דין בכירים במשק שהופתעו לקבל זימון מהמשטרה, להגיע למסור עדות בפרשה בהם היה מעורב לקוח שלהם או - חמור מכך - להגיע לחקירה באזהרה, בחשד כי הם עצמם ביצעו עבירות. כך, למשל, באפריל 2012 נדרשו למסור עדות במשטרה (אך לא נחקרו כחשודים) עורכי דינו של איש העסקים, דני דנקנר, יוסי בנקל ודוד מגריזו, במסגרת החקירה הפלילית שמנהלת המשטרה נגד דנקנר. בנוסף, נדרש גם עו"ד יורם ראב"ד, שותפם של בנקל ומגריזו, שייצג גם הוא את דנקנר במסגרת ההליכים הפליליים נגדו, למסור עדות ביאח"ה.

מצעד עורכי הדין שמובלים לחדרי חקירות במסגרת חקירות של לקוחותיהם, הפך בתקופה האחרונה לעניין נפוץ יותר ויותר, ומתחיל להטריד את עורכי הדין בשוק. עו"ד יעל גרוסמן, מהסנגוריות המובילות בייצוג נאשמים בעבירות ני"ע, מתקוממת נגד התופעה. לדבריה, "פעם הייתה זהירות רבה והבנה עמוקה של התפקיד החשוב של הסנגור לקיומו של משפט צדק. ואולם, בזמן האחרון יש פיחות מדאיג מאוד בהכרה בחשיבות התפקיד של הסנגור, וזה מתבטא, בין היתר, בקלות שבה מזמינים סנגור לחקירה".

גרוסמן מבהירה את הבעייתיות שנובעת מהיד הקלה על ההדק בכל הנוגע לחקירת סנגורים. "קודם כל זה מקשה על סנגור למלא את תפקידו, משום שזה הופך אותו למעורב אישית בהליך הפלילי, ולכן עלול להרתיע אותו מלמלא את תפקידו כמו שצריך כלפי הלקוח. בנוסף, יש בזה מסר שלילי לציבור, כאילו הסנגור חשוד במעורבות אישית בתיקים שבהן הוא מייצג, ויש בכך פגיעה בתפיסה שלו כמקצוען. זה מאוד מקשה כאשר אתה נותן ייעוץ מקצועי וצריך להתרכז בייעוץ ללקוח, גם לשקול את השאלה איך הייעוץ שלך ייראה בחקירה בעוד כמה שנים, שבה יבחנו רטרואקטיבית את הייעוץ הזה".

הסכנה, לדבריה, היא להליך הפלילי כולו, ולא רק לסנגורים. "אני רואה בנושא הזה סיכון ממשי להליך הפלילי, משום שלסנגור יש תפקיד חשוב מאוד, שנבנה, בין היתר, על אמון הציבור בו ובתפקידו, וברגע שמתערער המעמד היציב והחשוב שלו בתוך ההליך הפלילי, אנחנו נקבל הליך פלילי מוטה מראש, שבו התובע נתפס כמי שמייצג את האינטרס של משפט צדק, והסנגור נתפס כמי שמזוהה עם הנאשם".

לדברי גרוסמן, "צריך להימנע מלחקור סנגורים, ובוודאי מלחקור אותם באזהרה. רוב החקירות הללו לא נגמרות באישום נגד עוה"ד, אבל הפגיעה בו גם באופן אישי וגם בתפקידו היא בלתי הפיכה. יש פה ערעור של כל היסוד של ההליך הפלילי, ושל האיזון בין התביעה להגנה. לכל צד יש תפקיד חשוב, ואם מחלישים צד אחד - זה לא לטובת ההליך, בסופו של דבר זה יהיה לרעתו".

"החשד צריך להיות ממשי"

עו"ד יהושע רזניק, לשעבר משנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים וכיום סנגור פלילי מוביל, מוסיף כי "עורכי דין לא חסינים מחקירה, ובלבד שהחשד צריך להיות ממשי במקרה של עורכי דין ולא רק חשד סביר. אך לצערי יש התייחסות לסנגורים כמזוהים עם הלקוח שלהם, אפילו על-ידי חלק מהשופטים, שרואים אותם כחלק מהחבורה העבריינית . זה הדבר שהכי הפריע לי כשחציתי את הקו מקטגור לסנגור. כשרואים את הסנגור כחלק מהחבורה העבריינית זה מחלחל גם לפן החקירתי במשטרה, ופתאום כבר מותר לחקור עורכי דין, ובית המשפט מסתכל עליהם בעין שונה".

