כסף של אנשים אחרים: מדוע נרכשה סטימצקי במחיר הזוי?

200 מיליון שקל - זה הסכום ששילמה בזמנו מרקסטון על סטימצקי, והכול ירד לטימיון ■ איפה ההיגיון כאן? ■ דעה / שי שלו

חשיפת "גלובס" אודות הקשיים התזרימיים ברשת הספרים סטימצקי פתחה תיבת פנדורה שממנה ניתן ללמוד על התנהלות מטרידה, בלשון המעטה, בקרן הפרייבט אקוויטי מרקסטון, בעלת הרשת הכושלת.

חדלות פירעון של חברות פורטפוליו, הלוואות שנלקחו בתנאי שוק אפור, שיעבודים שניתנו לגורמים שונים על החזקות הקרן ושיערוכים מנותקים מהמציאות שדווחו למשקיעים - כל אלה מבטיחים שמרקסטון ומנהליה (רון לובש ואמיר קס המנוח) ימשיכו לככב, שלא בטובתם, בכותרות הכלכליות עוד זמן רב.

בכל הנוגע לסטימצקי - שצפויה לעבור כעת, ללא תמורה, לידיהן של הוצאת הספרים כתר ורשת חנויות קרביץ - מדובר בסדרה של החלטות אומללות מבחינת מנהלי מרקסטון, החל מהמחיר ששולם תמורת הרשת, דרך מימון הרכישה וכלה באופן הניהול של הרשת, שנרכשה כגוף רווחי ובשנים האחרונות רושמת הפסדים תפעוליים. הפירוט לפניכם.

מחיר העסקה: את הבעלות בסטימצקי רכשה מרקסטון מידי מייסד הרשת, ערי סטימצקי, בשנת 2005, תמורת סכום עתק של 55 מיליון דולר (כ-200 מיליון שקל באותם ימים) - סכום שירד לטמיון במלואו, נוסף על הלוואות בעלים גדולות שהעמידה מרקסטון לרשת בהמשך הדרך.

כאמור, בשנים האחרונות רושמת סטימצקי הפסדים כבדים, אך גם בעת שנרכשה היא הייתה רחוקה מלהרוויח סכומים גדולים, וספק אם הללו עלו על 10 מיליון שקל בשנה. מדובר, אם כן, ברכישה שבוצעה במכפיל רווח דמיוני של 20-30, המתאים למיזם אינטרנט או ביומד מבטיח, ודאי שלא לרשת קמעונאית המרוויחה במשורה.

מה גרם אם כך למרקסטון לשלם סכום כה הזוי תמורת סטימצקי? באין הסבר כלכלי מניח את הדעת - לא ב-2005 ובוודאי שלא היום - ניתן להניח כי התשובה טמונה בקלות השימוש ב"כסף של אנשים אחרים" על-ידי מנהלי הקרן, שזמן קצר קודם לכן השלימו גיוס חסר תקדים של כ-800 מיליון דולר מגופים מוסדיים בארה"ב ובישראל.

מימון הרכישה: רק כ-60% מסכום הרכישה של סטימצקי שולמו מההון העצמי של מרקסטון. כמו חברה אחרת בפורטפוליו של הקרן, דפי זהב (שנמכרה ומאוחר יותר נקלעה לקשיים), הועמסה יתרת עלות הרכישה - שמומנה בחוב - על כתפי החברה הנרכשת, סטימצקי; מהלך שנועד להגדיל את התשואה על ההון של מרקסטון.

אלא שהגדלת המינוף של סטימצקי גבה מהרשת הוצאות מימון כבדות, קושי בעמידה בתשלום ההלוואה, וקשיים תזרימיים. "גלובס" חשף לאחרונה כי בשל מצוקת הרשת, גבה ממנה בנק הפועלים 125 מיליון שקל - רוב החוב שנלקח על-ידה בעת הרכישה.

ניהול הרשת: גורמים המקורבים לסטימצקי יודעים לספר שהארגון - שלפני רכישתו בידי מרקסטון היה רזה ורווחי - התנפח מאז הרכישה הן ברמת המטה והן בהוצאות הפרסום, ושחלק מהחנויות מתקשות להרוויח, אם בשל מחירי שכירות יקרים ואם בשל התחרות הגוברת.

במכתב ששלחה אתמול (ד') מנכ"לית סטימצקי, איריס בראל, לעובדי החברה נכתב כי "עברו עלינו ימים לא קלים, כאשר התעוררנו בוקר אחד למצב שלא הכרנו. מאז אותו רגע עבדתי לילות כימים כדי להבטיח את עתידה ואת חוסנה הכלכלי של החברה...".

אבל עם כל הכבוד, לא רק דבשת החובות ומצב שוק הספרים גרמו למצבה הקשה של סטימצקי, שכאמור רושמת הפסדים תפעוליים בשנים האחרונות - אלא גם התנהלותה העסקית של הרשת תחת בראל, שהגיעה לסטימצקי מעולם הביטוח זמן קצר לאחר שהרשת נרכשה בידי מרקסטון.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988