בכיר בכיל: "המדינה מעדיפה את אינטל ודוחקת אותנו החוצה"

המשנה למנכ"ל כיל דני חן, שהרוויח אשתקד 525,000 שקל בחודש: "אלה שיילכו הביתה לא ייהנו מאותן חבילות פרישה שהצענו לעובדי רותם אמפרט"

"כשהמדינה קובעת לנו שיעור תמלוגים של 65% מהרווחים, אז כחברה עסקית שיש לה אופציות להשקעה במקומות בעולם אנחנו חושבים איפה לשים עכשיו את הכסף: יש את ספרד, את אנגליה, את אתיופיה ומדינות שמעודדות השקעה. גם ישראל מעודדת השקעות, אבל לא את כיל. היא מעודדת את אינטל, למרות שאנחנו מעסיקים בנגב 30 אלף איש. אולי לא רואים אותנו כי אנחנו רחוקים, אולי לא מעריכים את זה כי אנחנו לא בדיוק היי-טק, אבל בתנאים שהמדינה מציבה לנו עכשיו עם המלצות הביניים של ועדת ששינסקי 2, היא למעשה דוחקת אותנו החוצה. אומרת לנו שאין לנו מה לעשות פה, שאנחנו לא רצויים ושולחת אותנו למקומות אחרים".

כך הגיב היום (ב') בשיחה עם "גלובס", המשנה למנכ"ל כיל (כימיקלים לישראל), דני חן, בהתייחס להמלצות הביניים של הוועדה לקביעת חלקה של המדינה ממשאבי טבע לאומיים בראשות פרופ' איתן ששינסקי. עלות שכרו של חן עמדה על כ-6.3 מיליון שקל בשנת 2013, שהם 525 אלף שקל בחודש.

כתבות נוספות בנושא:

כיל תנטוש את ים המלח ותפטר עובדים? אל תצחיקו אותנו

ניצחון למדינה בבוררות: כיל תשלם עוד מאות מיליוני שקלים

ועדת ששינסקי נותנת לכיל דחייה ששווה מיליארד שקל

אמש, שעות לאחר פרסום ההמלצות של הוועדה ובמרכזן מס חדש בשיעור של 42% מהרווח התפעולי של חברות כיל שפעילותן מבוססת על משאבי טבע, הודיעה החברה כי תקפיא מיידית את תוכנית ההשקעות שלה בישראל, שהיקפה נאמד ביותר ממיליארד דולר.

לטענת בכירים בכיל, בין התוכניות שנכנסות להקפאה עד להודעה חדשה נמצאות גם שתי השקעות עתק שמתוכננות במפעלי ים המלח בהיקף של כחצי מיליארד דולר; השקעה נוספת ברותם אמפרט שעוסקת בתחום הפוספט; ועצירת תוכנית חדשנות לפיתוח קו מוצרים עתידני בתחום מעכבי הבעירה בתרכובות ברום שברמת חובב. "אנחנו מתאימים את עצמנו לנסיבות", אומר חן. "מדובר בפרויקטים בהיקף של כ-1.3 מיליארד דולר, ולנוכח שיעור התמלוגים הגבוה שמטילים עלינו כעת האטרקטיביות שלהם יורדת פלאים".

כאן לא תמו איומי כיל, שהרווח הנקי הכולל שלה בשלוש השנים האחרונות הסתכם בכ-3.6 מיליארד דולר. ראשי החברה מתכוונים להופיע בעוד כחודש לפני חברי ועדת ששינסקי, לבקש הקלות ולהעמיד את חבריה על "שורה של טעויות עובדתיות שעולות מן הדוח" כפי שטוען חן. עד אז, ובהליך מקביל, ראשי החברה מתכוונים לסרוק במסרקות של ברזל את כל סעיפי ההוצאות שלה בניסיון לאתר שומנים ולהפחית עלויות, כדי לרכך את ההשפעה של הגדלת התמלוגים על פעילותה.

"נעבור סעיף אחר סעיף, נבדוק איפה אפשר לצמצם הוצאות וזה כולל פיטורים של עובדים", אמר היום חן. "אנחנו לא שוללים את זה, אם כי זה עדיין מוקדם. אני מקווה שנצליח לשכנע את הוועדה שנעשו טעויות ושההמלצות שלה צריכות להיות אחרות. במדינת תל אביב לא מבינים בימים אלה שהנגב עלול לחטוף מכה אנושה בתחום התעסוקה. זו תהיה מכה כואבת.

