קיפאון ברווחי חברות כרטיסי האשראי - 159 מיליון שקל

מנכ"ל ישראכרט דב קוטלר: "האמירה שאין תחרות בענף היא פופוליזם. צריך להסתכל על המספרים. יש שחיקה ברווחיות והיא תגבר"

האם סימני ההאטה במשק מתחילים לחלחל לדוחות חברות כרטיסי האשראי? מתוצאות הרבעון הראשון של השנה עולה כי היקף השימוש בכרטיסי אשראי עלה ב-5% בלבד לעומת הרבעון המקביל ועמד על 57.7 מיליארד שקל. מדובר אמנם בצמיחה חיובית, אך מתונה יותר לעומת הצמיחה שנרשמה בשנה שעברה ושהגיעה ל-7%-11%.

חשוב לציין כי השנה חג הפסח חל ברבעון השני, ולא בראשון כפי שהיה אשתקד, מה שהשפיע על נתוני הרבעון הראשון השנה. לדברי מנכ"ל ישראכרט דב קוטלר, אם משווים את ארבעת החודשים הראשונים של 2014 לארבעת החודשים המקבילים, כלומר מנטרלים את השפעת מועד חג הפסח, אז מגלים כי היקף השימוש בכרטיסי אשראי צמח בכ-7%.

אמנם צמיחה של 7% היא בהחלט מרשימה, אך היא אינה מגלה את התמונה האמיתית של הצריכה בישראל. ענף כרטיסי האשראי נהנה מצמיחה לא מעט בזכות הסטה של תשלומים ממזומן וצ'קים לאשראי. כמו כן, חלק לא מבוטל מהצרכנים משלמים באמצעות כרטיס האשראי חשבונות חשמל וארנונה, שנמצאים במגמת עליית מחירים ותומכים גם כן בגידול במחזורים. לכן, בשורה התחתונה הצריכה הפרטית צומחת בצורה יותר מתונה מנתוני חברות כרטיסי האשראי, והם בעצמם מראים על התמתנות בצמיחת המחזורים (עוד על ההאטה בצריכה ראו מסגרת).

אם בשימוש בכרטיסי האשראי עוד רושמות החברות צמיחה, הרי שבשורת ההכנסות והרווח מדובר כמעט בקיפאון. ההכנסות של 3 חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, לאומי קארד וכאל עמדו ברבעון הראשון על 965 מיליון שקל, עלייה של פחות מ-2% לעומת הרבעון המקביל. ישראכרט, החברה הגדולה ביותר בענף, שפרסמה היום דוחות, רשמה רווח דומה לזה שברבעון המקביל - 74 מיליון שקל. לעומת זאת, החברה רשמה את העלייה "החדה" ביותר בהכנסות מבין החברות - 3.5%. לעומת זאת, בכאל נרשמה בכלל שחיקה בהכנסות של 1.4%, וזאת על אף שדווקא בכאל נרשם הגידול החד ביותר במחזורים שעמד על 5.1%.

הירידה בהכנסות נובעת בעיקר מהירידה בעמלה הצולבת, ולדברי קוטלר עמלת הסליקה כולה נמצאת במגמת שחיקה. "עמלת הסליקה היום עומדת סביב 1% בלבד. העמלה ירדה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. הרבה בתי עסק עוברים היום בין חברות כרטיסי האשראי, ויש תחרות בתחום".

אתה אומר שיש תחרות, אבל הרגולטור חושב אחרת, ונעשים לא מעט צעדים בתחום, כולל יוזמה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

"האמירה שאין תחרות בענף היא פופוליזם. קל לבקר גופים גדולים וחזקים, אבל צריך להסתכל על המספרים. בוודאי שיש שחיקה ברווחיות, והיא תגבר לאחר שייושמו עוד הוראות רגולטוריות. יש שחיקה בעמלות, בתי העסק משפרים את מצבם, אנחנו צריכים להיערך ולהתאים את צד ההוצאות ואת ההצעות - וזה בסדר, אבל להגיד שאין תחרות או שחיקה ברווחים זה פשוט לא נכון".

הריבית הממוצעת: 9.3%

בצל השחיקה בהכנסות מעמלות, חברות כרטיסי האשראי רואות באשראי החוץ בנקאי מנוע צמיחה. היקף האשראי החוץ בנקאי של החברות צמח ב-17.5% לעומת הרבעון המקביל, וסך היקף התיק עומד על 5.2 מיליארד שקל. למרות הצמיחה הנאה, חשוב לציין כי עדיין מדובר בהיקף נמוך לעומת האשראי למשקי בית בבנקים שעומד על מעל ל-90 מיליארד שקל.

את הצמיחה בתחום מובילה לאומי, שהיא הגדולה ביותר בהלוואות החוץ בנקאיות. לאומי קארד הגדילה את התיק בכ-29% לעומת הרבעון המקביל. חשוב לציין כי חלק לא מבוטל מהתיק שלה הוא הלוואות למימון רכב, שמולן יש שעבוד בדמות הרכב, וזאת בניגוד להלוואות הרגילות שמעניקות חברות כרטיסי האשראי שהן ללא ביטחונות.

ישראכרט, שבתקופה מסוימת בלמה את הצמיחה באשראי, לצורך ביצוע מהלכים לטיוב התיק, חזרה לצמוח. החברה הגדילה את האשראי החוץ בנקאי בקרוב ל-14%, אך היא עדיין השחקן הקטן ביותר בתחום, עם תיק בהיקף של כ-700 מיליון שקל בלבד.

ביקורת רבה נשמעה על חברות כרטיסי האשראי בנוגע לריבית שהן גובות בהלוואות. על רקע ירידה הריבית במשק (ואולי גם קצת בעקבות הביקורת), נרשמה ירידה בריבית הממוצעת בהלוואות, והיא עומדת על 9.3%, לעומת 10.7% ברבעון המקביל. בכאל הריבית היא עדיין הגבוהה ביותר, והיא היחידה עם ריבית ממוצעת דו ספרתית של 11.1%. בלאומי קארד הריבית היא הנמוכה ביותר ועומדת "רק" על 8%, אך הסיבה לכך היא תמהיל תיק האשראי שכולל כאמור לא מעט הלוואות לרכישת רכב, שהריבית עליהן נמוכה יותר בגלל הביטחונות. בישראכרט הריבית הממוצעת עומדת על קרוב ל-9.1%.

תוצאות חברות כרטיסי האשראי
 תוצאות חברות כרטיסי האשראי