באשר לחקירתו של עו"ד תל-צור, אומר רזניק כי "השאלה אם המשטרה עברה פה את הגבול, תלויה בטיב הראיות שיש למשטרה. במקרה של זקן, הפרקליטות מתבססת על הקלטות שביצעה זקן. אם בקלטות שהיא הביאה - וברור שרק על זה המשטרה נסמכת ולא על דברים שהיא אמרה, כי היא לא בדיוק עדה אמינה - ישנם עורכי דין שדיברו אתה ואמרו לה דברים שמשמעותם הדחת עד או שיבוש מהלכי משפט, אז הם לא חסינים מחקירה בעניין הזה. אבל אנחנו תמיד נמצאים בגבול עדין מאוד לגבי מה זה הדחת עד. הרי נאשמים לאחר הגשת כתב אישום יכולים לדבר ביניהם, ועורכי הדין יכולים לתאם את קווי ההגנה. השאלה מתי הופך שיתוף הפעולה הזה לניסיון להדיח עד".

רזניק מוסיף כי "אם ישנה פעולה של עורכי הדין, שאומרים לנאשם או עד 'אתה תשקר', אז הם מתקרבים לתחום השחור, אבל אם זקן באה להתייעץ עם עו"ד כזה או אחר לגבי זכויותיה והאם לחתום על עד מדינה, אז אולי זה לא מהלך נבון שהיא תתייעץ עם עו"ד של נאשם, אבל הוא לא בהכרח עובר את הגבול הפלילי. יש איזה מרחב תמרון פה".

"שבירת כלים"

עו"ד דוד מגריזו, שזומן, כאמור, בעצמו למשטרה למסור עדות באשר לפרטים שנודעו לו מלקוחו, דני דנקנר, לא מתייחס בסלחנות לתופעה המתגברת הזו. לדבריו, "המגמה הזאת מאוד מטרידה. זו תולדה של השנים האחרונות. זה נובע אולי מסוג של נואשות של המשטרה, ואולי מהעובדה שכל מיני עניינים נהיים יותר ויותר מתוחכמים, אבל איפה הגבול? האם יכולה המשטרה לבוא מחר לעו"ד פלילי ולומר שהוא שיבש הליכי משפט, בזה שלקוח שלו, שהודה בפניו ברצח, לא הודה ברצח במשטרה, בעצת עוה"ד שלו? האם יעלה על הדעת שנאשמים יהיו חשופים לסיכון שבחירת קו ההגנה שלהם יותקף על-ידי המשטרה, על כל הנגזר מזה, מבחינת אי-הנוחות שנגרמת לעורכי הדין? ממש לא, ולכן צריך לעקר את השורש הרע הזה".

עו"ד מגריזו מבהיר כי "יש כאן סוג של שבירת כלים, משום שידוע שבכל התדיינות משפטית יש שני צדדים, ולכל צד כזה צריך להיות 'ספייס' מוחלט ושיקול דעת בלתי מוגבלים, כדי לבצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר. זה אומר שלא צריכה להיות שום השקה בין מרחב הפעולה של סנגור מצד אחד או אנשים שאמורים להעיד מטעם נאשם, לבין המשטרה מצד שני. הכרסום במוסכמה הזאת הוא פתח לא רצוי לשיבוש של כל כללי המשחק.

"לאדם כמוני, למשל, ש'תופס' אאת עצמו כשומר חוק, יש קונפליקט בין החובה שלי להיעתר לפנייה של משטרה, לבין החובה שלי לשמור מידע שהובא לידיעתי במסגרת יחסי עו"ד-לקוח, ועורכי הדין לא צריכים בכלל להיות במצב כזה". מגריזו מוסיף כי "אפשר לחקור עורכי דין במשפט כמו כל אדם אחר, והחוק מתייחס לכך, אך עצם הזימון של עו"ד לחקירה במשטרה, בידיעה שהוא נמצא בקונפליקט, היא פסולה".

לסיכום, מעביר מגריזו מסר חד לרשויות האכיפה: "תניחו לעורכי הדין לנפשם. תנו להם לייצג את הנאשמים לפי הבנתם ואל תנסו להלך עליהם אימים בכל מיני אמירות של שיבוש הליכי משפט, משום שזה פוגע גם בזכות הייצוג של הנאשמים והחשודים וגם בחופש הפעולה המקצועי של עורך הדין, שצריך להיות חסין מהאיומים והסיכונים האלה".

צרו איתנו קשר *5988