פרשת קרן אור: האם רשות ני"ע נרדמה בשמירה?

מדוע רשות ני"ע לא עצרה את פעילות קרן אור מיד לאחר שהתגלה כי היא עוברת על החוק במודעותיה? מדוע צריך היה לחכות ש-150 מיליון שקל ייעלמו?

"תשואות זה לא רק לעשירים - גם לך מגיע ליהנות", "הזדמנות להשקיע ולהרוויח בגדול: 8.5% תשואה מובטחת לשנה, 23% תשואה מובטחת לשנתיים" - אלה הן רק חלק מההצהרות שפיזרה קרן אור בחודשים האחרונים בקמפיין אינטרנטי.

כדי ליצור לעצמה תדמית ומוניטין של חברה אמינה, הקרן, שמשקיעה בפרויקטי נדל"ן תמ"א 38, הוסיפה למודעות את שמו ותמונתו של הכלכלן שלמה מעוז, שלטענתו גילה על כך רק בדיעבד.

פעילות ללא ביקורת

כעת מתברר כי ברשות ניירות ערך, הגוף שאמור להגן על אזרחים מפני הונאות פיננסיות - נרדמו בשמירה. במשך כשנתיים פעלה חברת "ט.ב. מתקדמים בכספים" של איש העסקים חיליק טפירו ועו"ד אמיר בירמן (ראשי התיבות מייצגים את השמות טפירו ובירמן) באין מפריע, בתוך שהיא מפרה שורה של חוקים.

עו״ד בירמן הקים את החברה, שזכתה לשם השיווקי קרן אור, בסוף 2012, ועד סוף מארס האחרון החזיק 50% ממנה. לפני כחודש בירמן עזב את החברה ומכר את חלקו לטפירו.

למשל, החוק אוסר להבטיח תשואה כפי שעשתה קרן אור במודעותיה, אבל זה לא מנע מהחברה להבטיח למשקיעיה במשך חודשים תשואה חלומית. ההבטחה עשתה את שלה, והקרן הצליחה לפתות משקיעים להזרים אליה 150 מיליון שקל. מדוע רשות ניירות ערך, בראשות פרופ' שמואל האוזר, לא עצרה את פעילות הקרן מיד לאחר שהתגלה כי היא עוברת על החוק במודעותיה?

למעשה, רשות ניירות ערך החלה לבדוק את התנהלות החברה רק בעקבות הפרסומים האחרונים בתקשורת, והיא אכן דרשה ממנה בעקבות הבדיקה להפסיק את פעילותה, כלומר לעצור גיוסים חדשים לקרן. משמעות הדבר היא שבמשך שנתיים פעלה בישראל קרן השקעות שהרשות לא ביקרה את פעילותה.

התנהלות רשות ניירות ערך מעלה שאלה נוספת: מדוע גם לאחר שברשות הבינו סוף-סוף שיש פגמים מהותיים בהתנהלות קרן אור, היא לא החלה לטפל בציבור שכספו מושקע בקרן? מדוע המשקיעים הם שביקשו למנות מפרק זמני לחברה?

ברשות טוענים כי מה שהביא להחלטה לעצור את פעילות הקרן היום היא העובדה שקרן אור לא פרסמה תשקיף, כנדרש על-פי החוק. מעבר לבעייתיות בכך שרשות ניירות ערך איפשרה לקרן לפעול ללא תשקיף במשך תקופה כה ארוכה, הדבר הביא לכך שלא רק המשקיעים אינם יודעים היכן הושקע כספם - גם ברשות עצמה לא יודעים.

רק לפני כחצי שנה התפוצצה פרשת ההונאה בבית ההשקעות אלפא פלטינום (שחלק מפעילותו נמכר בהמשך לקבוצת טפירו). איש העסקים שמואל מנדזיצקי, מבעלי רשת מחסני חשמל לשעבר, הגיש תביעה נגד בית ההשקעות ובעליו, עמי סגל, בטענה כי 29 מיליון שקל שהשקיע באמצעות החברה בקרנות נאמנות זרות המנוהלות על-ידי סגל נעלמו מחשבונו. במחלקת חקירות ומודיעין של רשות ניירות ערך החלו לבדוק את החשדות להונאה לכאורה, ובין היתר נבדק החשד כי בית ההשקעות וסגל נמצאים במצב פיננסי קשה.

פרשת אלפא פלטינום העלתה תהיות כיצד קרה שהגוף שתפקידו לפקח על תעשיית קרנות הנאמנות ולדאוג לאינטרסים של המשקיעים בהן כשל בזיהוי הפגמים בהתנהלותה של אלפא פלטינום, כולל העובדה שהחברה נקלעה לקשיים פיננסיים ולא עמדה בתשלומיה לרשות במשך תקופה ארוכה.

בינואר האחרון חשף "גלובס" כי בין נפגעי הפרשה נמצאת גם רשות ניירות ערך עצמה. זאת, לאחר שחברת הקרנות של אלפא פלטינום הצליחה להערים על הרשות ולחמוק מתשלום אגרות "יצירה" (תשלום שמנהלי הקרנות מחויבים להעביר מדי חודש לרשות). יתר הגופים שהיו זכאים לתשלום מחברת הקרנות של אלפא פלטינום דווקא קיבלו אותו.

כעת נראה כי לא רק מנהלי קרן אור יידרשו לתת תשובות למשקיעים, אלא גם מנהלי הרשות.

אמיר בירמן מסר: ״אין לי אין ולא היה מעולם כל קשר לקרן אור, אין ולא היה לי מושג מה זו הקרן הזו ומה נעשה בה. הקשר שלי עם טפירו החל בינואר 2013 והסתיים בנובמבר /2013, ולא היה קשור ל'קרן אור'. לפי בדיקה שערכתי קרן אור החלה את פעילותה בשנת 2014״.