חשש כבד בקרב עסקים קטנים נוכח הגבלת השימוש במזומן

בעסקים הקטנים מבינים את הצורך במאבק בהון השחור, אך חוששים שהם אלה שיישאו בעיקר בעול: "אלה החלטות הרות-אסון. הדבר יפגע ברמת החיסכון במשק, יוביל לפשיטות-רגל של עסקים קטנים וירע את מצבו של מעמד הביניים"

"זאת בשורה קשה לעסקים הקטנים שמקיימים ממילא קרב הישרדות מתמיד. הגבלת השימוש במזומן יביא לירידות חדות במחזורים של עסקים קטנים וימיט על רבים מהם כליה" - כך הגיב היום (ב') הכלכלן הראשי של התאחדות המלאכה והתעשייה, ברוך שניר, על דוח הביניים של הוועדה לצמצום השימוש במזומן בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר.

בכלל הארגונים היציגים של העסקים הקטנים והבינוניים מכירים בצורך למהלכים נרחבים למען מיגור תופעת ההון השחור, אך מתריעים כי המהלך המוצע יפגע בעסקים הזעירים שיידרשו לרכוש מכשירי סליקה ולשלם לחברות האשראי עמלות גבוהות, וזאת על רקע היעדר כושר מיקוח מולן. "אין כל ודאות שהמדינה תצליח להוזיל את תעריפי עלויות הסליקה שיידרשו לשלם העסקים הקטנים לחברות. מדובר בסכומים משמעותיים שייגרעו מהרווח הקטן ממילא של בעל העסק הקטן. מדובר בהמלצות הרות-אסון שפירושן הוא הגברת הצריכה הפרטית באשראי. עידוד הציבור לבצע רכישות באשראי העולות על הכנסותיו יפגע ברמת החיסכון במשק, יוביל לפשיטות-רגל של עסקים קטנים וירע את מצבו של מעמד הביניים השחוק גם כך", אמר שניר.

בהתאחדות המלאכה והתעשייה התריעו היום גם ממצב שבו שהרפורמה החדשה תפגע בהיקף המסחר המתקיים בין בתי עסק ישראליים לבין תושבי הרשות הפלסטינית, בייחוד בענפי הטקסטיל, הריהוט וההנעלה. בהתאחדות ציינו, כי ענפי התעשייה המסורתית סובלים ממילא מכושר תחרות נמוך וכי הגבלת השימוש במזומן תוביל לפגיעה קשה בהיקפי הפעילות שלהם. שניר קרא לוועדה בראשות לוקר לפעול למען ריכוך ההמלצות בדוח הסופי, ולהחיל את הגבלות השימוש במזומן רק בעסקאות שהיקפן הכספי גדול.

לדברי אהוד רצאבי, נשיא להב - לשכת הארגוני העצמאים והעסקים הקטנים, "רוב ההון השחור לא נמצא בעסקים המקומיים אלא בחו"ל. מדובר בהון שמקורו בעסקאות שחלקן אינטרנטיות ואינן מדווחות. זה בסדר שנוקטים ביד תקיפה וקשה כלפי מעלימי מס, ויש לקיים בנושא מלחמת חורמה. עם זאת, צריך להיזהר כי רוב האנשים הם בסדר והם לא עבריינים, וכעת יושתו עליהם עלויות רכש של מכשירי סליקה ועמלות מצד חברות האשראי. מי שמוביל רפורמה צריך לעשות את העבודה עד הסוף ולוודא שגם העמלות שייגבו מהעסקים יוגבלו", הוסיף רצאבי.

תוכנית חינוכית הולמת

מנתוני להב עולה כי בישראל פעילים כ-503 אלף עוסקים, 86% מהם עוסקים זעירים שצפויים לספוג את הפגיעה הקשה ביותר מיישום המלצות ועדת לוקר.

"כשעסק קטן מוגבל בבנק הוא מתקיים באמצעות מזומן או גלגול של צ'קים שבאמצעותם הוא משלם למשל לספקים. במצב של הגבלת השימוש במזומן רוב המחזור יתנהל דרך הבנק ובעל העסק יהיה תלוי בזמינות האשראי שיינתן לו בידי הבנק, כך שעסקים רבים ייחנקו", מזהיר רצאבי. "לצד המקל הזה מוטב שיינתן גם גזר ושמוסר התשלומים של רשויות המדינה כלפי המגזר העסקי ישתפר. התוכנית שהוצגה באחרונה בידי האוצר לגבי שיפור מוסר התשלומים לא כוללת את הרשויות המקומיות ואת החברות הממשלתיות. שישקלו להחיל חובות גם על מגזרים אלה".

גם נשיא איגוד לשכות המסחר בתל אביב, אוריאל לין, שבעברו כיהן גם כממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, התייחס אל ההמלצות המתהוות כאל עול נוסף שיוטל על המגזר העסקי: "מוטב שרשות המסים תשקיע יותר מאמצים בחשיפה של מעלימי מס במסגרת של מהלכים אקטיביים. יש כאן שיטה: המגזר העסקי הפך להיות זה שגובה עבור המדינה את המסים והוא זה שסופג בשל כך עוד עומס ונקלע לעוד ביורוקרטיה. לפי התוכנית החדשה, לא רק שנצטרך להצטייד באמצעי סליקה, אלא גם תחול עלינו חובת דיווח על עסקאות", אמר.