"אם המדינה חושבת שהיא יכולה להכניס לקופתה כחצי מיליארד שקל בשנה מכיל, היא צריכה להבין שזה יבוא על חשבון ההתפתחות שלנו בישראל. מי ימלא אחר כך את הקניונים בבאר שבע? מי בדיוק יצרוך שם רפואה פרטית? אנחנו החוליה החשובה ביותר בתעסוקה בנגב ודופקים אותה. אלה שילכו בעקבות ההמלצות של ששינסקי הביתה לא ייהנו כבר מאותן חבילות פרישה אטרקטיביות שהצענו בחודשים האחרונים לעובדים ברותם אמפרט, כי לא נוכל להרשות לעצמנו לתת אותן".

"ועדה 'כילית'"

מבחינת כיל, ועדת ששינסקי 2 לא הייתה צריכה בכלל לקום, ואם כבר קמה - לא לדון כלל על שיעור התמלוגים שהחברה משלמת למדינה. לשיטתה,

הסכם קציר המלח שנחתם בתום משא ומתן ארוך ומייגע עם משרד האוצר שבמסגרתו היא תממן את הפרויקט שהיקפו כ-4 מיליארד שקל, היה אמור להבטיח לה שקט תעשייתי מכל שיח שעניינו תמלוגים, ועד לשנת 2030 לפחות. פחות משנה אחרי שנחתם ההסכם, משרד האוצר הקים את הוועדה בראשות ששינסקי - מהלך שנתפס בידי החברה כהפרה בוטה של שטר הזיכיון שמעוגן בחוק ועל בסיסו מוסדרת הפעילות של כיל באזור הדרום ואל מול המדינה.

בעיצומה של פעילות הוועדה, כשכיל משתפת פעולה, והזעיקה לעדות מומחים בעלי שם עולמי בתחום התמלוגים. במקביל, היא פתחה חזית נפרדת אל מול משרד האוצר, משפטית, שמערערת על עצם הקמת הוועדה בראשות ששינסקי. היא הגישה נגד המדינה כתב תביעה, תוך אזהרה שוועדת ששינסקי עתידה להתכנס להחלטות שייסבו לחברה נזק. בהתאם לשטר הזיכיון, החברה ביקשה מהמדינה למנות בורר מטעמה ולגשת בסוגיה זו להליך של בוררות. משרד האוצר דחה את ההזמנה, כיל פנתה לבית המשפט בבקשה שיורה לה לעשות כן, והמילה האחרונה טרם נאמרה.

"הוועדה הזאת לא הייתה צריכה לקום", אומר חן, "כל ההמלצות שלה מכוונת לכיל. במבחן התוצאה זאת 'ועדה כילית', כמו שהשינוי בחוק לעידוד השקעות הון שהחריג את כיל מההטבות שהיא קיבלה במסגרתו, הוא 'שינוי כילי'. זה עושה לנו הרגשה לא טובה, שהמדינה מקימה ועדות פרסונאליות שמתכנסות למסקנות ולהמלצות שקשורות בסופו של דבר רק לכיל, לכריית הזהב, היהלומים והאבנים בירח - למקרה שיימצאו כאלה. מסתכל משקיע זר על מה שקורה כאן ומה הוא אומר?".

ההמלצות של ששינסקי 2, ולצדן גם פסק הבוררות מהיום בעניין תביעת המדינה לקבלת תמלוגים על מוצרי המשך שכיל לא שילמה לה, באים בעיצומו של תהליך התייעלות שהחברה מובילה במפעליה בדרום הארץ, ועל פי הערכות יכלול פיטורים של מאות עובדים. שם הזהירו כי "יישום ההמלצות עלול להביא לפגיעה אנושה ביכולתם של מפעלי כיל בישראל להתחרות בשווקים הבינלאומיים שבהם היא מתמודדת מול חברות שמשלמות שיעורי מס נמוכים בהרבה. היתרון התחרותי של האשלג והברום בים המלח יחוסל בנוסף להחמרה בתחרותיות הנמוכה ממילא של פעילות הפוספט בנגב".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988