התמכרות? תשכחו מזה

איך נגמלים מהרגלים מזיקים? פשוט מוחקים את הזיכרון

מדוע כל כך הרבה מכורים שמצליחים להיגמל, חוזרים להשתמש בסם או מאמצים מחדש את ההרגל המגונה שלהם? תסמיני גמילה פיזיים אינם מסבירים זאת משום שלעיתים קרובות ה"נפילה" מתרחשת אחרי שהתסמינים הללו כבר נעלמו מזמן.

נראה כי בעת ה"נפילה" בחזרה אל הסם, מתערער לרגע שיווי המשקל בין המשמעת העצמית לבין הכמיהה לסם. משהו גורם לכמיהה לגבור ולמשמעת להיחלש, בדרך כלל לפני "נפילה", שני הדברים מתרחשים בו זמנית. אבל מה גורם לכך?

את התהליך הזה חוקר ד"ר שגב ברק, חוקר בבית הספר למדעי המוח של האוניברסיטה העברית. ברק יהיה אחד הדוברים ביום עיון בנושא זיכרון שייערך לרגל חלוקת פרסי דן דוד הבינלאומיים. הפרס יחולק היום, ויום העיון ייערך ביום שלישי בבוקר.

ברק מציין כי 60%-80% מהנגמלים חוזרים להתמכרות תוך שנה, רבים מהם אפילו מהר מכך. "סמים ואלכוהול עושים שינוי במוח", הוא אומר, "אפילו בפעם הראשונה ובעיקר לטווח ארוך. השינויים הם אפילו ברמה המולקולרית והגנטית, והם נשמרים הרבה זמן אחרי ההתמכרות".

מה שקורה בעת החזרה לסם לאחר גמילה, הוא מורכב אבל חלק מן התמונה קשור בזיכרון. האלכוהול והסמים גורמים לזיכרונות הקשורים בהם להתקבע בצורה חזקה מאוד במוח, זהו חלק ממנגנון ההתמכרות. "כשישנו טריגר המזכיר את הסם, כמו מזרק, ריח של אלכוהול או פגישה עם אדם שפעם היית שותה איתו, הזיכרון מעורר בצורה חזקה".

לא מדובר בהכרח בזיכרון חיובי - אם כי חלק מן הזיכרונות מחומר ממכר הם תמיד חיוביים, בעיקר מן הפעמים הראשונות, אחרת הוא לא היה ממכר כל כך. ואולם, גם זיכרון חיובי וגם זיכרון נייטרלי, יכולים לעורר בעוצמה את כל מעגלי המוח הקשורים באותה ההתמכרות, כולל את אלה הקשורים בחיזוק החיובי הפיזי שהתמכרות יוצרת, וכך לעורר בנגמל כמיהה או השתוקקות אדירה.

ברק שואף למחוק או להחליש את הזיכרון, ולפחות בבעלי חיים - הוא מצליח. "בשנים האחרונות מתבססת התפיסה כי זיכרון הוא דינמי", הוא אומר, "כששולפים זיכרון, כלומר כשנזכרים, יש 5-6 שעות שבהן הוא 'פגיע', כלומר ניתן לבצע בו שינוי, ואז הוא מקודד במוח מחדש. אנחנו קוראים לזה 'חלון הרה-קונסולידציה', החלון שבו הזיכרון מתגבש מחדש". הרעיון של ברק וקבוצת המחקר בה הוא עובד, היה להפריע לזיכרון בעת שליפתו, וכך למנוע ממנו להתגבש מחדש.

עכברים אלכוהוליסטים

העכברים עברו תהליך של התמכרות לאלכוהול. "הם עושים את זה בכיף", אומר ברק. לאחר מכן עברו גמילה. בשלב הבא הוחזרו העכברים ל"בר" שבו שתו את האלכוהול בעבר, עם טיפת אלכוהול כדי לעורר את הזיכרון בעזרת הריח. חלק מן העכברים קיבלו בשלב זה זריקה של חלבון בשם רפמיצין. "אשר העברים נחשפו ל'בר' ולטיפת האלכוהול ושלפו את הזיכרון ואז טופלו ברפמיצין, הם לא התעניינו באלכוהול כמו מכורים, אלא הגיבו בסקרנות בלבד. עכברים שלא טופלו ברפמיצין, או שטופלו בלי שקודם כל שלפו את הזיכרון, או ששלפו את הזיכרון אבל הרפמיצין לא ניתן ב'חלון הקונסולידציה' של הזיכרון - זכרו את האלכוהול היטב ורצו אליו מיד".

מה לגבי בני אדם המטופלים ברפמיצין? יש להם בעיית זיכרון?

"עדיין לא בדקנו את זה".

ייתכן שהתרופה הזו תוצע בעתיד כחלק מטיפול בהתמכרות. ברק: "אפשרות אחרת היא כי עכשיו שהבנו את העיקרון של 'חלון הרה-קונסולידציה', אנחנו נפריע לזיכרונות הנשלפים לאו דווקא על ידי תרופה. אנחנו יכולים לגרום לאנשים לשלוף את הזיכרון, ואז לעשות איזו שהיא הפרעה. למשל להפוך להם את הזיכרון לזיכרון רע. אולי על ידי תרופה שיוצרת בחילות או שוק חשמלי. כבר מנסים את השיטות הללו, של צימוד בין גירוי המזכיר את הסם לגירוי לא נעים - אבל רואים שבמקום למחוק זיכרון, יוצרים שני זיכרונות. אולי באמצעות שימוש בתובנות שלנו, יהיה אפשר לשפר את השיטה".

ממש התפוז המכאני.

"כבר השוו אותנו לכל סרט אפשרי".

צרו איתנו קשר *5988