רצאבי שעדיין לומד את המלצות הביניים של הוועדה, טוען שכל מהלך בנושא הזה לא יהיה שלם בלי תוכנית חינוכית הולמת כבר בגיל הצעיר: "מוטב למדינה להשיק גם תוכניות חינוכיות למען אזרחות טובה וערבות הדדית. יש כאן לפעמים תחושה שיש הישגיות כלשהי ב'דפיקת המערכת'. מוטב שהתוכניות החינוכיות יישאו את המסר שפשוט לא מתחמנים".

בתי העסק בטוח ירוויחו מכרטיס הדביט - האם גם הצרכן הישראלי?

אחד החלקים המרכזיים בדוח ועדת לוקר מתייחס ליצירת תשתית להחדרת כרטיס דביט לשוק הישראלי. נציין, כי הכנסת כרטיס הדביט עומדת על הפרק אצל לא מעט רגולטורים. כך, למשל, קבינט יוקר המחיה המליץ על כך, וגם רשות ההגבלים העסקיים מנסה בשנה האחרונה לקדם את הכנסת כרטיס הדביט כחלק מרכזי ברפורמה שהיא מציעה בענף כרטיסי האשראי.

כרטיס הדביט הוא כאמור, כרטיס בחיוב מיידי. כלומר, הלקוח מחויב בחשבונו באופן מיידי ולא אחת לחודש כמו בשימוש בכרטיס אשראי רגיל, כך שגם בית העסק אמור לקבל את התשלום באופן מיידי. כדי להכניס את הכרטיס לשימוש בשוק נדרשים לא מעט שינויים רגולטוריים, שהוועדה ממליצה עליהם. ראשית, הוועדה ממליצה על הפחתה דרמטית בעמלה הצולבת (עמלה המהווה רצפה לעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי) - מ-0.735% בעסקאות רגילות אשראי ל-0.2% בעסקאות דביט, מה שאמור להביא להוזלה בעלויות לבתי העסק.

בנוסף, בכדי לוודא שהכרטיס יוחדר לשוק, ממליצה הוועדה לחייב את הבנקים להציע את הכרטיס ללקוחותיהם, כאשר דמי הכרטיס יהיו נמוכים ומפוקחים. כמו כן, היא ממליצה לחייב להנפיק כרטיס משולב הכולל גם עסקאות באשראי וגם בדביט. עוד מומלץ, לבטל את עמלת ערוץ ישיר (מה שהיה בעבר עמלת שורה) עבור פעולות בכרטיס דביט. בוועדה מתייחסים גם לנושא הסדרת גישה למתג כרטיסי האשראי, וזאת במטרה להכניס שחקנים חדשים לשוק הסליקה הנשלט כיום על ידי שלוש חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט, לאומי קארד וכאל.

המטרה בהכנסת כרטיס הדביט לשוק היא להוזיל את עלויות המימון לבתי העסק, שכן גם התשלום שיקבלו בעסקאות אלה יהיה תוך ימים ספורים, וגם עמלת הסליקה שישלמו לחברות כרטיסי האשראי תהיה נמוכה. יחד עם זאת, עולה השאלה מה ירוויח מכך הצרכן, ואם לא ירוויח מכך אז מה תהיה המוטיבציה שלו להשתמש בדביט.

בוועדת לוקר וגם ברשות ההגבלים מעריכים כי הוזלת עלויות המימון לבתי העסק יחלחל גם למחיר הסופי של המוצרים. עם זאת, לא מעט גורמים בשוק מפקפקים בתיאוריה הזו ומטילים ספק כי בתי העסק יגלגלו את ההוזלה ללקוחות. זאת ועוד, לא ברור מה יהיה התמריץ של לקוחות להשתמש בכרטיס דביט שבו החיוב הוא מיידי, לעומת כרטיס אשראי שבו החיוב הוא אחת לחודש. לפי הערכות, שליש ממשקי הבית בישראל נמצאים באוברדראפט או על הגבול שלו, ומתגלגלים כך מחודש לחודש, קרי מקבלים משכורת בתחילת החודש, קובעים שתאריך החיוב בכרטיס האשראי יהיה כמה ימים לאחר מכן, וכך מצליחים לסחוב עד שנכנסת המשכורת הבאה, ואחריה החיובים.

אם אותם לקוחות יחליטו לחייב באופן מיידי את האשראי שלהם, הם אולי יצליחו לחסוך כמה שקלים בתשלום (בתרחיש האופטימי שהמוצרים אכן יוזלו), אבל, מנגד, יגדילו את האוברדראפט וישלמו בגינו ריבית גבוהה. נציין, כי חברות כרטיסי האשראי לא נלהבות מכניסת כרטיס הדביט בשל הפגיעה הצפויה בהכנסותיהם. זאת ועוד, בענף כרטיסי האשראי מתריעים מהחדרת כרטיס אחד הכולל שימוש בדביט ובחיוב נדחה (כרטיס אשראי רגיל), בטענה כי הדבר יגרום לבלבול ולכך שבתי עסק שיש להם אינטרס לבצע עסקאות בדביט יבצעו עסקאות אלה, בעוד שהלקוח בכלל לא יבין שהוא מחויב באופן מיידי בכרטיס, שהוא רגיל לראות בו ככרטיס האשראי הרגיל שלו.

למרות זאת, קולם של הבנקים טרם נשמע. הסיבה לכך שייתכן והם בכלל ירוויחו מהמהלך בזכות ריבית האוברדראפט הגבוהה שהם גובים מהלקוחות, ושהכנסותיהם ממנה עשויים לגדול בעקבות מעבר משימוש בכרטיס אשראי רגיל לדביט.

צרו איתנו קשר *5988